חייל עומד עם ידיים בכיסים וכובע של סנטה קלאוס ליד האמר צבאי, סמוך לגבול. הוא מביט אל נקודה בלתי נראית. זהו ערב חג המולד, ולא ממש ברור איך הכובע האדום־לבן הגיע אל שטחי הכינוס. החייל במדים עם הכובע המחודד נראה קצת כמו ליצן עצוב, במבט מעט כבוי רגע לפני או רגע אחרי שייכנס שוב עם ההאמר לעזה. האם המדים הם התחפושת, או שמא הכובע?
חנוכה הוא חג הגיבורים היהודים, ניצחון המעטים מול הרבים. תמונות רבות של הדלקת נרות הפכו ברגע לאייקונים במלחמה נגד החושך הנורא של הטרור. אבל חג מולד? על גבול עזה? סוריאליזם מוחלט. אולי אפשר לרגע לדמיין שההאמר מלא במתנות, שהחייל הוא "סבא חורף", ושעוד רגע הוא ישמח את כל החיילים העייפים ששוכבים להם בבוץ.
