מעל חודשיים כבר חלפו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, ויחד איתה הושק פרויקט "הלב בחזית" של ארגון "פתחון לב" וקבוצת "ידיעות אחרונות". בזכות התרומות לפרויקט של המונים מאזרחי ישראל במהלך כל החודשיים האחרונים, מאות אלפי אנשים זכו לסיוע: משפחות מפונות מיישובי הדרום והצפון שנמצאים עדיין תחת מתקפת טילים, וכמובן חיילי המילואים והסדיר ושאר אנשי כוחות הביטחון.
לצד הסיוע הרב במזון, ציוד ומוצרי היגיינה וטואלטיקה שחולקו במסגרת הפרויקט, ב"פתחון לב" מקיימים שיתופי פעולה נוספים על מנת להביא אור נוסף לעם ישראל. אחד מהם נעשה עם מותג המאפים בונז'ור. ביום חמישי, נר ראשון של חנוכה, בשעה 6:30 בבוקר, עשרות עובדי מפעל בונז'ור בקריית־גת כבר נמצאו בעיצומה של העבודה להכנת אלפי סופגניות לתרומה, שעם סיום אפייתן צופו בקישוטי כחול־ולבן ועוטרו בדגלי ישראל. "ייצרנו מגוון של סופגניות על מנת להאיר את החג לכל אהובינו בדרום", סיפרה השף־קונדיטורית וטכנולוגית המזון של בונז'ור, עדי רוטשטיין.
אל המפעל הגיעו השכם בבוקר מתנדבי "פתחון לב", שסייעו בקישוט אלפי הסופגניות טרם היציאה לחלוקה, ולאחר מכן בהעמסת הסופגניות על משאיות הארגון, שעשו את דרכן אל תושבי הדרום ואנשי כוחות הביטחון. מנהל הפעילות של בונז'ור, דני פוקס, ומנכ"ל פתחון לב, אלי כהן, היו שם גם הם וסייעו למיזם. "אנחנו כאן ביחד לפעילות משותפת שכולה טוב", הכריז פוקס, "זו תקופה מורכבת, ויש לנו כאן הזדמנות נהדרת להעלות חיוך על פניהם של אנשים רבים". כהן החמיא: "צוות העובדים של בונז'ור פה עשה עבודה מדהימה. זה גם מקסים ומיוחד שאנחנו יוצאים מהדרום לסייע לדרום. נאיר את החג לאלפי אנשים ונעשה להם חם ונעים, גם בלב וגם בבטן".
כשהמשאיות הגיעו לשטח. בכל נקודת חלוקה נפרסו שולחנות חגיגיים שעליהם מאות סופגניות מקושטות, גלויות מעוטרות בברכות מחממות לב לכבוד החג, ומתנדבים מחויכים. מעבר ללוחמים, זכו בסופגניות אלפי משפחות שחזרו לבתיהן בשדרות, אופקים, יישובי העוטף ויישובים נוספים בדרום. במקרים רבים חולקו הסופגניות באירועי הדלקת נרות ביישובים השונים. "אני מאחלת לכולנו שנדע להיות ביחד, כי זה מה שמחזק אותנו וגורם לנו להצליח", אמרה מנהלת השיווק של בונז'ור, דנה מלכנר, בעודה מגישה סופגניות ללוחמים.
פוקס סיכם: "אנחנו חלק בלתי נפרד מתושבי הדרום, ועלינו לתת להם אור ותקווה, במיוחד בימים אלו. יום מבצע חלוקת הסופגניות היה יום מרגש לכולנו. אנחנו גאים להאיר את החג לתושבי הדרום ולכוחות הביטחון ומצפים, כמו כולם, לימים טובים".
כהן הוסיף: "היה מרגש לקחת חלק ביוזמה הברוכה שבונז'ור מובילים. גוף עסקי המשקיע זמן ומאמץ בפעילות שכל כולה רגשית וחברתית – זה לא מובן מאליו. אני שמח שיכולנו להביא ביחד מעט אור וחיוך לפניהם של ילדים, משפחות וחיילים. מי ייתן ונמשיך להביא את האור ביחד גם בימות שגרה, לכל עם ישראל".
את חג החנוכה מציינות השנה באופן שונה מהרגיל גם עשרות אלפי משפחות המפונים שהועברו לבתי מלון ולמרכזי מפונים ברחבי הארץ. הן נמצאות כמעט 70 ימים מחוץ לבתיהן. לקורת גג אמנם דאגו להן, אך רובן המוחלט התפנו מהבית חסרות כל ומצאו את עצמן בחוסר ממשי, המקשה לנהל חיי יומיום רגילים.
"כבר בשבת של 7 באוקטובר אנשים הגיעו למלון, תחילה באופן עצמאי, אך יום אחר כך כבר התחלנו לקבל את תושבי העוטף ושדרות שפונו. כל מי שהגיע, קיבלנו אותו בזרועות פתוחות", מספרת טל רובין, סמנכ"לית מלון יו קורל ביץ' פתאל אילת. לדבריה, "קיימת דינמיקה של שינוי כל הזמן. כרגע יש במלון בערך 150 משפחות. היו גם כאלה שכבר עזבו, היו כאלו שהגיעו עצמאית וחזרו, וכאלו שהגיעו דרך המדינה, אבל יש את הגרעין שנשאר פה – ויחד איתם אנחנו קולטים אנשים עד כמה שאפשר".
העיר אילת נערכה במהירות לקלוט את המספרים העצומים של משפחות הדרום. במסגרת זו הוקמו חמ"לים במרכז העיר. אלא שהחמ"לים, שעובדים מסביב לשעון, מרוכזים במקום אחד, ובית המלון מרוחק מאוד מהמקום הזה. "המלון שלנו נמצא ממש בקצה העיר", אומרת רובין, "החמ"לים מבורכים, רק דברים טובים יש להגיד עליהם, אולם מי שהגיעו למלון לא בהכרח עשו זאת במכוניות. הגיעו לכאן גם אוטובוסים עם אנשים שברחו והשאירו את הכל מאחור. לשלוח אותם לחמ"לים זה דבר שידגיש אצלם גם את חוסר העצמאות שלהם, כי כל הרכוש שלהם בעצם לא פה, וגם את חוסר הניידות. יש כאלה שמראש הניידות לא פשוטה להם, בעיקר אנשים מבוגרים. בנוסף, יש פה אזעקות שמסבכות את המצב".
לדבריה, "האתגר העיקרי הוא לגרום להם להרגיש בבית – מהבוקר כשקמים ועד הלילה כשהולכים לישון, כולל כל המסגרות, כל הדברים הקטנים: הסעדה, לבוש, קוסמטיקה, פעילויות – לאנשים מגיל אפס ועל גיל 99. הצרכים משתנים בהתאם לאוכלוסייה, לגיל, למגדר, וגם משתנים מאחד לאחד. לנו חשוב לנו לייצר מסגרת שתיתן מענה לכולם".
לשם כך החליטו במלון להקים חמ"ל פנימי משלהם, בין היתר בשל הרצון לשמור על כבודם של המפונים. "לא כולם מרגישים נוח ונעים לנסוע לחמ"לים ולקחת מהם דברים", מסבירה רובין, "ראיתי פה אנשים שמאוד מתביישים, שהגיעו לראשונה בחייהם למצב של חוסר עצמאות בגלל הסיטואציה. כשיש לך את זה פה, מתחת לאף, זה קל יותר. כל עוד יהיו גופים שיתמכו בכך – לדעתי זו הדרך הנכונה".
מיד כשהגיעה הפנייה, פרויקט "הלב בחזית" החל לסייע לחמ"ל המלון. אספקה קבועה של ציוד, מוצרי טואלטיקה והיגיינה, תמ"ל מסוג נוטרילון וחיתולים לפעוטות, ועוד דברים חיוניים אחרים, מגיעה עד פתח המלון המרוחק. "זה מדהים ומבורך", אומרת רובין, "יש רבים שנתנו ותרמו, אבל ההבדל הוא שכאן זה נעשה באופן רציף. לשמור על רצף הנתינה זה דבר קריטי. כולם הרגישו בהתחלה רצון גדול לסייע, אבל ככל שעובר הזמן הנטייה היא להיעלם. זה טבעי, אבל המפונים עדיין פה, אנחנו לא יודעים עד מתי זה יימשך, וצריך לתת להם את העזרה כל עוד המצב הזה קיים. אנחנו פותחים להם את 'הבית', את המלון שלנו, אבל כדי שהוא ירגיש כמו בית אמיתי צריך למלא אותו בכל טוב, וזה נעשה בזכות העקביות של אנשי 'פתחון לב'. מזל שהם כאן".
