המלחמה קורעת את הוליווד
מועדון קרב
בערך שבועיים אחרי מתקפת 7 באוקטובר נכנס טום קרוז לבניין סוכנות השחקנים רבת־העוצמה, Creative Artists Agency) CAA), בלוס־אנג'לס והלך ישר למשרד הסוכנת שלו, מהא דאחיל (Maha Dakhil). זה לא קורה הרבה, קרוז לא צריך לבוא למשרד, המשרד בא אליו, אבל הפעם הוא רצה שיראו אותו. רק כמה ימים קודם כתבה דאחיל באינסטגרם: "מה יותר קורע לב מלראות רצח עם? לראות הכחשות שרצח עם מתרחש". היא גם שיתפה מחדש פוסט של חשבון בשם: Free Palestine שבו נכתב: “אתם לומדים כרגע מי תומך ברצח עם“. פרצה סערה גדולה. אהרון סורקין, מלקוחותיה הבולטים של דאחיל, עזב את CAA, וסטיבן ספילברג ערך את העמוד שלו באתר IMDB, ששם נכתב בטעות כי דאחיל מייצגת אותו. דאחיל התנצלה והתפטרה מתפקידי המפתח שלה בסוכנות, אבל טום קרוז הגיע כדי שכולם יראו אותו, ודאחיל הורשתה להמשיך לעבוד עם לקוחות.
6 צפייה בגלריה
סטיבן ספילברג, טום קרוס, אהרון סורקין
(Emma McIntyre, Getty | BIANCA DE MARCHI, EPA | NEIL HALL, EPA)
הסיפור הזה הוא רק אחד משפע תקריות שהבהירו כי בכל מה שקשור לסכסוך הישראלי־פלסטיני, הוליווד כבר לא בקנזס יותר. עד ממש לא מזמן, תמיכה מוחלטת ואוטומטית בישראל הייתה עניין מובן מאליו בהוליווד, תעשייה שהוקמה בידי יהודים וכמה מהאייקונים הגדולים ביותר שלה הם יהודים. אבל כמו ארה"ב כולה, גם הוליווד עוברת שינוי דורי, דמוגרפי ותרבותי. הפעם, על כל מכתב חתום בידי תומכי ישראל, הופץ מכתב תמיכה בפלסטינים.
מאידך, כשמדובר בתשלום מחיר של ממש על התבטאויות פוליטיות, עדיין עדיף להיות בצד של ישראל. הוליווד נותרה מעוז יהודי משמעותי, עם (כמעט) אפס סובלנות לאנטישמיות, ולסוזן סרנדון לא עזרה גם זכייה באוסקר. אחרי שאמרה בעצרת בניו־יורק: "האנשים שמפחדים להיות יהודים בזמן הזה, זוכים עכשיו לטעום איך זה מרגיש להיות כל הזמן מוסלמי במדינה הזו" - נזרקה סרנדון מסוכנות השחקנים שלה. במקרה הזה, דהרה לואיז לבדה עם המכונית לגראנד קניון. (ציפי שמילוביץ)
עתיד הסדרות הישראליות
הפאודה של 'פאודה'
חודש לפני שהאדמה נשמטה מתחת לרגליים של כולנו פורסם ש'פאודה' תחודש לעונה חמישית. על פניו זה לא אמור להפתיע בשל הצלחתה של הסדרה בארץ ומחוצה לה, אבל אחרי פרק הסיום המטלטל של העונה הרביעית, היה ספק אם ליאור רז ואבי יששכרוף יחזירו את הצוות לסיבוב נוסף של מאבק בטרור. ואז הגיע 7 באוקטובר, שלא רק הגשים סיוטים שאפילו 'פאודה' לא העזה לדמיין, אלא טרף לגמרי את היחס לישראל, חולל שמות בדעת הקהל של אמריקאים צעירים וגם הכניס את התעשייה לכוננות הידוק חגורות.
לכן עכשיו השאלה היא לא רק מה יהיה עם 'פאודה', אלא עם כל הז'אנר שהיא מייצגת, זה שהפך את היצירה הישראלית לשם דבר בעולם יותר מכל ז'אנר אחר. 'פאודה', צריך להזכיר, הפכה לסנסציה דרך נטפליקס בתקופה שבה המערב עדיין התמודד עם איום דאעש, הארגון האכזרי שהזכיר לו שהטרור הגלובלי לא הלך לישון לאחר חיסולו של אוסאמה בן לאדן. עכשיו, לא רק שהמלחמה עם חמאס לא מעוררת אפקט הזדהות דומה בניו־יורק ובלונדון, היא גם גוררת תגובות חריפות וקריאות לחרם נגד כל דבר שרק מריח מתמיכה ב"נרטיב" הישראלי. המשמעות היא שגם אם יש רעיונות טובים וראויים, הם עלולים להיתקל בתגובה שמאפיינת מנהלים של כוכבי פופ שמקבלים הצעה להופיע בתל־אביב: למה לנו כאב הראש הזה? מי צריך את זה? כבר עדיף להשקיע בדרמה בלגית על סוחר סמים.
זה כמובן לא אומר שלא נראה דרמות ישראליות על הבמה העולמית, רק שייתכן שהמסלול המפרך לשם יכלול מכשולים נוספים. הפתרון, כרגיל, עובר דרך הכיס, כלומר בהפקות גמישות וחסכניות. בתעשיית הטלוויזיה, שורת הרווח הייתה ונשארה ההסברה הכי אפקטיבית. (עינב שיף)
מהפכת הבינה המלאכותית
מכונות מלחמה
2023 הייתה שנה שבה פחדנו, וגם התלהבנו, מבינה מלאכותית, ובעיקר מבינה מלאכותית יוצרת. זו שמפיקה עצמאית (לכאורה) תמונות, סרטונים וטקסטים. דיפ־פייק וצ'אט GPT הם מילים שנזרקות לאוויר כשמזהירים אותנו מהשקרים שיכולה להפיק בינה מלאכותית. עם פרוץ המלחמה הוזהרנו שהתכנים של אותן מכונות יובילו לקריסה של תפיסת המציאות המשותפת כשבכולנו צף פחד מהנדוס תודעה מלחמתי דרך צבאות של תכנים מזויפים באינטרנט.
אבל בפועל רוב הפייקים שהופצו במלחמה בכלל לא היו קשורים לבינה מלאכותית, ואלו שכן - כללו בעיקר חיילים עם שלוש ידיים וחתולים עם חמש רגליים. כלומר, תוכן שקרי שרובנו מזהים מהר מאוד. השאלה היא מה יקרה כשהטכנולוגיה תהיה מספיק מתקדמת כך ששקרים יהיו אמינים. זה מה שמפחיד את העולם כרגע, שמצידו מקדם רגולציה על "פייקים". זו רגולציה שהיא גם לא אפשרית טכנית, וגם שמה דגש על הבעיה הלא־נכונה. מה שהרבה יותר מסוכן זה מה שיקרה כשהבינה המלאכותית תשתמש בנתונים אישיים של אנשים פרטיים לטובת אינסטנט קמפיינים שיווקים ופוליטיים אמיתיים לחלוטין.
הסכנה היא שהבינה המלאכותית תדע לזהות איזה מסר הכי משפיע על אדם ספציפי גם כשהוא עצמו לא יודע. הבינה מלאכותית תוכל להיות מעין חנות לזיהוי קהלים, יצירת מסרים תפורים למידותיהם, ושליחתם במהירות ובהיקפים עצומים. כשמוכרים לנו ככה מכונת כביסה, זה לא נורא. אבל כשזה מועמד בבחירות, העניינים מסתבכים.
מזהירים אותנו לפחד מהשקר, מה שלא מזהירים אותנו הוא לפחד מהאמת שהופכת למדגרת מניפולציות מטורגטות. בינה מלאכותית בפני עצמה היא לא דבר טוב או רע. יש בה שימושים מדהימים, גם בתחומים שמפחידים אותנו, כמו תעמולה פוליטית. אבל אם יש דבר אחד שצריך להלחיץ אותנו הוא לא שבינה מלאכותית תגזול עבודות או תצליח לייצר תמונה כל כך משכנעת שנחשוב שזו המציאות. את המשאבים שמוקדשים לפאניקה הזאת צריכה להחליף קריאה לאוריינות דיגיטלית. אנחנו צריכים להשתכלל וללמוד איך להבין ולזהות פייקים מבוססי בינה מלאכותית. נכון, זה ידרוש מאיתנו להיות זהירים יותר ביחס לתמונות ולדימויים חזותיים, להשלים עם זה שלא כל תמונה היא אמת, אבל זה יהפוך אותנו לצרכני תקשורת ומידע חושבים ואחראיים יותר.
(ד"ר איה ידלין, חוקרת מדיה דיגיטליים, מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן)
הסלבס הבינלאומיים מגיעים
מצב טיסה
רכבת אווירית של אמל"ח אמריקאי זה נחמד, אבל בשביל מרק עוף לנשמה אנחנו זקוקים כרגע לרכבת אווירית אחרת; כזו שבה מיטב הלהיטים של יהדות התפוצות קופצים לביקור חיזוקים, מחליפים את יד ושם המסורתית בהריסות קיבוץ בעוטף ובכיכר החטופים, מזדעזעים בנוהל מסרטון הזוועות ומשאירים אותנו עם טעם של שטעטל קטן.
ג'רי סיינפלד, מייקל רפפורט, דברה מסינג, ג'ארד קושנר, איוונקה טראמפ, אילון מאסק (רואים? אפילו לא מוכרחים להיות יהודי. אנחנו באמת מקבלים כל מיליארדר בסבר פנים יפות), כולם באו לחזק ויצאו מחוזרים תקשורתית ועם דיסקית החטופים. האמת, קצת עזר. ואז נגמר. אם לצטט את דברה מסינג ברגע יפה: "אין שום מקום אחר בעולם שבו הייתי מעדיפה להיות". אמרה, וטסה חזרה לאמריקה. (רענן שקד)
כוכבים שבעדנו ונגדנו
(אי) תמיכה מרחוק
מצד אחד - אנג'לינה ג'ולי, סוזן סרנדון והאחיות לבית משפחת חדיד. מהצד השני מדונה, ג'וליאנה מרגוליס וקים קרדשיאן. זמן קצר אחרי שהתאוששנו מהלם 7 באוקטובר, פתחנו פנקס והתחלנו לרשום - מי הסלבס שבעדנו, מפרסמים תמונות של חטופים ומגינים בחירוף נפש על זכותה של ישראל להגן על עצמה.
6 צפייה בגלריה
סוזן סרנדון, בלה חדיד, מדונה
(WALTER BIERI, EPA | JEWEL SAMAD, AFP | JIMMY MORRIS, EPA)
ומי נגדנו - מכנים את רוצחי חמאס לוחמי חופש או פשוט שומרים את כל הדמעות שלהם לילדי עזה. בשלב הבא גם הצטרפו ההתחשבנויות: האם נחליף תחנה כשיתנגן שיר של דואה ליפה? האם השטנה של בריאן קוקס תדיח את 'יורשים' ממעמדה כסדרה הכי טובה של העשור? ומה לעזאזל עושים עם כל הסלבס שעד לכתיבת שורות אלו בחרו באופציה הקלה: לשתוק? (קרן מלמד־מרגלית)
זוועות המלחמה
סרט אימה
אירועי המלחמה הולידו מיקרו־ז'אנר קולנועי מצמית אך ממכר לצפייה - תיעודים מהתופת של 7 באוקטובר, שצולמו בחלקם במצלמות גוף ורכב של מחבלי חמאס. המוכר בהם הוא מה שמכונה "סרטון הזוועות" - וידיאו בן כ־47 דקות בעריכת דובר צה"ל, ובו צילומים וקטעי סאונד מיום המתקפה, שיגרמו גם לחבר הכנסת היציב ביותר או הפרופסור הקפוץ להזדעזע.
ואמנם אין לו הקרנות ציבוריות וניסיונות ההדלפה שלו כשלו ברובם, אך סרטון הזוועות המדובר הלך ותפס מקום בדמיון הקולקטיבי. וגם מי שצפה רק בתגובות היה יכול להבין כי מדובר בגרסה מודרנית של מדוזה המיתולוגית: סרט שאי־אפשר להיישיר אליו מבט בלי להתאבן מפחד. (עדן יואל)
