אחת התכונות הרעות ביותר שלפיה פועלים בני אדם ומוסדות מוגדרת במילה אחת בלבד: מנותקים. להיות מנותק מהסביבה, להתנתק מאירועים משמעותיים שמתרחשים בעת הזאת, להיות מנותקים ממה שאנשים אחרים חושבים ומשוכנעים שיש לעשות בזמן מסוים.
זה בדיוק מה שעובר בימים אלה על ממשלת ישראל, חברי הכנסת ורבים מהפוליטיקאים. הם פשוט מנותקים מהמצב, מהאזרחים, מהאירועים, מהמשמעויות של ההתרחשויות. ניתוק מוחלט.
דוגמה בולטת במיוחד היא הדיון שהתקיים בימים האחרונים בכנסת, שבסיומו עשו חברי הכנסת טובה מאוד "משמעותית", לפחות לדעתם. אחרי מספר דיונים בוועדות שונות של הכנסת ולאחר שקיבלו גם פנייה מוועדה ציבורית, "ועדת אלבשן", הם הסכימו (!) לוותר על העלאת שכרם בשבוע הבא בשיעור של 8.2%, שנובע בעיקר מהאינפלציה בישראל. זאת, על פי הנתון שמסר לנו יו"ר הוועדה לקביעת שכר חברי הכנסת, הפרופסור יובל אלבשן.
השכר הנוכחי של חברי הכנסת עומד על 47,583 שקלים ברוטו לחודש. שכר ראשי ועדות, שרים וסגני שרים גבוה יותר ונושק ל־50 אלף שקלים בחודש. החיסכון מהעלאת שכרם ושל עוד כ־1,000 בכירים יגיע לכ־52 מיליון שקלים בשנה.
צריך להבין את גודל השעה של הוויתור הזה. לפי המצב הקיים אמור היה שכר חברי הכנסת והבכירים לעלות בחודש ינואר בכמה אלפי שקלים. זינוק גדול במיוחד בשכר היה אמור להתקיים בתלושי השכר של ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, השרים, השופטים, נשיא המדינה, מבקר המדינה וכ־1,000 בכירים הצמודים להם.
נדרשו כמה דיונים של הוועדה, כמה דיונים בכנסת, ומכתבי ויתור מצד נשיא המדינה והשופטים, כדי לממש את "הגזירה" הנוראית. שכר של קרוב ל־50 אלף שקלים, 80 אלף שקלים וכ־100 אלף שקלים, כמו זה של נשיא בית המשפט העליון, הרמטכ"ל, המפכ"ל, נציבת שירות בתי הסוהר ובכירים אחרים – לא יועלה בחודש ינואר. ממש גזירה איומה ונוראה. נקווה שהם לא יזדקקו להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי.
לשם הבהרה: לא שחלילה השכר יופחת על פי ההחלטה הזאת, הוא פשוט רק לא יעלה. ויתור ענק.
עכשיו בואו נחלום לרגע שחברי הכנסת והבכירים במשק היו נוהגים כפי שנהגו חברי הכנסת והבכירים במשק שלא היו מנותקים מהעם, אחרי מלחמת יום הכיפורים - והיו מוותרים על משכורת אחת שלמה. משכורת אחת, לא יותר מזה.
רק בכנסת היו נחסכים כך כשמונה מיליון שקלים נוספים. ואילו כל הבכירים במשק היו מוותרים על משכורת אחת – היו יכולים מאות מיליוני שקלים לשמש לרכישת שכפ"צים ומעילי גשם ללוחמים ולסייע במענק נוסף לאלפי נשות חיילי מילואים מהשכבות החלשות.
וזה לא הניתוק היחיד של הפוליטיקאים מהעם, זו רק דוגמה קטנה אחת. כי שם למעלה, בממשלה ובכנסת, יושבים פוליטיקאים אטומים שסבורים שבין הלוויה אחת לאחרת, וכאשר מאות אלפי חיילי מילואים מגויסים ומסכנים את חייהם, ואלפי חיילים מאושפזים פצועים בבתי החולים – זאת העת לקיים תעמולת בחירות ברחבי הארץ הנתונה במלחמה, ולקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בסוף החודש הקרוב.
ולניתוק הזה יש להוסיף את חוסר הנכונות של שר האוצר לוותר על שבעה מיליארד שקלים של הסכמים קואליציוניים, חלקם הגדול הזוי בימי מלחמה, ואת התנגדות ראש הממשלה וחבריו השרים לסגור מניין של משרדי ממשלה מיותרים לחלוטין, שכל קיומם נוצר רק כדי להעתיר ג'ובים על חברי הקואליציה, בממשלה שהביאה לאסון 7 באוקטובר.
המסקנה העצובה: יש כאן מיליוני אזרחים, עם שלם, שנרתם במלוא כוחו, הקרבתו ותרומותיו לטובת המדינה שהוא כה אוהב. ויש חבורת פוליטיקאים מנותקת, שכל מה שמעניין אותה זאת מילה אחת קטנה ומכוערת בימים אלה: פוליטיקה.
