מתחילים את הדרך למטה: בנק ישראל הפתיע לטובה – הריבית במשק תופחת בסוף השבוע לראשונה מזה שלוש שנים ותשעה חודשים. ההפחתה תהיה בת רבע אחוז לשיעור בסיסי של 4.5%, שהם 6% ריבית פריים. בכך הופכת ישראל למדינה הראשונה בין המדינות המפותחות שמורידה את הריבית במשק לאחר תקופה ארוכה של העלאות ריבית. בעקבות ההודעה זינקו המדדים בבורסה בתל־אביב.
ההחלטה תסייע למגזר העסקי, למשפחות מאות אלפי חיילי המילואים ולמשקי הבית, שמצבם הכלכלי הורע מאז 7 באוקטובר. ההחלטה הפתיעה את רוב האנליסטים שצפו שהורדת הריבית תתרחש רק בהמשך הרבעון הראשון של השנה. כעת הצפי הוא שהריבית במשק תמשיך לרדת בחודשים הבאים בהדרגה, ככל הנראה על פי התחזיות בעוד רבע או בחצי אחוז עד הקיץ.
2 צפייה בגלריה
yk13741662
yk13741662
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עד לפני זמן קצר לא הייתה מצופה כלל הפחתת ריבית בעת הזאת, שכן האינפלציה בישראל עדיין גבוהה ומגיעה ליותר מהיעד שקבעה הממשלה לשנה כולה - 3.3% לעומת יעד של 3%-1%.
אולם, פריצת המלחמה והתמשכותה כבר קרוב לשלושה חודשים הביאה להחלטה ששמה סוף בכך לתהליך העלאת הריבית שהחל באפריל 2022 והופסק בקיץ השנה. ההערכות כעת הן שעידן העלאות הריבית תם והריבית תופחת עוד כבר בהחלטות הבאות, תלוי כמובן בהיקף ובמשך מלחמת "חרבות הברזל".
במסיבת העיתונאים שקיים קרא הנגיד לממשלה לשמור על תקציב אחראי ל־2024. פרופ' ירון אמר: "הפגיעה הכלכלית שספג המשק היא משמעותית ועוצמותיה משתנות בתחומים שונים. לצד זאת אנו רואים התאוששות עקבית בפעילות הכלכלית. זוהי אינדיקציה כי המשק הישראלי מצליח להסתגל למציאות שנכפתה עלינו. המשך קיום ועידוד שגרה מקסימלית בעורף, ברקע המלחמה בחזית תוך ההתאמות הנדרשות, הוא הכרחי וחיוני לכלכלה".
הנגיד קרא לממשלה לנקוט במהלכים התקציביים הנדרשים להתמודדות עם עלויות המלחמה ועם הגדלת תקציב הביטחון בשנים הבאות. לדברי הנגיד "העקרונות לכך הם ברורים: מיקוד בהוצאות המלחמה ומנועי צמיחה וויתור על כלל ההוצאות הלא חיוניות, ודאי אלו שלא תומכות צמיחה. יש לבצע חלק ניכר מההתאמות לעיל כבר בתקציב 24. זהו גם חלק מ'מס רצינות' שנכון לשדר לשווקים כבר בעת הזו. ברצוני לומר בצורה הברורה ביותר: אי־התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צורכי המלחמה עלולים לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. כמו בהרבה מקרים אחרים בחיים מה שדוחים לעתיד בסוף עולה יותר ומצריך מאמץ וכאב גדול יותר. לכן צו השעה הוא תקציב אחראי המחייב התאמות והחלטות לא קלות של תעדופים".

חשש ממשבר

החלטת בנק ישראל אתמול נובעת בראש ובראשונה מתוך חשש ממשבר כלכלי עמוק במשק כתוצאה מהמלחמה שפרצה ודאגה לגורל עסקים שעלולים לקרוס אם לא יוקל עליהם נטל הריבית. הורדת הריבית תסייע רבות גם למשקי הבית, בעיקר לנוטלי המשכנתאות ובהחזרי הלוואות רגילות.
עשר העלאות ריבית רצופות תוך שנה ורבע הסתיימו בקיץ, כאשר הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75% ואת ריבית הפריים על 6.25%.
העצירה בהעלאות הריבית מנעה הכבדה נוספת על נוטלי המשכנתאות בתשלומים חודשיים גבוהים יותר על החזרי המשכנתה והעלאה של הריבית הגבוהה על האוברדרפט בחשבון הבנק.
העצירה של העלאת הריבית סייעה בעיקר לנוטלי המשכנתאות, כאשר הבנקים דיווחו בקיץ כי נרשמה כבר עלייה מסוימת בפיגור בהחזרי החוב ועלייה משמעותית בפריסה של החוב לשנים נוספות.
החלטת הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד היא הראשונה בעולם בשנת 2024 והיא באה לאחר החלטת רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' להאריך את הקדנציה של פרופ' ירון, בחמש שנים נוספות.