המצב בים סוף צפוי לגרום להתייקרות של מאות מוצרים בשיעורים של כ־%10%-5, לפי הערכת גורמים ממשלתיים במשרדים הכלכליים. זאת לאחר עליית המדרגה באיומים של החות'ים מתימן ביום שבת האחרון, אז הכריזו שבכוונתם למנוע מעבר של כל ספינה העושה דרכה לישראל דרך הים האדום, בין שמדובר בספינה בבעלות ישראלית ובין שלא. אתמול שוב נפגעה מכלית, שהייתה בדרכה לאשדוד, מטיל שנורה מתימן.
עליות מחירים עלולות להתרחש כבר בקרוב אם לא ניתן יהיה לאוניות להגיע דרך ים סוף לאילת ויהיה עליהן להקיף את כל יבשת אפריקה במשך שלושה שבועות. גורמים כלכליים הזהירו היום כי קיימת אפשרות שכבר בימים הקרובים ישותק למעשה כליל נמל אילת ועלול אף להיווצר מצב שרוב עובדיו יוצאו לחופשה מאולצת. אולם בכיר במשרד התחבורה הכחיש את הדברים ואמר ל"ממון" כי "כעת לא נשקלת האפשרות לסגור את נמל אילת מפעילות. אין שום כוונה להוציא את עובדי הנמל לחל"ת".
המצב שבו תימנע הגעה של סחורות מהמזרח הרחוק לישראל דרך אילת דרך מיצרי באב אל-מנדב, המאוימים על ידי החות'ים, ישפיע בעיקר על הצורך לייבא אלפי מכולות או בהקפת יבשת אפריקה או בשליחתן לארץ באמצעי הובלה יקר יותר דרך האוויר. בעקבות כך צפויות התייקרויות במחירי מכוניות, מוצרי חשמל ומוצרי טקסטיל מהמזרח הרחוק. הייקור עלול לגרום גם לעלייה מסוימת באינפלציה, מצב שעלול לעכב הורדת ריבית בתחילת 2024.
גורמים כלכליים בכירים מביעים דאגה ממצב כזה, ולכן קיים כבר לחץ על הממשלה שתתריע בפני גורמים בינלאומיים שישראל תצטרך לפעול גם באמצעים צבאיים אם המצב החמור של איום על אוניות בדרכן לאילת בים סוף לא ישתנה בהקדם. יצוין שגם מצרים מודאגת מהמצב כיוון שמקור הכנסה עיקרי שלה, של מעבר אוניות בתעלת סואץ, עלול להיפגע קשות מהמצב החדש שיצרו החות'ים.
השפעה משולשת
בעיית איום החות'ים למסחר לישראל נובעת מ־3 גורמים שמשפיעים על מחירי הסחורות: מסלול הפלגה, ביטוח וחברות ספנות עולמיות.
אם יהיה שינוי במסלול ההפלגה של אוניות מהמזרח לישראל, שיצטרכו להקיף כל יבשת אפריקה, הרי שהמשמעות היא תוספת של שבועיים וחצי עד חודש הפלגה. זה מייקר מאוד את מחיר ההובלה ובעקבות כך את מחיר הסחורות. דבר נוסף הוא התייקרות פרמיות הביטוח שמשלמות חברות הספנות על ההובלה הימית לישראל עקב עלייה בפרמיית הסיכון. אולם כאן המשמעות הכלכלית יחסית שולית. אבל לשני גורמים אלה יחד עלולה להיות השפעה חמורה יותר, והיא שחברות ספנות זרות יימנעו לחלוטין מלהגיע לנמלי ישראל, וזאת כדי למנוע מעצמן סיכונים מיותרים, או במקרים בהם חברות הביטוח יגבילו את ביטוח ההובלה לישראל או יסרבו לו.
גם גורמים ביטחוניים וגורמי ספנות ישראליים חוששים כי האיום החות'י עלול לאלץ כלי שיט המבקשים להגיע לישראל דרך הים האדום לשנות מסלול ולהקיף את כל יבשת אפריקה. פרט לעיכובים והתארכות זמני ההפלגה, מצב זה עשוי לייקר את הפרמיות שמשלמות חברות הספנות לחברות הביטוח. גורמים בענף הספנות מעריכים כי גם בתרחיש שבו חברות הביטוח ייקרו את הפרמיות, מדובר יהיה בהתייקרויות שייספגו בתוך ערך הסחורות שהאוניות מובילות. גורם בענף אמר כי באונייה שנושאת 15 אלף מכולות וסחורות בערך של כ־200-150 מיליון דולר, התייקרות פרמיית הביטוח תהיה נסבלת ולא אקוטית.
עיכוב במשלוחים
כיום עיקר היבוא מהמזרח לישראל הוא מסין, ממנה מגיע כ־20% מהיבוא לארץ, וחשש נוסף, מעבר להתייקרות של הסחורות, הוא בהתייקרות של חומרי גלם לתעשייה ובניין.
אבל בסופו של דבר הפגיעה המשמעותית ביותר עלולה להיות בתחום הרכב. דרך נמל אילת מיובאות לארץ עשרות אלפי מכוניות חדשות מהמזרח הרחוק, וכבר עתה ברור שאספקת חלק מהן תתעכב לפחות בכמה שבועות, דווקא בראשית שנת הדגמים החדשים.
גם יבואני מזון טוענים שיש עיכובי משלוחים. מהמזרח מייבאים בין היתר שימורי טונה ופירות, נודלס, רטבים ודגים קפואים. לעומת זאת, יבואני מוצרי חשמל ואלקטרוניקה טוענים שכרגע המצב לא משפיע על היבוא שלהם וכך גם יבואני ביגוד (רשתות האופנה הגדולות). פריטי יבוא אלה עוברים בים האדום מהמזרח הרחוק - אך לא מגיעים בהכרח לנמל אילת. עם זאת, בכיר באחת מרשתות החשמל אמר כי ההשפעה המהותית של היבוא דרך הים תבוא לידי ביטוי לקראת פסח עם עלייה של כ־5% במחירי המוצרים המיובאים מסין.
ניתן להניח שיבואנים ירצו לגלגל את עלות העיכובים הלאה, בדמות התייקרות לצרכנים, אך יש תחומים שבהם יתקשו לעשות זאת. למשל בתחום הביגוד, קיים גבול פסיכולוגי לכמה שהצרכן מוכן לשלם וכן ישנה תחרות עזה מחו"ל באמצעות קניות אונליין. לכן לא כל התייקרות ליבואנים תוביל מיד להתייקרות לצרכנים.
לפי "וינדוורד", חברה טכנולוגית שמנטרת סיכונים ימיים ומחזיקה פלטפורמה שעוקבת אחר הספינות בים, יש להפריד בין סכנת החות'ים לבין המלחמה. לטענתם, אין כרגע ירידה במספר הספינות בתעלת סואץ, אבל ייתכן שנראה ירידה כזאת בעוד שבועיים, שכן מאחר שמדובר באוניות שמפליגות בים, השינויים אינם מיידיים. עם זאת, כן קיימת ירידה במספר הספינות שמגיעות לנמלי אשדוד וחיפה, בעיקר לאשדוד - בגלל המלחמה. לפי החברה, בנובמבר הייתה ירידה של 24% בתפוקה בנמל אשדוד ביחס לנובמבר אשתקד, אחרי שבאוקטובר נרשמה ירידה של 17%.
לחץ בינלאומי
גורמים כלכליים בכירים מביעים כאמור דאגה מההשפעה האפשרית של האיום בים האדום על הכלכלה הישראלית, ומעידים שהם מפעילים לחץ על הממשלה להתריע בפני גורמים בינלאומיים שישראל תצטרך להפעיל כוח אם המצב החמור של איום על אוניות בדרכן לאילת בים סוף לא ישתנה בהקדם. אבל יש גם מי שמרגיע. יגאל מאור, ששימש עד לאחרונה בתפקיד ראש מינהל הנמלים והספנות במשרד התחבורה, אמר בידיעה שפורסמה ב"כלכליסט" כי ממילא הסחר הימי של ישראל מתבסס על חברות בינלאומיות – מה שמפחית את היכולת של החות'ים לפגוע באוניות בעלות זהות ישראלית מובהקת.
לדברי מאור, "אונייה שיוצאת מסין ועל סיפונה כ־15 אלף מכולות מגיעה לנמל חיפה שהוא רק תחנה בדרך לעוד נמלים רבים. אם החות'ים יפגעו במעבר באב אל־מנדב הם יפגעו בכלל הסחר העולמי. יהיה להם קשה לדעת מה זהות האונייה, למי הסחורה מיועדת ומי הבעלים שלה. פגיעות כאלה יעירו נגדם את העולם כי זה פשע והפרה בוטה של אמנות בינלאומיות. עם זאת, אני לא פוסל תרחיש שבו גורמים מסוימים יסרבו לגעת במטען ישראלי בטענה שהוא עלול לסכן אותם".
מה עלול להתייקר?
רכבים מסין 5%
מוצרי מזון מהמזרח 5%
מוצרי חשמל מהמזרח 5% (לקראת פסח)
חומרי גלם לתעשייה 10%-5%
ביגוד - אין השפעה
