לא נתפס שבזמן שבני הזוג שלהן נלחמים על המדינה ומסכנים את חייהם, נשות המילואימניקים מאבדות את את מקומות העבודה שלהן וצריכות להחליט על מה הן נלחמות – על העבודה או על הילדים. התשובה ברורה, בעיקר אצל מי שאין להן סביבה תומכת שתגבה אותן במקרה של מערכת חינוך שלא חזרה לשגרה.
"במשך שש שנים ניהלתי משרד בחברה שבה עבדתי, היה לי שימוע ואחרי שבוע החזירו לי תשובה שאני מפוטרת", מספרת שני קימן, בת 33 מעתלית, נשואה ואמא לשניים, שבעלה לוחם באיו"ש ובאזרחי עובד כהנדסאי ביבואנית רכב גדולה. "אני יודעת שישבתי איתם בבית בשבועיים הראשונים של המלחמה כי לא היו בתי ספר וגנים, אבל כשחזרתי לא התחשבו בי. אמרו לי שאני מעופפת בזמן האחרון ולא זוכרת דברים".
בעלך במלחמה, קצת קשה להיות מרוכזת.
"הוא לוחם, כל היום מבצע מעצרים ברמאללה, עובד יום ולילה ואני לא ישנה ודואגת. כל הבית והטיפול בילדים עליי, אני גרה ביישוב שאין לי בו משפחה קרובה ואין מי שיעזור לי. גם כשהגיע לי לצאת יותר מוקדם, הבוס עיקם פרצוף ושאל אותי 'למה אני צריך לשלם לך על זה'".
"שעת מילואים" לנשים שהבעל שלהן מגויס זה בחוק.
"אז זהו, הם לא ידעו את החוק. למדתי חשבת שכר ועסקתי בהנהלת חשבונות. דיווחתי לרואה החשבון על החוק ובזכותי הרבה בנות קיבלו שעת מילואים. הבוס אמר לי 'מה אני אשם שבעלך במילואים, אני לא משלם לך על זה'. אבל בכנות, זו לא שעה שעוזרת. לא הייתי מספיקה כלום גם ככה – קניות, רופאים ולקחת אותם ולהחזיר. אני רגילה שבעלי עושה מילואים חודש בשנה, אבל עכשיו זו מלחמה. כבר 72 יום שאני לבד. מאוד נפגעתי. עבדתי שם שש שנים שבהן נתתי את כל כולי. הייתי עובדת מאוד מסורה. הם כמובן לא אומרים שפוטרתי בגלל הקשיים שלי שנובעים מהעובדה שבעלי במילואים, אלא מסיבות מקצועיות".
מה בעלך אומר?
"יש לי אבטלה לשלושה חודשים, אבל מה הלאה? המלחמה לא תסתיים עד אז. בעלי אמר למפקד שלו: 'אם אשתי לא תמצא עבודה והבית שלי ייכנס לבעיה כלכלית, אצטרך לפרוש מהמילואים'. הוא אוכל את עצמו מבפנים כי הילד מתמודד עם בעיות רגשיות וכל שינוי אצלו הוא לא פשוט, והוא כאבא שם נלחם על המדינה בזמן שהמשפחה שלו סובלת. יש כמוני עוד אלפים שפוחדות לדבר".
"תעודת עניות למדינה"
"את שולחת את הבעל להילחם על המדינה ומאבדת את הפרנסה, זו תעודת עניות מטורפת למדינה", אומרת בזעם עורכת הדין שבות רענן, שבעקבות הצטרפותה לארגון "נלחמות על הבית – נשות המילואימניקים", נחשפה לעוד ועוד שאלות של נשים שנמצאות במלחמה על המשרה שלהן, כאשר האצבע המאשימה של המעסיקים קלה על הדק החל"ת.
"כן, גם האיש שלי במילואים והצטרפתי לפורום מתוך רצון לעשות משהו עם המצב, כי נראה לי שאנחנו הופכות להיות שקופות. אחרי שעניתי בפורום על כמה שאלות משפטיות, התחיל מבול פניות שקשורות לזכויות נשים בעבודה, להכוונה לקראת שימוע לפני פיטורין, למאבק מול מעסיקים שמגלים אפס גמישות מול המציאות שבה הבעלים כבר יותר מ־70 יום במילואים וכל הבית והדאגה עלינו".
כשהתגבר זרם הפניות, הבינה רענן שצריך מנגנון מסודר ופתחה מוקד פניות שכולל פורום של עורכות ועורכי דין מתנדבים בדיני עבודה, כולל שיתוף פעולה של הקריה האקדמית אונו, ועד מתן מענה של קצה בדמות סלי מזון למשפחות נקלעו לבעיות כלכליות".
ומהן בעיקר השאלות שמגיעות?
"למשל מישהי שהאיש שלה חזר פצוע מהצבא ובגלל שהייתה צריכה להיות צמודה למיטתו, הוציאו אותה לחל"ת ללא תאריך תפוגה, שזה כמו פיטורים. יש מקומות עבודה שהחליטו שהם דורשים מהאישה, בכל מצב, להגיע לעבודה ומי שלא יכולה כי היא נשארה לבד לטפל בילדים, גם היא מוצאת את עצמה יוצאת מיוזמתה לחל"ת כדי לא להפסיד את רצף ההעסקה, וכיוון שכך היא גם לא מקבלת דמי אבטלה".
מהו הטיפ שלך לנשים שיצאו לחל"ת?
"אישה שבן הזוג שלה במילואים והמעסיק הוציא אותה לחל"ת, אוטומטית מקבלת דמי אבטלה. אבל מה קורה כאשר היא לא הוצאה לחל"ת, אלא נאלצה לעשות את זה בגלל חוסר הגמישות של המעסיק, והאישה מבינה שאין לה ברירה אלא לצאת לחל"ת כדי מצד אחד לשמור על מקום העבודה העתידי ומצד שני לטפל בילדים? במצב כזה היא לא מקבלת דמי אבטלה ואנחנו יוצאות למאבק כי היא בחרה בחל"ת מלית ברירה, גם כדי לשמור על הבית וגם על הסיכוי לחזור לעבודה בעתיד".
"הכל עליי, קושי נפשי"
גם הגר מן, בת 37 מרמת דוד, אמא לשלושה ילדים, פוטרה מתפקידה. בן זוגה, תומר, משמש כראש צוות חימוש בטייסת ועובד בחברת גז. "בעלי כבר 66 יום במילואים. שמחתי שיש לו פטור, אבל הוא התנדב ומאז מגויס. הוא קופץ פעם בכמה ימים הביתה, אומר לילדים שלום ואז הם בוכים כשהוא הולך".
ואת נשארת עם כל הבלגן.
"ועם הבכי עד אמצע הלילה, אין לי שקט. עכשיו כשפיטרו אותי זה יותר קל, כי אני יכולה להיות עם הילדים, אבל הכל עליי וזה קשה כלכלית ונפשית. בתקופה כזאת מקומות העבודה שואלים אם הבעל במילואים, למרות שאסור להם לשאול, ואז באופן מרומז בודקים אם יש מי שיכול לעזור לך עם הילדים. עכשיו אני מבינה שלא פיטרו אותי בגלל שפתאום לא עבדתי טוב, הרי יש לי ניסיון של 13 שנה. פיטרו אותי כי בעלי במילואים ואני הרבה סביב הבית והילדים בלי גיבוי. ילד חולה, אין גן, צריך לעשות קניות, להוציא, להחזיר. הם כמובן טוענים שזה לא בגלל המלחמה".
דיברת איתם על זה?
"אמרתי להם 'תנו לי לעבוד מהבית', אבל לא עניין אותם שבעלי בצבא והנסיבות השתנו. יש לי ילד עם הפרעות קשב שצריך לאכול בבוקר כדי לקחת כדור, מי יטפל בו? נתתי את עצמי עד הסוף בלי לדרוש כלום, וזה היה בסדר גמור – פתאום כשאני צריכה רגישות מצידם זה פחות רלוונטי".
איך פיטרו אותך?
"המנהלת הודיעה לי ביום רביעי בתשע וחצי בערב. פחדתי שקרה משהו. ואז היא אמרה מחר או מחרתיים יהיה לך שימוע, דחתה ליום ראשון ואמרה 'קחי לך כמה ימים לחשוב מה את רוצה להגיד'. לקח לי ארבעה ימים לספר לבעלי, גם ככה הוא טרוד, אז מה אני אציק לו. האבטלה שאני מקבלת לא מתקרבת למשכורת שהייתה לי. אני מחפשת עבודה ומקווה שמישהו יבדוק את הכישורים שלי ויבוא לקראתי. איפה המדינה? בעלי התחנן ללכת למילואים כדי לתרום ובסוף ככה מתייחסים אלינו".
"חטפתי צעקות מהמנהל"
ויקטוריה פושקין, בת 37, מכרמיאל, אמא לשניים, פוטרה גם היא בזמן המלחמה. בן זוגה יבגני, מתקין פילטרים כימיים במפעלים, נמצא במילואים מאז 7 באוקטובר. "עבדתי 8 שנים במפעל, והחלטתי להתפטר בזמן חופשת הלידה. הייתי בבית שנה וארבעה חודשים, לאחר מכן מצאתי עבודה חדשה בחברה אחרת".
ואז פיטרו אותך?
"מאז השבת השחורה אני בבית כי פיקוד העורף סגר את כל מוסדות הלימוד ונאלצתי להישאר עם הילדים כשבעלי במילואים. נעדרתי שבועיים מהעבודה וכשחזרתי התחלתי לשאול מהן הזכויות שלי. כששאלתי גם בפעם השנייה והשלישית, קיבלתי מכתב פיטורים".
פיטרו אותך כי שאלת שאלות או כי נעדרת שבועיים?
"עובדה שפיטרו אותי אחרי ששאלתי שאלות, מנהל העבודה שלח אותי בצעקות להמשיך לעבוד. כמה ימים אחרי זה הגעתי לעבודה, המנהל קורא לי 45 דקות לפני סיום המשמרת, ומגיש לי מכתב: 'פיטורים עקב צמצומים'. ללא שימוע. הם ידעו שבעלי במילואים ושאין מי שיהיה עם הילדים".
ובעלך יודע מכל זה?
"בעלי סיפר לחבר'ה מהפלוגה, שהביאו את זה לידיעת המפקד וזה כל כך הרגיז אותם. איך ייתכן שמפטרים ככה בזלזול אשת לוחם עם שני ילדים שמתשע בבוקר בשבת השחורה יצא למילואים. לא תאמיני, אבל אני כבר עובדת במקום חדש וממש שמחה, זה עוזר לשפיות".
ק', אמא לשניים, פוטרה בסוף חופשת לידה ממקום שעבדה בו כשנתיים, למרות שבעלה מגויס. "ביקשתי לעבוד מהבית, זה משהו שלא נהוג בחברה, ושלחו לי מכתב פיטורים. ככה פשוט", היא מספרת. "כואב לי, כי רציתי לחזור לשגרה, שהמוח יתעסק בעבודה ולא במלחמה, וכואב לי שלא מבינים אותי, שאני לא יכולה כרגע לתת את אותן השעות, וצריכה שילכו לקראתי. ביקשתי לעבוד מהבית כי יש לי גם מה לעשות בבית. למשל, במקום לעמוד ולדבר בפינת הקפה במשרד, אני יכולה בבית להכניס כביסה למכונה, אבל נתקלתי בחומה בצורה. אם הייתי חושבת שיפטרו אותי בגלל שבעלי במילואים, לא הייתי רושמת את הילדים לצהרונים, כי היה ברור שאני נשארת איתם בבית. אף אחד לא נותן תחושה שהוא מבין מה קורה פה למשפחות המילואימניקים בזמן מלחמה שסיומה לא נראה באופק".
תוכנית סמוטריץ'
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגש אתמול עם פורום נשות המילואימניקים והציג טיוטת תוכנית לסיוע למשרתים ולמשרתות ובני משפחותיהם. הצעדים שנבחנים כוללים בין היתר תוספת נקודת זיכוי, פטור מתשלומי ארנונה, הקלות אקדמיות, שיעור זכויות חל"ד בחל"ת גם מעבר לשנה, מענק חודשי קבוע, תגמול מיוחד מעבר ל־60 ימים, תוספת ימי חופשה, מתן עדיפות במכרזי מחיר מטרה ועדיפות במכרזים.
