הדבר האחרון ששמע רס"ר ס', שריונר בחטיבה 401 של צה"ל, כשעלה לטפל בטנק שלו בצפון עזה, היה פיצוץ הפגז שנחת בסמוך לו. ס' נוכח, להקלתו, שהוא לא נפצע, אבל מיד אחרי הפיצוץ החלה אוזן ימין שלו לצפצף.
"היו כאבים, קצת צפצופים, והפסקתי לשמוע באוזן הזו", הוא מספר. "דיווחתי מיד למפקדים שלי. אחרי יומיים הוציאו אותי מעזה לחר"פ בצריפין, שם בדקו וראו שיש לי ירידה משמעותית בשמיעה".
מהחר"פ הופנה ס' בדחיפות למכון לרפואה ימית בחיפה, שנותן מענה זרועי ולאומי לעולמות הרפואה הייחודיים, מעל ומתחת לפני הים. אחרי סדרת בדיקות הודיע לו הצוות שהוא נמצא מתאים לטיפול בתא לחץ, בניסיון להחזיר את השמיעה שאבדה לו. "בהתחלה מאוד חששתי", מספר ס'. "היו לי חששות מהטיפול עצמו. אבל אחרי שהחבר'ה במכון הסבירו לי במה מדובר, החלטתי שאין לי מה להפסיד".
ס' סופח למר"י, והחל בטיפולים יומיים. "בטיפול השישי היה שינוי. פתאום הרגשתי שאני מתחיל קצת לשמוע. הבדיקות הראו שהשיפור אמיתי".
ס' הוא לא החייל היחיד ששמיעתו נפגעה, או במילים אחרות: התחרש, כתוצאה מרעשי המלחמה בעזה. בחודשיים האחרונים טופלו במכון לרפואה ימית עשרות חיילים כמוהו, שהפסיקו לשמוע באופן פתאומי לאחר שנחשפו לרעשי הלחימה.
טראומה אקוסטית חדה, קוראים לפגיעה כזו, והיא נובעת מפגיעה באיבר השמע באוזן הפנימית שלנו. "טראומות כאלה הן כמעט נחלתם הבלעדית של צבאות בעולם, כי אין אוכלוסייה אזרחית שנחשפת לרעש חזק כל כך בשגרה", אומרת רס"ן מעיין, אודיולוגית זרועית בזרוע הים. "כתוצאה מהרעש הזה, אנרגיה מאוד חזקה נכנסת לאיבר השמע שלנו, ויכולה לגרום לפגיעות, שמתבטאות בירידה בתדרים מסוימים. כשתדרי הדיבור נפגעו, אותו חייל ירגיש פגיעה בתפקוד שלו גם בשקט, למשל בתוך חדר. הסימן הראשון לפגיעה כזו הוא בדרך כלל צפצופים באוזניים. אנחנו מטפלים בעשרות חיילים עם פגיעות כאלה בשנה. במלחמה, עקב החשיפה המוגברת לרעש בשדה הקרב, הגענו לזה בתקופה מאוד קצרה".
+++
לצה"ל יש היסטוריה לא פשוטה עם פגיעות שמיעה. מניתוח רשומות של 50 אלף חיילים ששירתו בחיל התותחנים ובחיל השריון בשנים 2005 עד 2016 התברר כי שיעור החיילים ששמיעתם נפגעה במהלך השירות הוכפל: משניים־שלושה חיילים לאלף בתחילת השירות, לארבעה עד שישה בסיומו.
ב־2015 פורסמה תוכנית לשימור השמע בצה"ל, שקבעה כי חייל בעל שמיעה לקויה אינו כשיר להילחם, שכן הוא עלול לפגוע בכשירות המבצעית של הכוח. הנחיות קצין רפואה ראשי, שקובעות כי "רעש מזיק הינו גורם הסיכון הבריאותי השכיח ביותר בצה"ל", מחייבות לספק לחיילים אטמי אוזניים תקניים שחובה להשתמש בהם בנסיבות מסוימות, כמו בתוך תותח מתנייע או טנק.
אחד הלקחים ממבצע צוק איתן היה לחייב שימוש ממושך באטמים כאלה כדי למזער את היקף הפגיעות. למרות זאת, בדוח שפירסם ב־2020, קבע מבקר המדינה, כי 79 אחוז מהלוחמים שהופנו למכון שמיעה ודיבור של צה"ל לא השתמשו במיגון שמיעה. הדוח קבע כי אין ממלאים את הוראות קרפ"ר בנוגע לשימור השמע של החיילים, בפרט באימונים של זרועות היבשה.
זו הסיבה שמיד עם תחילת המלחמה הנוכחית פירסם חיל הרפואה נוהל חירום, שנועד למנוע את הפגיעה הקשה ולוודא שחיילים ששמיעתם נפגעה יקבלו את הטיפול הנדרש להם במהירות. "פגיעה בשמיעה גורמת לנכות תפקודית בלתי נראית ועלולה לפגוע באופן קשה באיכות החיים, לכן להצלת השמיעה של אנשים צעירים ובריאים יש חשיבות עליונה", אומרת מעיין. "ככל שהחייל שנפגע מגיע אלינו קרוב יותר למועד הפגיעה שלו, הסיכוי להציל את השמיעה שלו גדל".
על פי פרוטוקול טיפולי ראשון מסוגו בצה"ל, שפורסם ב־2019, מטופלים החיילים ששמיעתם נפגעה בשילוב של סטרואידים שנועדו להפחית את הנזק, ובתא לחץ, שבו ניתן טיפול בחמצן בלחץ גבוה שמרווה את התאים שנפגעו ומסייע להם להשתקם. תא הלחץ של צה"ל, שנמצא בחיפה, יכול להכיל עד 18 מטופלים בו־זמנית ופועל סביב השעון, בכל שעות היום והלילה.
"הטיפול מבוצע אחת ליום, במשך שעתיים, ובמהלכו נושמים מאה אחוז חמצן בלחץ גבוה לפרקי זמן מוגדרים", אומרת סא"ל ד"ר אורלי, מפקדת המכון לרפואה ימית. "אחת לחמישה טיפולים עורכים בדיקות שמיעה על מנת לקבוע את מספר הטיפולים האופטימלי. המקסימום הוא 20. אם השמיעה חוזרת להיות תקינה אין מאושרים מאיתנו".
מניתוח הנתונים שנאספו במכון נמצא כי שמיעתם של רוב החיילים שטופלו על פי הפרוטוקול הזה השתפרה. "כל מי שהגיע אלינו בתוך שבוע מרגע הפגיעה, מצבו השתפר בצורה כזו או אחרת", אומרת מעיין. "חלקם חוזרים לנורמה ואנחנו שמחים מאוד לבשר להם את זה. חלקם משתפרים בצורה חלקית, וגם זה חשוב מבחינה תפקודית".
אולם לטיפול בתא הלחץ יש מגבלה משמעותית: הזמן האופטימלי לטיפול הוא בתוך שבוע מרגע הפגיעה. הגבול העליון של היעילות שלו, אומר סא"ל ד"ר אורלי, הוא עד חודש. מי שלא הגיע לכאן בחלון הזמנים הצר הזה למעשה מאבד את הסיכוי לחזור ולשמוע. "הזמן לביצוע הטיפול הוא קריטי", אומרת אורלי. "המודעות של גורמי הרפואה לנושא הולכת ועולה עוד לפני המערכה הנוכחית, וככל שחולף הזמן אנחנו רואים הרבה מאוד הצלחות. במלחמה עיבינו את מערך הבדיקות והעלינו מאוד את מספר הטיפולים, על מנת לאפשר לחיילים להחלים בצורה מיטבית ואם הם רוצים - גם לחזור לשדה הקרב".
גם רס"ר ס', שמתקרב לסיום הטיפול, כבר סופר את הימים עד שיוכל לחזור לעזה. "יש שיפור משמעותי בשמיעה", הוא אומר. "אני כבר יכול לשמוע, אפילו בטלפון. ברגע שהרופאים יאשרו לי - אני חוזר ליחידה".
