ת"ז: מנהלת תחום החוסן במיזם החברתי "חוסן ילדינו", הפועל עבור ילדי העוטף בים המלח ובאילת. לשעבר מפקדת בית הספר למנהיגות בצבא, כיום מאמנת מנהלים. מתגוררת בראשון־לציון, אמא לשלושה ילדים בוגרים.
"חוסן ילדינו" הוא מיזם טיפולי שהוקם כדי לסייע לילדי העוטף לעבד את מה שחוו מאז 7 באוקטובר. האיש מאחורי הרעיון הוא היזם החברתי רוני דואק מ"ציונות 2000".
המתחמים השונים במרכזים מנוהלים על ידי אנשי מקצוע מתחום הטיפול. לימור גל היא אחת מהם. "לדאוג לחוסן של ילדי עוטף ישראל שנעקרו מבתיהם באירוע הקיצוני ביותר שאפשר לחשוב עליו, זה החומה ומגדל של 2023", היא אומרת, "היה לנו ברור שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא לחזק את החוסן שנפגע, ליצור עבורם מרחב להתכנסות לדיבור וריפוי כדי למנוע תופעות פוסט־טראומטיות. המטפלים שמלווים אותם הם קבועים כדי להעניק להם רצף של טיפול מול הדברים הזמניים שמקיפים אותם, כמו למשל המגורים במלון, בית הספר והחברים החדשים. חשוב לנו לייצר להם חוויה של רצף וקביעות".
עם מה הם מתמודדים?
"הם בטלטלה רגשית, בציפייה מתמדת לקבל מידע על החטופים – החברים, המורות, ההורים של החברים, שנמצאים שם או שחזרו, מתמודדים עם אבל ושכול ועם הרצון להמשיך בחיים. אנחנו עוזרים להם להיות בתנועה עדינה, לעבד את מה שקרה, לבנות תוך כדי שגרה, לנוע בין האבל לנורמלי".
אל המתחם המושקע באילת, שמצויד בדשא סינתטי, מזגנים, כיתות לימוד, אוהלי טיפול אישיים וקבוצתיים, מרחבי שיח וכמובן מרחבים מוגנים, מגיעים ילדי המועצה האזורית אשכול וילדי שדרות, שמקבלים לצד הטיפול הרגשי גם שיעורי פעילות גופנית ומנהיגות חברתית וסדנאות שמחזקות את המסוגלות שלהם ומחזירות להם את השליטה בחיים שאבדה. "אנחנו מכוונים אותם לקחת מחדש אחריות על החיים, להשתלב בקבוצות המקומיות של הילדים ובני הנוער, וזה לגמרי לא פשוט. קשה להכיל את גודל האסון והכאב שהם עברו ואת העובדה שנפרץ האמון. כל מה שפעם נראה להם בטוח – כבר לא בטוח".
ומה את למדת מהם?
"את היכולת להתמודדות: לסמן לאן הם שואפים להגיע למרות הקושי, ולפעול למען זה. מרגש לראות איך אנשי העוטף, שחוו את הטבח במעגל הראשון, מתעקשים לייצר עתיד טוב יותר. זו תחושה מדהימה להצליח לגעת בילדים האלה ולראות שהם פתאום מסוגלים לחייך".
