תקציב הביטחון של ישראל יגדל באופן משמעותי בשל המלחמה, בכ־20 מיליארד שקל, אולם זה יהיה זמני ויירד בעתיד. כך בישרו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בעת טקס השבעת נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, לתקופת כהונה שנייה בת חמש שנים, שהתקיימה במשכן נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שהציג את כתב המינוי החדש.
הנגיד ירון התריע בדבריו כי, "יש להימנע מהוצאות שאינן קשורות למלחמה".
כזכור, הארכת כהונת הנגיד נעשתה רק לאחר לבטים רבים של ראש הממשלה נתניהו, שלא אהב במיוחד את התבטאויות ירון על ההשפעות השליליות הצפויות מהרפורמה המשפטית.
פרופ' ירון אמר בטקס: "חמש השנים בהן כיהנתי כנגיד בנק ישראל, היו מהמורכבות שידעה כלכלת ישראל: מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה־אוקראינה, התפרצות האינפלציה, חמש מערכות בחירות, המחלוקת הציבורית סביב השינויים החוקתיים ועוד. אבל האתגר המשמעותי ביותר, הלאומי והכלכלי, החל עם המתקפה הרצחנית ב־7 באוקטובר אשר נתנה את האות למלחמת חרבות ברזל".
הנגיד הוסיף, כי "לכלכלה הישראלית הייתה נקודת פתיחה חזקה ערב 7 באוקטובר. יחס החוב לתוצר, אחד המדדים החשובים לחוסן של הכלכלה, ירד חזרה לסביבת 60%, הגרעון החזוי בתקציב היה נמוך, שיעור אבטלה נמוך, ותחזית הצמיחה הייתה מעודדת, ודאי בראייה בינלאומית. בנוסף, רזרבות מט"ח של כ־200 מיליארדי דולרים היוו כרית ביטחון גדולה ואפשרו להתמודד עם הפיחות המהיר בשקל עם פרוץ המלחמה, ולייצב גם שווקים פיננסיים נוספים".
