העדויות החדשות למעשי הזוועה של חמאס ב־7 באוקטובר ובעת החזקת החטופים בשבי, לא מפסיקות להצטבר ולזעזע. על אף שמדובר בפגיעה מובהקת בזכויות אדם בסיסיות, נראה שארגוני זכויות האדם - מארגונים העובדים תחת האו"ם ועד יוזמות אזוריות ברחבי העולם - מסרבים לגנות או להכיר בפשעים אלו, שעל פי החוק הבינלאומי נחשבים לפשעים נגד האנושות.
מספר נשים החליטו לעשות מעשה ולנסות ולהשפיע על דעת הקהל העולמית. אחת מהן היא אבישג אבינועם, שמובילה את פרויקט Don't let Hamas rape me too.
"זה התחיל בכך שגליה שמרון ואני שמנו לב שכל הגינויים של ארגוני זכויות האדם על המלחמה לא כוללים את מה שקרה פה לנשים, ואם כן אז באופן מינימלי וזניח", היא אומרת. "החלטנו לבדוק את זה לעומק, וגייסנו תחקירנים שעקבו אחרי הרשתות החברתיות והאתרים של ארגוני זכויות אדם, נשים וילדים, וניטרו את הפוסטים שהם פירסמו בנושא. בדקנו בלינקדאין, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, בארגונים בינלאומיים ואזוריים, למשל בפינלנד, בריטניה, איטליה ועוד".
התוצאות היו מאכזבות, אך לא מפתיעות. מרבית הארגונים גינו את המלחמה המתחוללת מאז 7 באוקטובר במשפט כללי המביע צער על הסלמת האלימות במזרח התיכון. "אין אזכור לאונס, אין אזכור לחטיפה של ילדים ושל קשישים. יותר מזה, קיימים ארגונים קיצוניים שמצדיקים את המעשים הנוראיים האלה ואומרים שצריך להסתכל על 'שורש הבעיה', ושלא יהיה פתרון כל עוד ישראל 'תמשיך בכיבוש האגרסיבי והגזעני'".
אפילו בימים אלה, שבהם מציינים בכל העולם את 16 ימי האקטיביזם נגד אלימות כלפי נשים, לא נכתבת מילה על האלימות המינית והשימוש באונס כנשק בידי חמאס. אבינועם מסבירה: "אנחנו לא מחוברים לתנועת השמאל הקיצוני שמתגברת בארגונים האלה, ולרוב הולכת יד ביד עם האג'נדה של הפמיניזם הרדיקלי. גם אני פמיניסטית, אבל העמדה הזאת שמתחברת אוטומטית לפוליטיקת זהויות ושונאת כל מה ש'מערבי' או 'לבן' היא נוראית. אותם ארגונים אומרים בגלוי שמבחינתם אין פתרון חוץ מלבטל את מדינת ישראל, והבעיה שלנו היא שדווקא מתוך הארגונים הקיצוניים האלה צומחת בסוף ההנהגה של הארגונים הבינלאומיים, ובראשם האו"ם. אנחנו כבר רואות את זה קורה באוניברסיטאות."
+++
מטרת הקמפיין שהגו אבינועם ושמרון היא לחשוף את הצביעות של אותם ארגונים, שמתעלמים מאירוע שפוגע בנשים מכיוון שהוא מתנגש עם אג'נדה אחרת שלהם. הן כאן כדי להזכיר שהשיח על זכויות נשים מתייחס לכל הנשים בעולם. "אם לא נעמיד אותם במקום עכשיו, אם לא נחשוף את חוסר הפעילות שלהם ונוכיח שהם לא פועלים לפי הערכים שלהם, לא נצליח במאבק", מדגישה אבינועם. "אנחנו אומרות בבירור לנשים בארגונים האלה - מבחינתכן זכויותיה של אישה והתמיכה שלכן בה נקבעות לפי הלאום והדת שלה, וזה לא אמור להיות ככה".
הסלוגן שבחרו לפרויקט הוא Don't let hamas rape me too, ולנשים רבות הוא הופך את הבטן. לדברי אבינועם, זה בדיוק מה שניסו להשיג. "נשים מוצגות תמיד כעדינות, פגיעות. אנחנו חייבות לצאת ולהתחיל לשחק במגרש של האויב", היא מסבירה. "חמאס לא אנס רק את הנשים שנפגעו ב־7 באוקטובר או את הנשים שחטף, הוא אנס את התנועה הפמיניסטית כולה והגיע הזמן שנתעורר. הכותרת צריכה לזעזע, כי מה שקרה פה הוא מזעזע. צריך לצעוק את זה בכל העולם. כשיש עדויות על חילול גופות, כריתת איברים, רצח בזמן אונס - מתחילים לשאול אותנו אם זה באמת קרה ומבקשים תמונות."
לפרויקט הצטלמו נשים רבות שתמונתן פורסמה לצד הסלוגן של הפרויקט, ביניהן מובילות דעת קהל ישראליות כמו איילת נחמיאס־ורבין, מלי לוי, נועה כוכבא, מיכל גבריאלוב, שירלי בוגנים ושירה איסקוב. השלב הבא של הפרויקט החל אתמול עם פרסום סרטון שיצרה אבינועם עם חברת ארצה הפקות והבמאית יעל אלרוד. בסרטון נראית אישה כפותה מושלכת למנהרה, מכנסיה מכוסים דם והפה שלה חסום בסרט הירוק של חמאס. לפתע מופיעה אישה שמציגה עצמה כנציגת ארגון זכויות אדם, היא שמה לה יד מנחמת על הכתף ומנסה להרגיע אותה ואז שולפת סרט נוסף, שעליו לוגואים המזכירים את אלה של אותם ארגונים, וחוסמת את פיה גם איתו.
"השלב הבא שלנו בפרויקט הוא קריאה לפעולה", אומרת אבינועם, "יש לנו באתר את קיר הבושה ועליו הלוגואים של כל הארגונים. ברגע שלוחצים על אחד מהם נפתחת אפשרות לשלוח מייל מנוסח ומותאם לאותו ארגון, שניתן להוסיף אליו מה שרוצים. המטרה שלנו היא להפציץ אותם במיילים. אנחנו מציבות להם דד־ליין - עליהם לגנות את מעשי הזוועה האלה עד ל־21 בדצמבר, היום הקצר והחשוך ביותר בשנה. אם הם לא יוציאו גינוי עד אז, הם יישארו לנצח בקיר הבושה. המטרה שלנו היא לפנות לכל הארגונים שבסוף מהווים את UN women. אלה השורשים ושם אנחנו צריכות לתקוף ולהתקיל אותן עם השאלות האמיתיות - האם כיבוש בעיניכן מצדיק אונס? מצדיק השחתה של איברים? מצדיק כריתת יד של ילדה בת שמונה בעודה בחיים?"
הפרויקט של אבינועם נועד לזעזע, השם שלו קשה ופעילות רבות מסבירות כי הוא עשוי ליצור טריגר לנשים שחוו פגיעה מינית. ובכל זאת, המטרה היא שאולי בשלבים הבאים יצליחו להפיץ דרכו גם עדויות ממקור ראשון של שורדות ושורדי ההתעללות מצד חמאס, ולהציג לעולם את התמונה המלאה שהוא מעדיף להרחיק מהעין ומהלב.
