בזמן שבדרג המדיני הבכיר מסרבים לקיים דיון על פתרון הסדרי כלשהו לרצועת עזה אחרי המלחמה, מתברר ש"היום שאחרי" כבר כאן. במטרה לעודד את התושבים לשוב לבתיהם שבאזור גבול הרצועה, מציעה ממשלת ישראל מענקי חזרה כספיים, לצד מסכת לחצים ושכנועים, שכוללת גם את הנימוק הציוני, כדי להחיות מחדש את חבל הארץ שננטש בעקבות הפלישה הרצחנית ליישובי הנגב המערבי ב־7 באוקטובר.
תוכנית הממשלה להחזרת עשרות אלפי העקורים לבתיהם, הן בנגב המערבי והן בגליל, תכלול את ביצור המרחב הסמוך אליהם בחומות גבוהות, במסתורים מטילים, ובכמות גדולה מאוד של גדודי הגנה שינועו ביישובים וביניהם.
לטובת מאמצי השכנוע העדיפו בממשלה להפעיל את קציני צה"ל, בהם אלוף פיקוד העורף רפי מילוא לצד קציני הפיקודים המרחביים, שיסבירו למפונים על אודות תוכנית ההגנה החדשה המתרקמת, שכוללת בין השאר גם הקמת חומות הגנה חדשות בכביש 232 שחולש על הנגב המערבי, כדי להקטין את הסיכון לפגיעת טילי נ"ט בכלי רכב אזרחיים.
התוכנית לביצור גבול הצפון כוללת את הקמתו של מכשול הנדסה חדש, בעלות של מיליארדי שקלים, שמתוכנן לעמוד בפני פלישה של גדודי רדואן של חיזבאללה. בשנים האחרונות הסכימה הממשלה לתקצב מכשול חדש רק בכשליש מרצועת הגבול שבין החרמון לראש הנקרה, וכעת ההסכמה היא לבנייה לאורך כל רצועת הגבול. כיום כבישי הצפון, החדש והישן, סגורים לסירוגין בשל הסכנה הקבועה לירי נ"ט לעבר המכוניות, וכמובן שגם לעבר הבתים ביישובים שבקו אש ישיר לשטח הלבנוני.
בימים שאחרי 7 באוקטובר היו בצה"ל מי שלחצו לצאת למהלך התקפי נרחב נגד חיזבאללה, אך ההחלטה נבלמה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע לחץ אמריקאי כבד להימנע מלעשות זאת. גם בשבועות אלה נמשך עדיין לחץ אמריקאי וצרפתי, בדרישה מישראל לא לתקוף באופן משמעותי את חיזבאללה ולהסתפק בתקיפות המוגבלות סמוך לקו המגע. במקביל ישנו גם לחץ אמריקאי וצרפתי על ממשלת לבנון ועל חיזבאללה להסיג לאחור, לטווח של לפחות חמישה קילומטרים, את אלפי פעילי כוח רדואן של חיזבאללה, ובוודאי שלא להקים מחדש את רצועת המוצבים שחיזבאללה בנה מול היישובים הישראליים בשנים האחרונות, שרבים מהם נפגעו בשבועות האחרונים בתקיפות צה"ל.
בימים אלה חבל הארץ הצפוני, בגליל העליון והמערבי, נטוש כמעט לחלוטין מתושבים וממבקרים ונראה שבישראל מתכוונים לתת עוד כמה חודשים ללחץ האמריקאי־צרפתי על חיזבאללה להתרחק מאזור הגבול בדרכים דיפלומטיות, ואם לא יעשה כן ישראל עשויה לפתוח במהלך אווירי נרחב נגד חיזבאללה, שעלול להידרדר גם לתמרון קרקעי בדרום לבנון.
התוכנית ההגנתית הנרחבת לעוטף עזה ולגליל תכלול כבר מהתקופה הקרובה שגרת ביטחון שוטף (בט"ש) יוצאת דופן של עשרות גדודי הגנה, שרבים מהם מבוססים על כוחות מילואים. חלק מאותם כוחות מילואים משוחררים בימים אלה לביתם אחרי כשלושה חודשי שירות תחת צו 8, אך הם צפויים לשוב למשימות הגנה של ליווי האזרחים בשגרת יומם בצפון ובדרום, כבר במהלך החודשים הקרובים. מדובר בתקציב של מאות מיליוני שקלים בשנה לטובת מימון ימי המילואים עבור גדודי הגנה אלו, שכן הכוחות הסדירים והצעירים של צה"ל צפויים להמשיך בשנה הקרובה, על פי הערכות בצבא, במשימות התמרון המתחלפות בתוך שטח הרצועה.
לגבי הזירה הדרומית, בצבא אומרים שיסייעו ככל הניתן לתושבים לשוב גם לשגרת לימודים בבתי הספר הסמוכים לגבול הרצועה, ולשפץ את הבתים הרבים שניזוקו קשות ב־7 באוקטובר ובשבועות הראשונים של המלחמה. בין היישובים לרצועה יוקם גם אזור חיץ, בשטח העזתי.
בצה"ל ציינו אתמול שמשיחות שקיימו עם תושבים באזורים שבמרחק של ארבעה עד שבעה קילומטרים מעזה עולה שאין תמימות דעים: בעוד שתושבים מבוגרים נוטים להסכים לחזור לבתיהם, יש משפחות צעירות והורים לילדים קטנים שעדיין מסרבים בתוקף. בצבא מתכוונים להכפיל את כמות כיתות הכוננות ביישובים אלה, לפתוח נשקייה בכל יישוב, ולהגדיל את רכיבי הביטחון עם יותר גדרות ומצלמות אבטחה. כיתות הכוננות ביישובים אלה יאומנו בתדירות גבוהה וגם לפרויקט זה יינתן תקציב נפרד.
הצעדים למיגון יישובי הנגב המערבי וגבול הצפון
- בניית חומות הגנה מפני ירי טילי נ"ט
- הקמת מכשול נגד חדירה, מהחרמון עד ראש הנקרה
- עשרות גדודי מילואים שיפטרלו באופן קבוע בתוך היישובים וביניהם
- תגבור משמעותי של כיתות הכוננות ופתיחת נשקייה בכל יישוב
