שני נתונים כלכליים, מהחשובים בכל מדינה, הם התקציב ושיעור האינפלציה. שניהם כיכבו כאן בתוך יממה אחת בלבד - והם היו ממש הפוכים במשמעותם בעת הזו. האחד - תקציב המדינה הנוסף, שאושר לאחר עיכובים של שבועות, גילה עד כמה הממשלה מנותקת לחלוטין מהמצב. והשני - מדד המחירים לצרכן - גילה עד כמה המשק אינו מנותק ומגיב מיד לפריצתה הפתאומית של מלחמה קשה וארוכה.
התקציב המתוקן, שהוא בעצם תקציב מקולקל, גילה את עומק הניתוק של ממשלת המחדל מהמתרחש בגבולות המדינה ומהכאב שפוקד את תושבי ישראל. שר האוצר סמוטריץ' סירב בעקשנות לוותר על העברת מאות מיליוני שקלים למשרדי ממשלה שהוגדרו כמיותרים, כמו גם למשימות שאין בינן לבין טובת האזרחים כל קשר.
הפוליטיקאים, כולל רבים מהקואליציה ומהליכוד, תקפו את מדיניות סמוטריץ', אך כשהגיעה שעת האמת הם הצביעו (חוץ משניים שברחו ברגע האחרון) לאישורו. בשיחות עם עיתונאים ומקורבים הם תקפו את התוספות ההזויות, אך כשהגיע זמן אמירת "לא" מהדהד לתקציב הרע הזה - הם תמכו בו. אחד מהם הסביר בלי בושה: "אילו הצבעתי נגדו - זה היה הסוף לקריירה הפוליטית שלי". אכן סיבה טובה לאשר 700 מיליון שקל למשרדה של הגברת אורית סטרוק. כעבור 24 שעות הגיעו נתוני מדד המחירים לצרכן ואלה כבר סימנו שינוי כיוון ברור. יהיו מי שיאמרו שמדובר בנסיבות עונתיות, אבל האמת היא אחרת. איומי יבואנים וסוחרים להעלות מחירים מיד אחרי החגים נמוגו ביום שמחת תורה השחור. חלקם הבינו שלצרכנים אין חשק לקניות - וגם הם הורידו מחירים.
השפעה רבה על המדד, למעשה מאחורי הקלעים, הייתה גם לגורם כלכלי חשוב במיוחד, בנק ישראל. עצם הכרזתו כי יזרים 30 מיליארד דולר למשק עשתה את שלה. בנק ישראל רכש בנובמבר רק כמה מאות מיליוני דולרים, אלא שלגופים המוסדיים ולספקולנטים היה ברור שברגע שהדולר והיורו ירימו ראש - בנק ישראל יציף את השוק בדולרים. וזה היה מספיק כדי להגביר את ההיצעים ולהצטייד בשקלים גם בעת מלחמה.
וכך ירידת שערי המטבעות הזרים מול השקל ב־10% בתוך שבועות הפחיתה בשיעור ניכר של 5.7% את עלויות הנסיעות לחו"ל ומנעו ייקור של מוצרים מיובאים, כשהדולר חצה ערב המלחמה את רף 4 השקלים. הכלכלנים עדיין מהססים אם לקבוע שבנק ישראל יפחית את הריבית במשק ב־1 בינואר, אך המגמה ברורה.
כאשר הממשלה הכושלת מאשרת תקציב של מיליונים לעמותה המסייעת להשתמטות מצה"ל, כמו גם לעשרה משרדי ממשלה הזויים, ודוחה את אישור התקציב החדש ב־50 יום, כאילו אין מלחמה - נראה שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, ינהג שוב כמבוגר האחראי ויפחית את הריבית. מחר, אגב, יישבע ירון אמונים במשכן נשיאי ישראל, עם תחילת הקדנציה השנייה שלו - לפחות בשורה כלכלית טובה ומרגיעה אחת בימים אלה.
