איציק אלגרט
נפש חופשית
איציק, חבר הקיבוץ זה עשרות שנים, נחטף מביתו לאחר שנורה בידו בהיותו בממ"ד.
הוא נישא לדורטה, מתנדבת מדנמרק, גר איתה במולדתה כעשור ושם גם נולדו ילדיו מקס ורוני.
כחובב כדורגל מושבע ואוהד מכבי תל־אביב, נהג להפגין את כישרונו על הדשא של הקיבוץ בימי שישי. תמיד צעיר ברוחו ואיש שיח, הוא אוהב מאוד לטייל בחו"ל ולהיחשף לתרבויות שונות.
קשה לדמיין את האיש בעל הנפש החופשית כלוא במקום סגור וחשוך.
אחיך, דני
גדי מוזס
האבוקדואים הכי שווים
איש של אדם ואדמה. סבא שכל מפגש איתו בקיבוץ מלווה בשיעור מרתק של גיאוגרפיה, חקלאות, אזרחות ומולדת, לא משנה מי הקהל, ילדים בגן או פרופסורים בפקולטה, תמיד ידע את המילים הנכונות להסברים. אדם משכיל ואיש שיחה מעניין על כל נושא בעולם.
סבא ואבא שכשמבקשים ממנו אבוקדו הוא מיד מטפס עד צמרת העץ וכבר יורד עם האבוקדואים הכי שווים. סבא שמפתח תחביבים כמו את גינת הירק הקהילתית הכי מושקעת בעולם. חובב אלכוהול, שהקים עם חבריו הטובים כרם ויקב ובכל הזדמנות ישב איתך על כוס משקה. צופה ואוהד ספורט מושבע ששוחה 60 בריכות מהיום שהבריכה נפתחת ועד היום שבו היא נסגרת.
סבא ואבא חם, רגיש, אוהב, שמחבק ומנשק, שתומך ועוזר, שמצחיק ומתרגש מכל מפגש.
סבא ואבא שלנו המיוחד והיחיד!
המשפחה
תמיר אדר
חקלאי בנשמתו
תמיר, בן 38, נשוי להדס ואבא לאסף (7.5) ונטע (3.8). תמיר, שנולד בקיבוץ וילדיו הם דור רביעי, נחטף בעוד אשתו וילדיו נותרו בממ"ד. בן בכור להוריו ואח לניר, ענבר ורוני.
חקלאי שאוהב את עבודת האדמה עוד מהיותו נער, אוהב מרחב וטבע, ריח הגשם הראשון, טיולים ופיקניק, לצפות בזריחה ובשקיעה. מספר שנים עסק בתחום החינוך, בזכות רגישותו לנפש האדם הצליח להתחבר לילדים ולגעת בהם. תמיר תמיד מוקף חברים והחיוך לא יורד מפניו, רואה במשפחה את הציר המרכזי של חייו.
הוא חייב לחזור למשפחתו, לחברים ולעבודה שכל כך אוהב.
אמא, יעל
איתן ויאיר הורן
כמו גוש אחד
איתן ויאיר, אחיו של עמוס, קשורים קשר הדוק מאוד. הם נראים גוש אחד. גאווה של אמא.
יאיר הגיע לניר עוז כמה ימים לפני צוק איתן ומאז חי את החיים הקיבוציים. הוא הדוד של כולם – אחראי לפאב, מחובר לתרבות הקיבוץ, שדרן רדיו וסטנדאפיסט.
בן, אח, דוד, חבר עם לב ענק. אופטימי, חיובי, אהוב.
איתן גר בכפר־סבא. בכל מקום שעובד – חנות בגדים, פנימייה, תנועה – משאיר חותמת. מחובר לאחיינים אריאל וגלי, לוקח למשחקים של הפועל באר־שבע, משחק איתם כמו עוד ילד. מלא חברים. אכפתי. דואג לכולם. שטותניק. אוהב לשיר. אוהב להופיע. כולם רוצים להיות בסביבתו.
בן, אח, דוד, חבר עם לב ענק. אופטימי, חיובי, אהוב.
אמא, רותי שמיאל
סשה טורפנוב
המוח של החבורה
סשה הוא גאון מלידה, המוח של החבורה. בחור חברותי, שנון ומצחיק שנכנס ללב של כל האנשים שסביבו ומביא אור לכל מקום שבו הוא נמצא. הוא חבר אמת, רגיש מאוד ויש לו לב גדול מזהב.
יפה תואר, כריזמטי, גבוה וחסון, כושר ותזונה נכונה הם חלק בלתי נפרד משגרת היום־יום שלו. בשנה האחרונה הוא אימץ לעצמו מנהג קבוע שבו הוא שותה קפה כל יום בשעה 15:00 – וסחף אחריו את כל החברים.
מחכים לחבק אותך, המשפחה והחברים
עודד ליפשיץ
שעות של אושר
אבא שלנו מאוד אוהב ילדים ואת נכדיו. תמיד, גם כשהיה עסוק מאוד, מצא זמן להשקיע מעצמו: טיולים ארוכים, בקצב של הילדים, לפרות, לסוסים, לפינת חי, לשדות, לוואדי, לבית הלבן... שעות של אושר.
לאבא שלנו 11 נכדים ונינה. בנוסף היו לסבא עודד את נויה של גלית, שאותה כמו אימץ ובילה איתה שעות רבות בבנייה בעץ ובלימוד פסנתר, ותמיד גם היו עוגיות מאפה בית ופינוקים נוספים. נויה נרצחה יחד עם סבתא כרמלה בידי בני עוולה בשבת השחורה. אבא עדיין בידיהם.
הילדים
ירדן, שירי, אריאל וכפיר ביבס
אהבה כמו בסיפורים
ירדן, 34, האיש של שירי ואבא של אריאל וכפיר. נולד וגדל בקיבוץ צאלים במועצה האזורית אשכול. בחור גדול וחזק עם נפש עדינה ורגישה, עיניים יפות וטובות וחיוך כובש. כזה הוא ירדן; תמיד יציע את הכיסא שלו למישהו אחר, וגם אם יהיה עוד כיסא פנוי, יישאר לעמוד, פשוט כי הוא לא יודע לנוח.
לירדן יש חוש הומור מיוחד – יודע לצחוק על עצמו ועל הכל, מצליח להצחיק את כולם ובמיוחד את שירי, גם כשהיא הכי עצבנית עליו בעולם. לאריאל הוא קורא תמיד "הג'ינג'י התימני הראשון". אם רק היה יודע עכשיו, כמה הם מפורסמים בגלל השיער האדום שלהם.
ירדן אוהב בעלי חיים. את כלבו האהוב טונטו, שנרצח על ידי המחבלים, אסף כגור נטוש מתחנת אוטובוס. בכל פעם נדלק על תחביב אחר ומקדיש לו זמן רב. כך היה גם בשנים האחרונות שבהן התחיל לעבוד כרתך, והתלהב ללמוד טכניקות חדשות ולהתמקצע בהן.
כולם רואים בתקשורת את שירי כאמא הלביאה, שהחזיקה את שני הקטנטנים הג'ינג'ים בזרועותיה כל כך חזק, נאבקת עליהם, מגוננת, עם מבט מבועת. אבל זה רק רגע אחד בחיים של שירי שלנו, זה לא כל מי ומה שהיא. היא עולם ומלואו.
שירי מאוד צנועה ואוהבת את האנונימיות שלה. אפילו לא פירסמה תמונה של הילדים שלה ברשתות החברתיות. אם היה לה מושג עד כמה היא מפורסמת מאז 7 באוקטובר, סביר להניח שהייתה ממש מתפדחת.
היא נולדה וגדלה בניר עוז. לה ולירדן יש אהבה כמו שבסיפורים... אהבה מהאגדות... ותמיד יש מקום להרבה צחוק. עצבים וצחוק, צחוק עצמי, צחוק על העולם, צחוק עם ירדן ועל ירדן. יש לה חוש הומור עצמי מפותח ואפשר לצחוק איתה בלי סוף.
כמו לכל המשפחה, גם לה יש יד אמנותית. הייתה לוקחת חלק באירועי התרבות בקיבוץ וכאמא המדהימה והמסורה שהיא, אפילו את התחפושות המושקעות של הילדים הכינה בעצמה.
אישה רגישה עם נפש יפה ועדינה ומאוד מחוברת לעקרונות ולערכים שלה. חברה טובה ואכפתית שתמיד שם – לשיחות על הדברים הכי קשים וחשובים, לעצה, או סתם להידבק מהאנרגיה הטובה שלה.
אריאל, בן ארבע, ילד חייכן ושובב, מלא אנרגיות של ג'ינג'י אמיתי. הוא אוהב גיבורי־על, במיוחד את באטמן. אוהב לעבוד בגינה, טרקטורים ומכוניות, לטפס ולקפוץ. מכניס אור לכל חדר שאליו נכנס ומיד מושך את תשומת הלב של כולם.
כפיר, תינוק רגוע וחייכן, מחבק בשמחה כל מי שמושיט לעברו ידיים, עם צחוק שממיס את הלב. עוד חודש אמור לחגוג את יום ההולדת הראשון שלו ועדיין מוחזק בשבי.
שירי נחטפה מביתה, יחד עם ילדיה, ובאותו היום היא גם התייתמה מהוריה שנרצחו בידי חמאס. ירדן, שתמיד דואג מאוד למשפחתו, כנראה מופרד בשבי משירי והילדים, והמחשבות על שלומם ומה עלה בגורלם ודאי לא נותנות מנוח.
אנחנו צריכים שיחזרו אלינו, הביתה. עכשיו.
המשפחה והחברים
אברהם מונדר
הטילונים במקפיא
אבא שלי האהוב, הוא האבא הכי רגיש וקשוב, עם הומור ומטבעות לשון ייחודיים משלו. מדבר עברית מדויקת ולכן מתבקש בהרבה אירועים בקיבוץ לקרוא טקסטים ושירה.
הוא אוהב לשיר, עם קול טנור מקסים, שתמיד הייתי מתמלאת גאווה לשמוע. אוהב את הגשת השירים של יוסי בנאי, את חוה אלברשטיין ואריק איינשטיין וגם את נט קינג קול. אהבנו לשחק יחד מטקות על הדשא ולשבור את השיאים שלנו כל פעם מחדש. האבא והסבא הכי מסודר, משימתי ועושה וי־ים מהירים על כל דבר, שום דבר לא צריך לבקש ממנו פעמיים.
אוהד, בני ונכדו היחיד, הסב לו הרבה נחת, שמחה וגאווה, תמיד חזר ואמר לו שהוא "משהו משהו משהו". לפני כל ביקור שלנו נערך עם הרבה טילונים במקפיא, כדי שאוהד יאכל כמה שירצה. אבא כזה שמקפיד על החוקים, אבל לאוהד איפשר להיות הנהג שלו בקלנועית.
ב־7 באוקטובר הוא היה הגיבור של סבתא רותי, של אוהד ושלי כשהחזיק את ידית הדלת בניסיון לגונן עלינו מפני המחבלים. כעת אנחנו רוצים לעשות הכל כדי להחזיר אותו הביתה, לחבק אותו חזק ולומר לו שאנחנו מתנצלים שעזבנו אותו לבד בבית באותה שבת, ושאנחנו אוהבים אותו ומתגעגעים אליו מאוד.
בתך, קרן
יאיר יעקב
מוזיקה בפול־ווליום
בכל מקום שאליו מגיע מיד מתאהבים באח שלי. האיש עם העיניים הירוקות, החיוך הביישן והצ'ארם. יאיר, שכולם קוראים לו יאיא, הוא שילוב מנצח של צניעות ופשטות ואהבת אדמה, שמחת חיים, צחוק מתגלגל ושקט ורוגע (לכאורה). רק מי שממש מכיר אותו מכיר את הסערה הפנימית.
כילד היה אנרגטי וקונדסון. פעם שיכנע אותי שהפלפל הירוק על השולחן זה מלפפון ואני נתתי ביס והפה שלי שרףףף. כבר בילדות זיהיתי את האהבה שלו לניקיון ולסדר, כשהושיב אותי על המרפסת לראות איך הוא שוטף את הרצפה וביקש ממני לשים לב אם השאיר טיפת מים שלא ניגב.
אצל יאיא תמיד תהיה ברקע מוזיקה ובכל הזדמנות שיהיה לידך ישמיע לך את הלהיט העכשווי בלופ עד שייצא לך מכל החורים. הוא הכיר לי את UB40, טיפקס, Chris de burgh. משוגע על הפרויקט של רביבו בפול־ווליום בזמן הניקיונות של יום שישי. תמיד מוקף חברים, אוהב שמש וים ובקבוק בירה קרה ביד. סנדוויץ' בשבילו הוא ארוחת גורמה.
הקשר עם ילדיו נע בין דאגה עמוקה ללחץ מטורף. תמיד מתגאה כמה מוכשרים הם ויפים. הבית שלו בקיבוץ הוא מבצרו. המבצר שנפרץ ב־7 באוקטובר.
אח שלי, אני מתגעגעת אליך.
אחותך, ירדן
ארבל ודולב יהוד
דודו והאחות הקטנה
ארבל ודולב, דור שלישי בניר עוז. דולב הוא האח הגדול של ארבלי, איש העצה שלה, שבכל התלבטות או דילמה הדעה שלו מקבלת מקום עצום.
דולב, בעל החיוך הזה שגורם אוטומטית לצד השני לחייך, הוא חצי מהמותג "דודו וסיגי", הזוג היפהפה. נוסף להכל, הוא גם אבא של רז, יותם, רון ודור שנולדה בזמן שהוא בשבי, וחייבת לפגוש אותו בקרוב. לדעת שיש לה אבא מושלם.
איש משפחה בכל רמ"ח איבריו, עם חברים רבים מכל המינים והמגזרים, שאותם הוא מארח לעל האש או קפה כמעט כל יום. חוש הומור הוא חלק מהותי מחייו, יחד עם זאת הוא אדם רציני ושקול – אוהב לצפות בסטנד־אפ ולהקשיב לפודקאסטים בנושאי קומדיה ואקטואליה, אבל גם עובד בבקרת איכות בענף הבניין, חובש מתנדב, ומתאמן באופן קבוע.
ארבל היא הצעירה בין האחים. חברה טובה של כל בנות הקבוצה שלה, שנמצאות יחד כל יום מרגע שהגיעו לעולם. היא אש ולהבה. לעיתים מתפרצת ותמיד־תמיד עוטפת ומחממת. מצחיקה וצוחקת, עם חיוך ביישני שכובש ברגע. והיא גם דודה, דודה של משחק תופסת של שעות בדשא.
היא סקרנית ולא מבינה איך לא כולם חושבים שחלל ואסטרונומיה, הנושאים שבהם עסקה, זה הדבר הכי מעניין בעולם. עם אריאל בן זוגה ערכה טיול ארוך בדרום ומרכז אמריקה, לכשחזרו מצאו עבודה והתחילו לטפח שגרה. לא מזמן אימצו גורת כלבים שלה קראו מורפ. יכולת לראות בעיניים של ארבלי שזו התגשמות חלום עבורה, התחלה של משהו גדול. ב־7 באוקטובר נחטפו דולב, ארבל ואריאל מביתם.
אחיכם, נטע
עמירם קופר
מלחין בשריקות
קופר הוא איש של אנשים. אתה יכול לקשקש איתו שעות על סוציאליזם, קומוניזם ואחוות עמים וכל נושא אחר בתחתיתו או ברומו של עולם. אנציקלופדיה של ידיעות.
קופר זה קיבוץ ניר עוז וקיבוץ ניר עוז זה קופר. הוא התחתן עם נורית וגם עם קיבוץ ניר עוז. בשניהם הוא התאהב ממבט ראשון.
לקופר תמיד אכפת מכולם והוא יילחם כדי לדאוג שכל חבר בקיבוץ יקבל את המגיע לו, גם אם זה כרוך בלקיחת עמדה לא פופולרית. כילד תמיד הייתי אומר, "אבא, נו בוא נחזור כבר לחדר" והוא בשלו – ממשיך לדבר עם מישהו מחבריו שנתקל בו במקרה בשבילי הקיבוץ, על איזה נושא עקרוני.
אם קם בבוקר ולא יצר שיר או מאמר, הוא אומר שהיה סתם יום. תמיד מחפש איזו יוזמה חשובה לקדם. הוציא שלושה ספרי שירה ופזמוניו מתנגנים בחגי הקיבוץ וכמה מהם אפילו התפרסמו ברדיו. את שיריו הוא מלחין בשריקה.
הוא יחיד ומיוחד, נפש של משורר, איש של רעיונות ושל יוזמה. ליבנו נשבר עם כל יום שחולף והוא עדיין שם.
בנך, רותם
אריאל ודוד קוניו
האחים שכולם רוצים
אריאל - אריאליטו, פפיטו - בן 26, הצעיר באחים קוניו בקיבוץ. הוא הכל מהכל - חתיך הורס, ואינטליגנט, ורגיש, ותמיד נעים ומחייך. כשהוא מגיע, כולם רגועים. דוד, אחיו, הוא החבר שכולם רוצים, עם כריזמה שממגנטת אנשים מכל הסוגים. הוא אופטימי וחיובי, שטותניק שאין כמו לקשקש איתו שעות.
לפני כמה שנים טובות הפך אריאל לפרטנר של ארבלי - החלטה נועזת לצאת עם מישהו מהקיבוץ, ועוד שנתיים צעיר ממך. הוא פרטנר מדהים, שגם חושב (כמוה ובזכותה) שאין על חלל וכוכבים.
בחור מאוזן ומאזן. מתוק וחזק. מפונק ומפנק. כשהוא אוהב, רואים לו בעיניים כמה הוא אוהב. כשהוא מתרגש, הוא סוגר את העיניים הירוקות שלו.
דוד הוא בן מסור ובן זוג שאין כמותו. אין דבר בעולם שהוא אוהב יותר מאת בנותיו התאומות, ולא נרתע מלהתנהג כמו בן שלוש בעצמו. הוא יעשה את הכל בשביל האנשים שהוא אוהב. מסוג האנשים שכבר לא קיימים: פשוט, מחובר לקרקע, הנדימן אמיתי, אהוב, נדיב ומלא באהבה. מגיע לאמה וליולי את אבא שלהן בחזרה.
אוהבות אתכם ומתגעגעות המון.
אמא סילביה ושרון, אשתו של דוד
אלעד קציר
המנחה של הטורניר
אלעד, 47, נולד בניר עוז ומכיר את הקיבוץ כמו את כף ידו. אמו, חנה, שנחטפה גם היא לעזה, שוחררה, אבל מצבה הרפואי מוסיף להיות קשה בעקבות השבי. אביו, רמי, נרצח באותה שבת.
אלעד הוא רכז ההשקיה של ענף גידולי השדה בקיבוץ, איש אדמה וחקלאי בכל נימי נפשו. יודע מה גדל בכל חלקה, עוקב במצלמות השטח אחרי החיות שמגיעות לשתות מההשקיה. הוא גם אוהד שרוף של מכבי חיפה, שהדביק באהבתו את האחיין החיפאי שלו. הוא דוד מופלא ומשקיען, גם לאחיינים הביולוגיים וגם לכל ילדי הקיבוץ. הוא יודע להצחיק אותם ולעזור, והם מצידם אוהבים אותו ומרגישים קרובים אליו.
אלעד אוהב להנחות בהומור אירועים בקיבוץ ושנים רבות מנחה את משחקי הכדורגל בטורניר המסורתי של שבועות. הוא אוהב את החיים הטובים והפשוטים שלו: בירה ביד, משחק כדורגל, פרלמנט חברים, פאב. הלוואי שיחזור כבר לכל אלו. כולם מחכים לך פה מאוד.
אחותך, כרמית פלטי קציר
שגיא דקל חן
האבא של "קולומבוס"
שגיא הוא איש של נדיבות ומעשים. בחור בעל מבט רציני לצד חיוך ואופי המאירים כל מרחב שאליו נכנס.
אדם עם רגליים יציבות על הקרקע שלא מפסיק לחלום על פרויקטים יצירתיים ולהגשים אותם. בשקט שלו הוא יוזם, מקדם ועושה טוב בכל סביבה שאליה הוא מגיע. כך למשל שגיא יצר בידיו הטובות את "קולומבוס" – אוטובוס ישן שהוא הפך למכולת מקסימה המעניקה שירות ליישובים שאין בהם צרכנייה. במקביל קידם פרויקטים חברתיים רבים בפריפריה בתפקידו בקק"ל בריטניה.
שגיא ספורטאי מחונן, ישראלי ששרוף על בייסבול ופוטבול אמריקאי. בחור קשוח בעל נשמה רכה ומלא באהבת הבריות.
אשתו אביטל ובנותיו, משפחתו והמוני בני אדם מייחלים לחזרתו הביתה.
המשפחה
עפר קלדרון
באוויר, ביבשה ובים
אבא עפר איש נפלא. בעל ידי זהב, ידי אמן. יצירתי, מדויק ופדנט בכל מעשיו, ובמיוחד בעבודתו כנגר. הוא בונה מטבחים מפוארים, רהיטים ופרגולות ושמו הולך לפניו. איש עבודה רציני, אחראי, אכפתי, ישר ומאוד חברותי.
איש של חברים, טבע ואדמה. שנים רבות היה חקלאי. אוהב מאוד לטייל בארץ ובעולם, אוהב את הים, נופים יפים ואת הדברים הקטנים בחיים. הוא רוכב מקצועי באופני הרים עם קבוצת רוכבים "הדרדסים" ובונה ומטיס טיסנים כתחביב.
איש משפחה. תמיד דואג לילדיו, מלמד אותם לדוג, לטייל, לאהוב חיות, ליהנות ממוזיקה ומאוכל טוב, לעזור לזולת ולהיות בני אדם. נתן לסביבתו ולילדיו תחושת ביטחון, קלילות והומור.
תחזור מהר! צריכים אותך איתנו.
הילדים, גאיה, סהר, רותם וארז
אוהד יהלומי
בביתו במדבר
אוהד, בן 49, הוא אדם ערכי, מלא חמלה ואוהב אדם. תמיד יעשה למען האחר. מדבר בגובה העיניים עם כל אדם, צניעותו ידועה לכל, ותמיד יבחר לעשות דברים בעלי משמעות בשקט ולא להתבלט. יש לו משיכה לתחומי עניין יוצאי דופן: המדבר הוא ביתו, חובב גיאולוגיה, חוקר עקרבים.
עמוד התווך של המשפחה. אב למופת שנותן דוגמה אישית לילדיו. דמות מחנך. איש עבודה ועשייה. טייל בנשמה, מיטיב לכת ומייצר אתגרים ועניין בכל טיול. וגם בעל חוש הומור משובח, מצחיק עד דמעות.
אוהד חסר לכל כך הרבה אנשים.
אשתך, בת שבע
מתן צנגאוקר
תלתלים יפים שלי
מאמי שלי, תלתלים יפים שלי, קשה לתאר את הזמן בלעדיך, מתגעגעת אליך מאוד.
זוכרת את הטיולים בקיבוץ עם נוני, את הנסיעות לים, את ארוחות שישי אצל אמא שלך. תמיד דאגת שלא יחסר כלום לאמא ולאחיות שלך. דאגת לתחזוקת הבית שלנו, בוב הבנאי הפרטי שלי.
מחכה לשבת איתך במרפסת שלנו ולהביט על העולם. מתגעגעת לנשיקות ולחיבוקים שלך. מתגעגעת לבשל לך פסטה מוקרמת האהובה עליך.
כולנו, המשפחה והחברים, מחכים לך בבית בזרועות פתוחות מלאות חום ואהבה. תהיה חזק כמו שאתה תמיד, בקרוב תחזור אלינו, אמן.
שלך לתמיד.
אילנה, בת זוגך
חיים פרי
תמיד האדם, כל אדם
ברחבי הקיבוץ מוצבים פסלים של חיים, בברזל ובעץ, ובשדות הקים גן פסלים וגלריה לתערוכות מתחלפות. לאורך השנים תמיד גם עסק בכתיבה יוצרת – תסריטים, סיפורים ושני ספרי ילדים.
הומניסט בכל נימי נפשו, בעל מצפן ערכי חזק מאוד. תמיד האדם, כל אדם, רווחתו וזכויותיו – במרכז. הוא מעריך ידע, ערכיות, חברות טובה, אנשים שמוכנים להתאמץ עבור דבר בעל ערך מוסרי. בעוד יוקרה, כסף, נכסים, מעמד – מעולם לא הרשימו אותו. הוא אינו נכנע לתכתיבים ולטרנדים. כחלק מזה, התעקש עשרות שנים ללבוש את אותם הבגדים.
הוא בעל חוש הומור שנון וחד, קורא אין־סוף ספרים, אוהד מושבע של הפועל תל־אביב, אוהב קולנוע, תרבות ומוזיקה מגוונת. "איש של אנשים", נהנה ממפגשי משפחה וחברים, תמיד עם כוס יין, בירה או ויסקי. כסבא הוא מסור ומשקיען. ילד נצחי שתמיד מוציא את הנכדים לטיול, לבריכה, לשדות – לקטוף, לטעום, להתרוצץ וליהנות מהדברים הפשוטים של החיים, כמו תפוז טרי שאוכלים מתחת לעץ בפרדס.
בתך, עפרי
סריאון וואצ'רה, סוואנאקהם סטהיאן, פינטה נטפונג
חלק בלתי נפרד
סריאון, 32, סוואנאקהם, 34, ופינטה, 35, עבדו בניר עוז מספר שנים ומהווים חלק בלתי נפרד מצוות ענף גידולי השדה של הקיבוץ ומהקהילה שלנו.
עבודתם המסורה של אזרחי תאילנד מהווה תרומה חשובה וחיונית לחקלאות הישראלית בכלל ולענף גידולי השדה של ניר עוז בפרט.
הם עבדו במסירות, רחוק ממשפחותיהם, וכדי לתמוך בהן. גם הם נחטפו מהקיבוץ, וגם להם מגיע לחזור הביתה.
אלכס דנציג
עולמות רבים
מכירים את הפתגם "איש חכם אמר לי פעם..." בשביל כל מי שמכיר את אלכס ברור מי האיש.
אלכס הוא מעיין של ידע, רק צריך לבחור נושא והשיחה זורמת מעצמה, לפעמים קצת קשה להשחיל משפט, אבל זה שווה את ההקשבה.
אלכס הוא איש של עולמות רבים. מצד אחד ציוני, קיבוצניק ואיש אדמה שלא יכול לוותר על הריח של השדות בבוקר. מצד שני, איש רוח וספר שקשר את חייו במדינתו השנייה, פולין, דרך הוראת השואה.
100% אחוז ישראלי אבל גם 100% פולני. אריק איינשטיין ואדם מיצקביץ'. בני־יהודה וקפיצות סקי. כל כך הרבה עולמות באיש אחד.
אלכס הוא גם אדם לא בריא שחייב טיפול רפואי ותרופות.
רוצים שישוב אלינו במהרה לחיבוק חם ואוהב. מחכים לו בבית. שיבוא כבר.
בנך, יובל
יורם מצגר
לצחוק איתו
איש נעים וחייכן, שתמיד גורם לכולם להרגיש בבית. במפגש ראשון עם יורם, יגרום לכם להרגיש כאילו אתם מכירים כבר שנים. ישר תבינו שהדבר החשוב לו מכל הם אשתו, נכדיו, ילדיו ונשותיהם, ובין השיחות הוא ינסה למצוא גם איתכם קשר משפחתי.
אפשר לדבר איתו על הכל: היסטוריה, המדינה, מוזיקה (במיוחד הביטלס), בינה מלאכותית, שפות שונות. ותמיד יהיה לכם מעניין.
וכשלא יהיה לכם עוד על מה לדבר, אל תדאגו. יורם יתחיל לספר סיפורים ובדיחות (ולפעמים אותן הבדיחות, שוב ושוב). ותמיד הוא יצחק, ואתם לא תוכלו שלא לצחוק איתו.
ואז הוא יקום, וילך, וכשיחזור, יחזור עם אוכל – סנדוויץ' פרצוף, לביבות מלוחות, סלט שניצל וכל מה שעושה נעים בבטן ובלב.
המשפחה
✱ צילומים: מפה GISrael, אופק צילומי אוויר, באדיבות המשפחה, עפרה אייל
