ליאונרדו דיקפריו מוצג בתחילת 'רוצחי פרח הירח' כחייל משוחרר חתיך שמחפש עבודה אצל הדוד העשיר רוברט דה נירו. במציאות דיקפריו בן 49. בפתיחת 'המאסטרו' בראדלי קופר הוא ליאונרד ברנשטיין בן ה־26, שמזנק עירום מהמיטה כשהוא מתבשר על הפריצה הגדולה שלו. קופר בן 48. את 'נפוליאון' חואקין פיניקס מתחיל בתור מצביא שאפתן בן 24, וגם הוא בן 49.
כל מי שגדל על 'בוורלי הילס 90210' יודע שאין יותר הוליוודי מלשקר לגבי הגיל שלך. בני 30 מגלמים תיכוניסטים, וטום קרוז בן ה־60 פלוס השקיע מספיק בבוטוקס וכושר כדי לשכנע אותנו שהוא עדיין טייס בסדיר. אבל הדוגמאות האלה מספרות סיפור גדול יותר: הוליווד מזדקנת.
קודם כל באשמתכם, הקהל. בגדול, אין שחקנים צעירים שמביאים צופים. סקר שבדק מיהם הענקים שמביאים מכוח שמם צופים לקולנוע, העלה שהעשירייה הראשונה, בניכוי דה רוק, היא מועדון שנות ה־90: קרוז (61) הנקס (67), פיט (60), דנזל (68), ג'וליה (56), סמית' (55), דיקפריו (49) ודפ (60). סוגר את הרשימה במקום ה־20, אחרי מורגן פרימן בן ה־86, הנער בחבורה: כריס המסוורת', 'ת'ור', רק בן 40. איפה שאר הגווארדיה הצעירה שהתגלתה בסרטי הקומיקס או הקומדיות של 20 השנים האחרונות? התפיידה.
דוגמאות הנגד הבודדות לשמות עולים - מרגו רובי, טימותי שאלאמה - אולי סופר־מוכשרים ועושים סרטים מדליקים, אבל חייבים את ההכרה וההצלחה הקופתית למותגים 'ברבי', 'חולית' או 'וונקה'.
לא חסרות סיבות: מהסרטים של מארוול שהפכו כל כוכב למזוהה עם תפקיד אחד, ועד לסדרות שגנבו את הזנדאיה והסלינה גומז הבודדות שצמחו, ויוטיוב וטיקטוק שהוזילו את מושג הכוכבות. התוצאה: למארג הכוכבים בהוליווד יש "דור אבוד", וספסל קצר במיוחד.
וזו בעיה עצומה. שיטת הכוכבים היא לא רק מדורי רכילות, אלא האמצעי האמין ביותר של הוליווד להביא צופים. בניינטיז קנו כרטיס ל'ג'רי מגווייר' או 'פורסט גאמפ', לא כי זה שם של גיבור־על, אלא פשוט כי אחד הטומים היה על הפוסטר.
טום, טום וג'וני עוד איתנו להרבה שנים, ובכל זאת אפשר לתהות מי יבוא לראות את המערבון המופתי של סקורסזה הבא ב־2050, כשאין אף כוכב חדש בסדר הגודל של דיקפריו שצומח עכשיו ומתגלה ב'טיטניק' של ימינו.
