שעות ספורות בלבד לאחר שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הכריז על צעד אמיץ של הפחתת הריבית במשק לראשונה מזה כמעט ארבע שנים, למרות שאינפלציה עדיין גבוהה מהיעד שקבעה הממשלה – והנה מגיעה בשורה חדשה על התייקרות של שירות שמחירו משפיע על כל משק בית, חברה ובית עסק בישראל. החשמל יתייקר כבר בראשית החודש הקרוב.
אמרנו צעד אמיץ, מכיוון שכלכלני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ידעו כבר בעת קבלת החלטתם להפחתת שיעור הריבית ברבע אחוז, שמחיר הדלק הועלה באותו הבוקר ב־28 אגורות, שהיבואנית שסטוביץ' וחברות נוספות כבר הודיעו על עליות מחירים קרובות ושהחות'ים עדיין יורים על אוניות ומייקרים את היבוא לישראל מהמזרח הרחוק.
אין כנראה ברירה אלא לייקר את החשמל, וברשות הממונה על המחירים אף גילו התחשבות רבה והפחיתו עד מאוד את ההתייקרות שהתחייבה כתוצאה ממצבה הפיננסי של חברת החשמל וחובותיה, אולם שאיש לא יחשוב אף לרגע שבזה תמו ההתייקרויות.
מחירי המים תמיד עולים בעקבות מחיר החשמל, וגם התעשיינים, שמשתמשים בחשמל בהיקפים גבוהים, יצטרכו להעלות מחירים. השבוע עולים גם מיסי הארנונה, שההבטחה של ממשלת נתניהו למנוע את העלאתם לא קוימה – זאת השנה השנייה ברציפות. וכאשר מחיר הדלק עולה, ניתן לצפות לעלייה קרובה במחירי התחבורה הציבורית, המוניות וההובלות.
לכן, מי שסבור שעידן האינפלציה הגבוהה בישראל תם, בעיקר על רקע המלחמה המתמשכת שהאטה את הפעילות הכלכלית, טועה. הסיכון שנטל על עצמו הנגיד הוא מחושב, אולם אם האינפלציה תשוב לזנק בחודשים הבאים – בנק ישראל יכול, חלילה, גם להפוך את הכיוון ולשוב ולהעלות את הריבית.
ניתן רק לקוות שהממשלה תבלום עליות מחירים שבסמכותה, ושהשקל לא יפוחת שוב בשיעור ניכר אל מול המטבעות הזרים. לקוות לטוב תמיד מותר, ובעיקר בעת הקשה הזאת לכולנו.
