האם המלחמה תשנה את מפת ההגירה הפנימית בישראל? על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ערי הדרום הובילו את רשימת הערים הצומחות בישראל, עם מאזן ההגירה הפנימי הגבוה ביותר בשנת 2023. זאת לפי אומדני האוכלוסייה הארעיים של הלמ"ס, המתייחסים לתקופה שבין 1 בינואר ל־31 באוקטובר.
מניתוח נתוני הלמ"ס, שערכה עבור "ממון" חברת ארי מגורים לשיווק נדל"ן, עולה כי בראש רשימת היישובים, הכוללים מעל 2,000 תושבים, ניצבת העיר בית־שמש עם מאזן ההגירה הפנימי הגבוה ביותר (המאזן מורכב ממספר התושבים שנוספו לעיר, בניכוי מספר התושבים שעזבו), זאת לאחר שנוספו לה מתחילת השנה 4,113 תושבים. במקום השני מדורגת העיר נתיבות עם תוספת של 2,799 תושבים מתחילת השנה, ובמקום השלישי ניצבת אשקלון עם תוספת של 2,484 תושבים.
העיר חריש ממוקמת במקום הרביעי ברשימה, עם תוספת של 1,941 תושבים; אחריה מודיעין־מכבים־רעות עם תוספת של 1,795 תושבים; ובמקום השישי מדורגת עיר דרומית נוספת, שדרות, שלה התווספו מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר 1,142 תושבים. עוד ברשימת הערים הצומחות: באר־יעקב, רמת־גן, אור־עקיבא ורמלה.
לעומת זאת, הערים שבהן נרשם מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר (כלומר מספר התושבים שעזב את העיר במהלך השנה גבוה ממספר התושבים שנוספו) הן: ירושלים, שמאוכלוסייתה נגרעו 9,321 תושבים; תל־אביב, שהציגה ירידה של 4,965 תושבים; בני־ברק עם ירידה של 3,820 תושבים; אשדוד עם ירידה של 3,089 תושבים; ובת־ים, ממנה נגרעו 1,787 תושבים. עוד ברשימת הערים שנגרעו מהן תושבים: חיפה, חולון, באר־שבע, פתח־תקווה ומודיעין־עילית.
לדברי אוהד אסרף, מנכ"ל ובעלי ארי מגורים שערך את הבדיקה, "נתוני הלמ"ס, שמצביעים על כך שערי הדרום מובילות את רשימת הערים הצומחות בשנים האחרונות, אינם מפתיעים, משום שהמדינה שיווקה בהן קרקעות לבנייה של אלפי דירות חדשות בשכונות מודרניות, שמשכו אוכלוסייה מחוץ ליישובים". נזכיר כי על פי נתוני הלמ"ס מהחודש שעבר, הערים שהובילו במכירת דירות חדשות לפני המלחמה היו אשקלון ושדרות.
אסרף מוסיף כי, "חלק גדול מהמכרזים ששווקו היו מיועדים לזכאי משרד הבינוי והשיכון במסגרת התוכניות הממשלתיות כגון מחיר למשתכן, שאכן הביאו להגירה של זוגות צעירים מכל רחבי הארץ לערי הדרום. זאת לצד משפחות צעירות ומשפרי דיור, שהשילוב של שכונות חדשות ומתוכננות ומחירי דירות אטרקטיביים ביחס לערי המרכז הביא אותם לבצע את המעבר". לדבריו, יש לזכור כי בשדרות, נתיבות ואופקים יש גם הטבות מס לתושבים, שמהוות חלק מהשיקולים למעבר.
"המגמה תימשך"
אסרף מעריך שהמלחמה לא תשנה את המגמה באופן מלא. "עם פרוץ המלחמה, כל המכירות של דירות חדשות בדרום נעצרו. אחרי שלושה שבועות התחלנו לראות ניצנים של ביקוש. הסיבה לכך, בין היתר, היא שבשוק מעריכים שאחרי המלחמה המגורים בדרום הארץ יהיו בטוחים יותר. באופקים מכרנו בחודשיים האחרונים למעלה מ־30 דירות".
אריאל אדלשטיין, סמנכ"ל השקעות בחברת רובי קפיטל העוסקת במימון והשקעות נדל"ן, מתייחס לעיר בית־שמש בראש הרשימה. "בית־שמש ניצבת ראשונה בשל השילוב של הגידול המשמעותי בהיצע הדירות בה, לצד ביקושים גבוהים, בעיקר מצד המגזר החרדי, שסובל ממחסור חמור בהיצע של דירות חדשות", הוא מסביר.
אדלשטיין מוסיף כי, "בשנים האחרונות אושרו בבית־שמש תוכניות בנייה משמעותיות, הכוללות שכונות חדשות עם תשתיות מודרניות, שטחי מסחר ותעסוקה, וכולן מותאמות למאפייני המגורים של המגזר החרדי, כך שאלפי משפחות עברו לגור בה. להערכתנו, בשנים הקרובות האוכלוסייה בעיר תמשיך לגדול".
לגבי ערי הדרום, אדלשטיין מציין כי עתידן תלוי ברמת הביטחון: "בכל הערים יש תוכניות עתידיות לתוספת של אלפי יחידות דיור, וכמובן שאחרי המלחמה הממשלה מתכוונת להשקיע סכומים גדולים בבניית יישובי העוטף, בשיפור התשתיות וביצירת מקורות תעסוקה. כל הפעילות הזאת צפויה לחזק את האזור כולו. כחברת מימון אנחנו מתכוונים להמשיך ולהשקיע בדרום, ובימים אלו אנחנו גם מממנים קבוצת רכישה בעיר שדרות".
אופיר פישר, מנכ"ל חברה מצודות הפועלת באמצעות משקיעים חברתיים למימוש חזון פיתוח הנגב והגליל ומקימה בימים אלה פרויקט מגורים בשדרות, מחזק את הדברים. "עם תחילת המלחמה הכול נעצר. לאחר שהלחימה החלה, הרוכשים החלו לחזור. אנחנו צופים פוטנציאל לגידול בביקושים, ועל אף המצב יש לנו כרגע כ־20 חוזים בתהליכי חתימה, רובם מצד רוכשים המתכננים לגור בשכונה".
