במלחמה בעלת כל כך הרבה זירות שפועלות במקביל, יש חשש להחמיץ אירועים שנראים כאילו הם בעלי השפעה מוגבלת, למרות שבפועל טמון בהם פוטנציאל של נזק אסטרטגי. אירוע אחד כזה התרחש בשבת בגבול הצפון, כשחיזבאללה שלח כלי טיס בלתי מאויש המצויד בראש נפץ.
בתקרית נפל רב־סמל בכיר (מיל') יחזקאל עזריה (53) ז"ל ולוחם נוסף נפצע, וככל שמתבהרים הפרטים, ייתכן שפני המערכה היו נראים אחרת אלמלא פעולה חשובה של מפקד הכוח במקום. באותו יום שבת, המפקד שמע זמזום חשוד וזיהה שמדובר בכטב"מ. הוא צעק "כטב"מ – לתפוס מחסות!" והקשב של הפקודים הוביל להתפנות מהירה ולמעשה להצלת חיים. בכך נמנע אסון שמזכיר את הירי לכפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה, אז נהרגו 12 חיילי מילואים מירי רקטות. הייתה זו אחת התקריות הקשות באותה מלחמה, שהשפיעה רבות על התחושה הקשה בציבור והובילה, בין השאר, להחלטה השנויה במחלוקת על המהלך הקרקעי המסיים של המלחמה. מפקדיו של הקצין שיבחו את התנהלותו ובצדק. בצד זאת, די ברור שתוצאה חמורה יותר הייתה גוררת את ישראל להסלמה בלבנון.
חשוב גם שהציבור ייחשף לאיום נוסף שמצוי ובשפע בארסנל של חיזבאללה. עקרונית לצה"ל פתרונות טכנולוגיים לאתגר הכטב"מים ההתקפיים, אך הם לא הרמטיים. ניתן לשאול האם במסגרת המשך ההתכתשות תחת חוקי ה"משוואה", חיזבאללה יגביר את השימוש בכטב"מים, וכיצד ישראל תגיב במידה וחלילה אחד מהם יגרום לאבידות רבות. בינתיים אין חדש ב"שגרה" העצובה שנוצרה בקו המגע: חיזבאללה ירה רקטות וטילי נ"ט לעבר קריית־שמונה ורשם גם פגיעה בגן ילדים. מנגד, פיקוד הצפון וחיל האוויר הגבירו את המאמץ להפחתת היכולות של חיזבאללה, באמצעות תקיפה של שלוש חוליות וכן משגרים, מבנים ותשתיות אחרות. הנזק שנגרם לקריית־שמונה השוממה מהווה הזדמנות עבור צה"ל לגבות מחיר כבד בצד השני ורצוי שזה ייעשה באופן שילחץ על הנקודות הרגישות של חסן נסראללה, קרי האוכלוסייה האזרחית: כשם שמאה אלף ישראלים וישראליות פונו מביתם וחבל ארץ פורח נותר ריק ונטוש, כך ישראל צריכה להגביר הילוך בהנעת תושבי דרום לבנון צפונה, מעבר לנהר הליטני, ובכך להגביל את הלחץ על חיזבאללה להרגיע את הגזרה.
אירוע נוסף בעל משמעות חריגה הוא החשיפה הפומבית של מנהרת ענק בסמוך למעבר ארז. כבר לפני חודש תוארה כאן, בקווים כלליים ובהתאם להנחיות הצנזורה, פעילות חמאס בתווך התת־קרקעי כמה מאות מטרים בלבד בקו אווירי מהבסיס במעבר ארז. בשבועיים האחרונים גילו כוחות צה"ל את מתחם המנהור העצום, שמתחיל מתחת למחנה הפליטים של ג'באליה ומגיע עד לקרבת הגבול עם ישראל – מרחק ארבעה קילומטרים בסך הכל. פרויקט בהיקף כזה, שהמודיעין החמיץ באופן שאינו פחות ממדהים, מלמד על התעוזה ההתקפית של חמאס. קצין בכיר מספר שחמאס תיכנן בעצם לחדור עם כלי רכב דרך המנהרה, אחרי פריצת המכשול באזור ארז וממש לא לעצור ביישובי הנגב המערבי אלא לעלות על כביש 4 ולהגיע למרכז הארץ. ואם זה מה שחמאס רצה אך ביצע באופן חלקי ושונה לגמרי, הרי שגם חיזבאללה, ארגון חזק בהרבה, מסוגל לעשות: צריך להעריך שמאות מנהרות ארוכות, רחבות ועמוקות עומדות לרשותו. במבצע מגן צפוני, לפני ארבע שנים, צה"ל איתר שש מנהרות כאלה בעומק 80 מטרים. ואלה המנהרות שידענו עליהן. ייתכן שיש כאלה שפספסנו, ממש כמו מנהרת חמאס בארז.
בין מנהרות הצפון והדרום, הלחימה בעזה מוסיפה להיות מורכבת ואיטית. בצפון הרצועה משלימה אוגדה 162 את ההשתלטות על ג'באליה, ואילו בשג'עייה צפויה לאוגדה 36 עוד עבודה שתיארך כמה ימים. וגם אז, יש לזכור שלא נגיע למצב שאחרון המחבלים יחוסל: יהיו היתקלויות וככל הנראה גם נפגעים, אבל תשתיות הארגון ייפגעו כפי שמחייב הצורך המיידי, שכן לא ניתן לחיות עם מתחמי הלחימה והמנהרות ההתקפיות בסמוך ליישובים. "אני לא רוצה שתושבי נחל עוז יראו את אותה שג'עייה מהבתים שלהם", אמר קצין בכיר. בחאן יונס, שבדרום הרצועה, צה"ל יגביר את הלחץ כדי לנסות ולהגיע לבכירי חמאס בטרם יגבר הלחץ לשנות את מודל הלחימה. אתמול נערכה הצהרה משותפת של שר הביטחון יואב גלנט לצד מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין. גלנט אמר כי "פעילות צה"ל נגד צמרת חמאס בחאן יונס חוצה את שלבי המלחמה, ותימשך עד להשגת המטרה - גם בשלבים הבאים". לדברי גלנט, בצל הלחצים האמריקאיים, "שנינו נלחמנו בטרור - ושנינו יודעים שזה לוקח זמן". גלנט הוסיף שישראל לא תהסס לתקוף בצפון אם לא יימצא פתרון דיפלומטי לנוכחות חיזבאללה בגבול עם ישראל.
אוסטין הדגיש בדבריו את זכותה של ישראל להגן על עצמה ולצד זאת גם את חשיבות ההגנה על תושבי עזה שאינם חלק מחמאס. הוא גם יצא נגד "אלימות של מתנחלים קיצוניים" ביהודה ושומרון, ואמר שצריך לפעול כדי להפסיקה. "אי־יציבות וחוסר ביטחון רק משחק לידיים של חמאס", הדגיש אוסטין.
בהמשך אמר שלא הגיע לישראל "כדי להציב דד־ליין" והוסיף שהמטרה היא שחמאס "לא יהווה יותר איום על ישראל או על עזה". זו אמירה חשובה עבור ישראל, וההערכות בצה"ל גורסות שארה"ב תאפשר לו לפעול בקצב ובאינטנסיביות הנוכחית עד סוף ינואר. אולי עד אז הצבא יצליח להגיע ליחיא סינוואר, וחיסולו יחולל מפנה תודעתי וגם ישפיע על הסיכוי להחזיר עוד חטופים וחטופות לישראל.
גם חזית הסייבר רחשה אתמול, כשבאיראן דווח על מתקפה שבמסגרתה הושבתו כ־70 אחוזים מתחנות הדלק במדינה. בטהרן מיהרו להאשים את ישראל, שלא נטלה אחריות אולם ראוי לציין כי השבתת תחנות הדלק הגיעה לאחר מתקפת סייבר על בית החולים זיו בצפת, שמיוחסת לאיראן ולחיזבאללה. היתרון של ישראל בשדה הטכנולוגי הוא גדול ונכון לנצל אותו בתגובה נגד חיזבאללה והשלוחה הנוספת של משטר האייטולות, המורדים החות'ים בתימן, שמפעילים לחץ על ספינות בים האדום. זאת אחת המשמעויות של מלחמה כה מורכבת: במערכה רב־זירתית אין ברירה אלא לפעול באופן רב־זרועי.
