כדי להבין את ההתבטאויות ביממה האחרונה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן באשר לקואליציית נתניהו ושחיקת התמיכה בישראל בעולם, רצוי להבין מה הבכירים האמריקנים – משר החוץ אנתוני בלינקן, דרך שר ההגנה לויד אוסטין ועוד מעט היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן – שומעים לאחרונה מישראל. ארה"ב מעלה שני עניינים מדיניים (לבד מהפחתת הפגיעה באזרחים בעזה והגדלת הסיוע ההומניטרי): הראשון הוא מצבה המעורער של הרשות הפלסטינית. השני הוא חשש שישראל תתפוס שטח ברצועת עזה ולא תצא ממנו. בשני העניינים הם שומעים מממשלת נתניהו הצהרות ומעשים מאכזבים מאוד, שמעוררים חרדה בוושינגטון.
לגבי ההישארות ברצועת עזה. ישראל מבהירה שאין לה כוונות סיפוח או התיישבות. אך היא מתכוונת להשאיר כוחות משמעותיים של צה"ל באזורים בצפון רצועת עזה גם בתום השלב הנוכחי והעוצמתי של המלחמה – כך אמרו ביממות האחרונות בכירים בישראל. לדבריהם מסרים בנוסח זה הועברו לארה"ב. לא תתאפשר חזרה מיידית של כל הפלסטינים שחיים בצפון ונאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות הלחימה, אלא יהיה "תהליך הדרגתי של החזרה, לאורך זמן, ואנחנו נחליט מי חוזר לצפון ומי לא, כדי לוודא שאין שם מחבלים". בשלב הבא, לדבריהם, צה"ל ישמר נוכחות בצפון הרצועה ממש, וגם בציר של ואדי עזה, לא רחוק מהעיר עזה.
הכותרת
הקונספציה מול ההתרעות: מאחורי כישלון המודיעין | רונן ברגמן
23:21
אתמול (שלישי) פרסם כתב המפלגות של "ידיעות אחרונות", יובל קרני, ציטוט מפי בנימין נתניהו בישיבה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת: "בן גוריון היה מנהיג דגול, אבל בסוף הוא נכנע ללחץ אמריקני. ראש ממשלה שלא יכול לעמוד בלחץ האמריקני - שלא ייכנס ללשכת ראש הממשלה". הוא כיוון לנסיגת ישראל מחצי האי סיני ורצועת עזה לאחר מבצע קדש ב-1956 (בקבינט היו שצחקו: "ראש הממשלה משווה את עצמו לצוק האיתן שהיה בן גוריון? לביבי אין יכולת מינימלית לעמידה בלחצים").
אך גם מעבר לנתניהו, יש הסכמה יחסית רחבה בדרג המדיני שלא תהיה נסיגה מהירה ומלאה בצפון הרצועה. בישראל הבהירו כי "השלב העצים - התקפה קרקעית, תפיסת שטח חדש, תקיפות אגרסיביות מהאוויר והכל באמצעות תמרון אוגדתי נרחב - ייגמר. אין לנו עניין להישאר בעזה, או לתפוס לאורך שנים רצועת ביטחון. אבל לא נוכל לספק ביטחון אם לא נהיה שם, בטווח הזמן הזה. אחרת - איך תושבי נחל עוז ירגישו בטוחים לשוב הביתה?".
הדברים האלה מקובלים על יותר מחבר אחד בקבינט המלחמה. אנשי ראש הממשלה סירבו להתייחס לכך שצה"ל עתיד להישאר בחלקים מצפון הרצועה, בואכה מסדרון עזה, לתקופה בלתי מוגדרת. היועץ לביטחון לאומי סאליבן שאמור להגיע לישראל לפני סוף השבוע ישמע דברים דומים מחברי קבינט.
הנקודה השנייה היא חולשת הרשות הפלסטינית. כפי שפורסם כאן בעבר, אמ"ן הציג וממשיך להציג התרעה אסטרטגית לגבי קריסת הרשות. מסמכים פנימיים של מערכת הביטחון הזהירו את מקבלי ההחלטות שהמצב הכלכלי המחמיר ביהודה ושומרון מקרב את הפלת הרשות, אינתיפאדה חדשה נגד ישראל – או שתי התופעות גם יחד.
במקביל, צה"ל הרג בשנת 2023 כ-500 פלסטינים, הרוב המוחלט מחבלים. מאז 7 באוקטובר לבדו נהרגו כ-300 בפעולות צה"ל, כולל מהאוויר. אלה התפתחויות שמשפיעות מאוד על השטח, שבמקביל סובל מאבטלה, מוסדות פיננסיים קורסים וניסיון קבוע של חמאס לפוצץ את חבית הנפץ הזו.
על הרקע הזה, המליצה מערכת הביטחון – צה"ל ושב"כ הסכימו על כך –לאפשר כניסת פועלים עם אישורים לעבודה בישראל. בקבינט המלחמה היה על הנושא הזה קונצנזוס. הנה הסטטיסטיקה של שב"כ, כפי שהוצגה בפני הגורמים המחליטים: מ-2015, ארבעה עשר (14) בעלי אישורים לישראל ביצעו פיגועים. זה מתוך עשרות אלפים שנכנסו כל חודש, מאות אלפים בשנה, מיליונים רבים בשמונה השנים האחרונות. במקרה של ההחלטה שהובאה השבוע, מדובר בבני 35 פלוס. החשש הוא פשוט: אם לא ייכנס כסף ולא תהיה תעסוקה בגדה, תיפתח חזית שלישית, שזה בדיוק מה שיחיא סינוואר, חיזבאללה וטהרן רוצים.
לכאורה, נתניהו הביא את העניין להכרעה השבוע והקבינט דחה את עמדתו. למעשה, הוא שיחק משחק כפול לגמרי: הביא את העניין בפני הקבינט החברתי-כלכלי בראשות בצלאל סמוטריץ', ורק אז לקבינט הביטחוני. הוא לא הפעיל את כל כובד משקלו בעניין, אף שהוא מבין היטב את הסיכון הכבד להתפרצות באיו"ש ומשמעותיה. הוא נתן להמלצה מפורשת של מערכת הביטחון, בגיבוי שר הביטחון, להתפוגג וליפול. אם ההתפרצות תתרחש, הוא יגיד שזה הקבינט שמנע. אם היא תידחה, הוא מקבל קרדיט שלא לחץ על כניסת פועלים פלסטינים לישראל. במערכת הביטחון אמרו: "מכרנו את הביטחון עבור שיקול פוליטי".
נדב אילאביגיל עוזיהנקודה השלישית שקשורה ליהודה ושומרון היא פשיעה לאומנית של יהודים בשטחים. אלה הנתונים שהוצגו בפני הדרג המדיני: ב-2021 היו 446 מעשי אלימות, ו-154 מעצרי משטרה. ב-2022 היו 947 מעשי אלימות ו-232 מעצרים. בשנת 2023 שלא תמה – 1,023 מעשי אלימות של יהודים נגד פלסטינים ורק כ-100 מעצרים. במילים אחרות, המשטרה לא אוכפת את החוק ביהודה ושומרון – מה שרק מתסיס עוד את השטח.
הסירוב העיקש של ראש הממשלה לקבל את הרשות הפלסטינית כפתרון כלשהו ברצועת עזה בניגוד לעמדת ביידן, ההימנעות שלו מעיסוק ביום שאחרי, ההתבטאויות של הימין הקיצוני בממשלה לגבי יישוב רצועת עזה - כולם מובילים את ממשל ביידן למסלול התנגשות חריף עם ממשלת נתניהו. אירונית, העימות הזה, יחד עם דברי ביידן על מדינה פלסטינית, משרתים מאוד את הקמפיין הפוליטי של ראש הממשלה בימין הישראלי, קמפיין שנמצא בהילוך חמישי. המלחמה משתוללת במלוא עוזה, וגובה את מחיריה הכבדים, אבל נתניהו לא נותן לה להפריע במשימת ההישרדות האישית שלו.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.12.23
