גלי וזיוי אהובים שלנו,
77 יום, וחיים שלמים, שאתם בשבי חמאס. אנחנו מתגעגעים מאוד־מאוד, נלחמים עבורכם בכל החזיתות, ועושים הכל כדי שתחזרו הביתה. מאנשים חובבי פרטיות שמעולם לא חלמו על דקות של תהילה תקשורתית, הפכנו לאורחים קבועים באולפני טלוויזיה. מטיול משפחתי צנוע לקפריסין, כמו שעשינו בקיץ האחרון וכל כך נהנינו, פתאום אנחנו נוסעים בכל העולם, עם משלחות של עשרות אנשים - הכל למען קידום המאבק להשבת החטופים. להשבתכם. היינו חמישה ימים בוושינגטון, מופיעים מול חברי הקונגרס בגבעת הקפיטול, ויצאנו עם משלחת של משפחות חטופים לעשרה ימים באירופה. לא הייתם מאמינים עלינו שעשינו את כל זה. לירן אפילו ציחצח מחדש את האנגלית שלו מהקיבוץ (כן, היינו צריכים להשקיע יותר בלימודים, אנחנו יודעים). מאנשים לא פעילים באינסטגרם, פייסבוק וטיקטוק, פתאום שנינו עובדים בזה, "מדברים סושיאל", עושים ראיונות בתקשורת, ובעיקר יוצאים מעורנו, העיקר שתחזרו אלינו בשלום.
2 צפייה בגלריה
(אנחנו מקווים שאתם יחד, וגלי, אם זיו אומר לך משהו, תעשה, בכל זאת הוא גדול ממך בכמה דקות | צילום: באדיבות המשפחה)
אתם בטח לא יודעים, אבל בזכות המצב, אתם כבר אזרחי גרמניה. במסגרת הניסיונות לשחרר אתכם מהר ככל האפשר נרתם, כמו שאתם מבינים, כל העולם, וגרמניה הזדרזה להוציא לכם אזרחויות, העיקר שתחזרו. כשזה יקרה תוכלו לפגוש את בן הדוד שלנו רז בברלין, ולהשוויץ שגם אתם כבר אזרחים.
ופה בארץ, גם החברים המפורסמים שלכם, מהימים שבהם הייתם תאורנים בחברת ההגברה, נרתמו למאמץ להשבתכם. שלום מיכאלשווילי מיד העלה משהו בסושיאל, דיבר עליכם בפודקאסט ובא להדלקת נרות בכיכר החטופים. כן יש דבר כזה עכשיו. גם אנה זק! חנן בן ארי דיבר עם אמא. כשתחזרו, הוא אמר שיארגן לכם הופעה.
לא תאמינו, אחים תאומים שלנו, אבל קבוצת הכדורגל הנידחת שבה כיכבתם, שועלי כפר עזה, הפכה לנושא חם בכתבות בפריים־טיים. האמת עצובה. הקבוצה ספגה מכה קשה. אבא של ינאי המאמן נרצח, אלון ויותם נהרגו רק לפני שבוע, ואחרים נרצחו ביום הטבח, כשנחטפתם. אנחנו מקווים שלא תשאלו אותנו על זה על ההתחלה.
אנחנו יודעים שקשה שם בשבי ולא פשוט, ואולי לרגע זה יכול להיראות ורוד עם חיוכי החוזרים בתמונות, אבל בטוח שזה סיוט. ממה ששמענו אין תחושת זמן, שומעים את ההפגזות של צה"ל, שאף אחד לא יודע מתי הן יגיעו אליו, מוחזקים על ידי ארגון טרור, עם מעט אוכל, ללא אור יום.
אנחנו מקווים שאתם יחד, ממשיכים את הקשר המיוחד שיש ביניכם, שגם כשאתם לא יחד, אתם בעצם יחד. גלי, אם זיו אומר לך משהו, תעשה, בכל זאת הוא גדול ממך בכמה דקות.
אנחנו בטוחים שאתם מגישים עזרה למי שצריך, ומהווים מקור של אור גם לאחרים. בטוח שכולם כבר הבינו כמה אתם חברותיים, אנשים של אנשים, שעושים צחוקים מכל דבר. אין לנו ספק שאיך שתרדו מהרכב שיביא אתכם הביתה, הדבר הראשון שייצא לכם מהפה זה: תגידו, אתם רציניים? למה דאגתם כל כך? יש לכם את היכולת להבריש מעצמכם את הדאגות, כמו אז גלי, כשנפצעת בכדורגל והתווכחת עם אמא. לילה בבית חולים? זה כולה שריטה, אמרת לה. איפה שלא תהיו, אנחנו בטוחים שאתם מנסים כרגע להקליל את האווירה, מול החטופים האחרים. מול החוטפים, בטוח הבהרתם: אל תתעסקו איתנו. אנחנו נעשה את שלנו ואתם את שלכם.
רצינו גם להגיד לכם שאבא ואמא והלנה בסדר וחזקים, שהם מתגעגעים אליכם. גם עליהם עברה שבת לא פשוטה.
עכשיו כל המשפחה גרה בבית גוברין, וגם עבורכם הקיבוץ המדהים שומר חדרים. נחכה לכם בזרועות פתוחות שם. גם בארי, בן ארבע וחצי, ועלמא, בת שנתיים, שני האחיינים שלכם, מחכים לכם. היא מפטפטת הרבה יותר, בארי מתגעגע ושואל עליכם בעדינות. עדיין נשארתם עבורם הדודים הטובים בעולם.
אנחנו נשתף אתכם במה שעבר עלינו, על הקיבוץ ועל החברים, ואתם תשתפו אותנו בכל מה שהיה לכם. אנחנו מאוד סקרנים לדעת. אתם בטח תופתעו, אבל עם כל החורבן שעבר על שכונת הצעירים, תמונה אחת ניצלה מהחדר שלך, גלי. התמונה של כל החבורה, עם הסמל של ליברפול.
איך שתחזרו מחכה לכם ארוחה עם שניצל, פירה, והחמין של דקלה שמריז, אמא של אלון, כמו פעם, לפני המלחמה, כשכל החברים של יונתן, עידו ואלון היו מגיעים, והיא הייתה עושה פיילה של שבת. נעשה פסטיבל גדול. מבטיחים. נראה כדורגל, נשב ונאכל ונצחק, אתה, זיו, תיסע לאוסטרליה כמו שרצית, אולי ניסע כולנו לריזורט בקפריסין, אבל לא לפני שארבעתנו נטוס לראות את ליברפול באצטדיון אנפילד.
עוד רגע אתם פה איתנו. אנחנו מאמינים בזה בכל ליבנו. תחזיקו מעמד, תחזקו את מי שסביבכם, תישארו אופטימיים וזה עוד רגע קורה.
וכשאתם יוצאים מהוואן, אנחנו רוצים לשים לכם את "חוץ מכדורגל" של חנן בן ארי בספיקרים של סינקופה שישמעו בכל הרצועה.
לירן, 36, ועידן, 32, האחים של זיו וגלי ברמן, 26, שנחטפו משכונת הצעירים של כפר עזה.
