יום בהיסטוריה
11 יולי 1983. אחרי שהוביל את נבחרת הטניס לזכייה בגביע דייויס, ולפני שהוא פורץ לקריירה ענקית של שמונה תוארי גראנד סלאם ו־270 שבועות בראש הדירוג העולמי, איוון לנדל משתתף בטורניר ראווה בסאן־סיטי, תחת
משטר האפרטהייד בדרום־אפריקה. הוא מושעה מהנבחרת ונקנס ב־150 אלף דולר. הוא טוען שנסע להפגין נגד הגזענות במדינה, אבל מיד מתחיל בתהליכים שיהפכו אותו לאזרח אמריקאי.
גיבור על
אמיל זאטופק. אפילו באומה שהולידה אגדות כמו יאן ז'לזני, פאבל נדבד ומרטינה נברטילובה, אין פה תחרות. "הקטר הצ'כי" הוא אולי הספורטאי האולימפי הגדול של המאה הקודמת. ב־1952 זכה בזהב ב־5,000 וב־10,000 מטר, ולקינוח ניצח במרתון, שם נצמד לשיאן העולמי ג'ים פיטרס. אחרי 15 קילומטר פיטרס שאל אותו מה הוא חושב על הקצב. "לאט מדי", ענה זאטופק – ופתח מבערים. פיטרס לא סיים את הריצה.
אויב העם
תומאש ברדיך. הטניסאי שזכה ב־13 טורנירים, הרוויח כמעט 30 מיליון דולר והגיע בשיאו למקום הרביעי בדירוג העולמי, היה ג'אנקי של דוגמניות וב־2010 ניצח את פדרר וג'וקוביץ' לפני שהפסיד לנדאל בגמר ווימבלדון. הוא פרש ב־2019, אבל יהיה זכור בסבב ובציבור כספורטאי שלא מכיר בפייר־פליי, לא לוחץ ידיים ליריביו בסיום משחקים ומחקה אותם כשהם לא מוצאים חן בעיניו.
מספר חזק
1. מספר השערים הכולל שספג השוער דומיניק האשק בחצי הגמר מול קנדה ובגמר מול רוסיה באולימפיאדת החורף 1998 בנגאנו שביפן, בדרך לזהב אולימפי בהוקי־קרח. "הוא השחקן הטוב בעולם", אמר עליו וויין גרצקי האגדי. מאוחר יותר זכה האשק בשתי אליפויות עם דטרויט – השוער האירופי הראשון שמניף את הסטנלי קאפ ב־NHL.
