"המבצר לא נפל", הצהירה בתקיפות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות בתשובה לדאגה של אחת העותרות בדיון שנערך לפני שנתיים. פסק הדין שניתן לאחר אותו דיון אישר פה אחד את הקמת הממשלה על ידי בנימין נתניהו, למרות משפטו שהחל אז. אתמול, לאחר הדלפת תוצאת פסק הדין המסתמן בעניין עילת הסבירות, כבר אמר משפטן בכיר: "המבצר לא נפל, אבל הוא נסדק מבפנים. וכולם יודעים מה קורה לבניין כאשר קורותיו וקירותיו נסדקים. אם הם לא משוקמים מיד, ההתפוררות היא עניין של זמן".
שופט בכיר בדימוס אומר: "לצד העובדה המבורכת שהרכב בית המשפט העליון היום פלורליסטי בהרבה, קיים חשש ששופטים שמרנים שמונו בשנים האחרונות, מרגישים שעליהם להכיר תודה לממניהם – וזו כבר הכנסת פוליטיקה בדלת הראשית".
הדלפת תוצאת פסק הדין בנושא ביטול עילת הסבירות מהווה מכה קשה לאתוס המקיים את העליון זה 75 שנה. לא זו בלבד שהודלפו השורה התחתונה של הפסיקה והתפלגות הדעות הצפויה של השופטים, אלא שהפעם ההדלפה גם הייתה מלווה בציטוטים מהטיוטה שעברה בחודש האחרון בין השופטים.
מכיוון שמדובר בפסק דין מכונן הנוגע לליבת היחסים ולחלוקת הכוח בין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט העליון, ההערכה בעליון היא שההדלפה נעשתה לצורך פוליטי. "מכיוון שהתוצאה הצפויה של הפסיקה תהיה על חודו של קול אחד, ברור שהיא משרתת צד אחד – הן את השופטים השמרנים בעליון והן את מצדדי המהפכה המשפטית, ובראשם שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן", אומר שופט בדימוס.
מבחן מנהיגות
לדברי מקורות בעליון, ההדלפה זרעה חשדנות ומבוכה קשה בין 15 שופטי העליון שעסוקים החל מיום רביעי בערב בשיחות טלפון קדחתניות בניסיון להבין מי המדליף. כל שיחה כזו מסתיימת במשפט: "אבל כמובן שאין לי הוכחה לכך".
לב הסערה עבר אתמול מהטלפונים לשני מסדרונות ארוכים ומקבילים המאכלסים את לשכות השופטים. הם מופרדים בפאטיו פנימי ובקצה ניצבת לשכתו של הראשון בין שווים – לשכת מ"מ הנשיא, עוזי פוגלמן.
לפוגלמן נכון כעת, לראשונה בכהונתו, מבחן מנהיגות. מצד אחד לא ניתן לעבור על הדלפה כזו לסדר היום. "אם הטיוטה הודלפה לפוליטיקאי ומשם לידי עמית סגל, הרי שבכלל מדובר בפיגוע על סטרואידים ושבירת כלים שמעולם לא התרחשה בעליון", אומר מקור משפטי בכיר.
ההערכה שפוגלמן, ממלא מקום הנשיא, יורה לפתוח בבדיקת ההדלפה, הכניסה את כלל השופטים לטלטלה חסרת תקדים. החקירה ככל הנראה לא תכלול פוליגרף, הן בשל בעיות בקבילות הבדיקה והן בשל אי־יכולת לכפותה על כלל השופטים. בצמרת המשפטית גם נדונה אפשרות לערב את השב"כ בחקירה, אלא שכלל לא ברור שהשב"כ ייאות לכך. אפשרות נוספת היא להטיל על אחד מהשופטים בדימוס את ניהול החקירה. כך או כך או כך, כל פתרון חקירתי רק יגדיל את האיבה בין השופטים.
אתמול כינס פוגלמן את שופטי העליון כדי "לדבר על המצב". כל השופטים הביעו שאט נפש מההדלפה התקדימית, אבל הידיעה שמישהו מביניהם עשה זאת, ריחפה מעל כולם. "שררה שם אווירת דיכאון ממש ותחושת חירום", אמר אחד המשתתפים.
הירייה הראשונה
מהכיוון של השר לוין וחבריו למהפכה המשפטית נשמעים דווקא קולות של שביעות רצון. לצד ההפסד המהותי הצפוי שלהם בפסיקת הבג"ץ, הם מרגישים שהתזה שעמדה ביסוד ביטול עילת הסבירות הוכיחה עצמה "מעל ומעבר", כדברי אחד מהם. "פסק דין העוסק בנושא כל כך מהותי – עילת הסבירות שמאפשרת לעליון להתערב בכל החלטה או מינוי של הממשלה – מתקבל ברוב של 8 אל מול 7 שופטים, מוכיח את התזה. הרי אי־אפשר לקבוע מה שסביר וחוקתי על קולו של שופט יחיד".
ההערכה במערכת המשפטית היא שבאמצעות ההדלפה יהיה גם ניסיון לדחות את פרסום ההחלטה כדי שתתקבל אחרי "זמן הפציעות" – 12.1, המועד האחרון שבו ראשת ההרכב, הנשיאה בדימוס אסתר חיות, והשופטת בדימוס ענת ברון יכולות להיות חתומות על פסק הדין. "אם תצטרך להתקבל החלטה אחרי פרישתן הסופית של השופטות, יהיה רוב לביטול הסבירות", אומרים בקואליציה.
ואמנם, אחרי 12 שעות שתיקה, פירסם לוין הודעה שבה, תחת מעטה פטריוטיות דביק, שוגרה עקיצה לשופטים: "בעוד חיילינו נלחמים זה לצד זה בחזיתות השונות, ובשעה שהעם כולו כואב את אובדנם של חיים רבים, אסור לקרוע את עם ישראל במחלוקות. אזרחי ישראל מצפים מבית המשפט העליון שלא לפרסם תוך כדי מלחמה פסק דין השנוי במחלוקת אפילו בין שופטיו. מתוך אותה ציפייה ואחריות לאומית, נבחרי העם בכנסת פועלים שהליכי החקיקה יתנהלו בימים אלו בהסכמה רחבה, תוך הימנעות מדיון בנושאים השנויים במחלוקת. ראוי שבית המשפט העליון ינהג באחריות דומה ולא ייצור קרע עמוק בעם".
שופט בכיר רואה באירוע השבוע עוד שלב במלחמה של נפגעי הקפאת הרפורמה. "שבירת כללי המשחק בבית המשפט העליון נרשמה כבר בקיץ האחרון, כאשר השופט יוסף אלרון הגיש את מועמדתו לכהונת הנשיא ובכך שבר את לכידותו המוסדית והחברתית". מכיוון שהנשיאה אסתר חיות העריכה אז שלצעדו של אלרון אין כל סיכוי, הנושא הוסר מיד מעל השולחן. מה שלא הוסר היה המסר – אין יותר ערבות הדדית, יש לגיטימציה לקריצות לפוליטיקאים, איש הישר בליבו יעשה.
זו הייתה הירייה הראשונה. מאז אוקטובר, עם פרישת הנשיאה חיות, לא הסכים השר לוין למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון ועתה מכהן בראשו ממלא מקום בלבד. במקביל, סירב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים – אלא בתנאי שהשופטים יסכימו כי לבית המשפט העליון ימונו עוד שני שופטים שמרנים. המסר, אז כמו היום, ברור: החלשת צמרת מערכת המשפט וענישתה.
