בפברואר 1992 חיסלה ישראל, בתקיפה מהאוויר, את עבאס מוסאווי, מזכיר חיזבאללה. מוסאווי היה טרוריסט שדמו בראשו. השמחה הייתה גדולה, עד שהתברר שהצעיר שהחליף אותו, אחד בשם חסן נסראללה, יותר מוכשר ויותר מסוכן ממנו.
סאלח אל-עארורי שנהרג אתמול (שלישי) בביירות הרוויח ביושר את מקומו ברשימת המיועדים לחיסול. גם אם לא היה מעורב אישית בתכנון וביצוע הטבח ב-7 באוקטובר, גל הטרור החמאסי בגדה רשום כולו על שמו. כמו יחיא סינוואר, העמית והיריב שלו בעזה, הוא חבש שני כובעים על ראשו: כובע פוליטי וכובע צבאי. בשתי הקריירות המקבילות שלו הוא היה אויב אכזר ובן מוות.
יש להניח שבמערכת הביטחון שמחו אמש בעקבות חיסולו. השמחה לגמרי מובנת. קודם כל, חשבון דמים אחד נסגר: אין דבר אנושי יותר, טבעי יותר, מלרצות לנקום במי שאחראי לרצח של עשרות, אולי מאות, ישראלים; שנית, החיסול לימד את ראשי חמאס שההכרזות מפי גורמים ישראלים על חידוש החיסולים רציניות ובנות ביצוע; שלישית, חסן נסראללה נוכח שגם לאחר המכה של 7 באוקטובר ישראל יודעת להיכנס אליו הביתה, ללב הדאחייה השיעית בביירות; רביעית, זאת השפה היחידה שמבינים במזרח התיכון: הבא להורגך השכם להורגו.
אבל חיסולים ממוקדים נבחנים לא רק במכה שסופג האויב. השאלה היא מה המהלך הזה עלול לעשות לנו. מחיר מול תמורה, עלות מול תועלת. מי שהחליטו על חיסולו של אל-עארורי בביירות הניחו שתגובה אלימה תהיה, גם מצד חמאס, גם מצד חיזבאללה. מכל התגובות האפשריות של חמאס, המדאיגה ביותר נוגעת לחטופים. אני לא חושב שמישהו ממקבלי ההחלטות בישראל מאמין שהחיסול ירכך את עמדותיו של סינוואר ויקדם עסקה נוספת. אלה סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. סביר יותר להניח שהחיסול יעכב, אולי אפילו יטרפד, את המשך המשא ומתן.
נכון שהסיכוי לעסקה היה קטן גם לפני החיסול בביירות, אבל במה שנוגע לחיי החטופים כל עיכוב עלול להיות קריטי, כל חיסול עלול להביא לחיסול שכנגד. לא נוח להודות בכך, אבל ההחלטה על החיסול היא הימור על חיי החטופים. ימים יגידו אם ההימור היה מוצדק.
חמאס יכול לנסות לנקום גם באמצעות פיגועי טרור בגדה ובירושלים ומטחי רקטות מהאזורים שנתונים לשליטתו בעזה. בכך אין חידוש. סינוואר קיווה שאירועי 7 באוקטובר יגררו את ישראל למלחמה בשלוש חזיתות. זה לא קרה. יתכן שמותו של אל-עארורי יעורר את תקוותיו מחדש.
במוקדם או במאוחר, גם חיזבאללה יגיב. מרחב התגובה שלו גדול משל חמאס. הוא יכול להפר את כללי המשחק שמוסכמים כרגע בחילופי האש בצפון ולהסתכן במלחמה בהיקף מלא; הוא יכול לתקוף תיירים ישראלים או מרכזים יהודיים בחו"ל; הוא יכול לאפשר לגורמי טרור פלסטיניים בלבנון לנקום את נקמתם על הגבול והוא יכול להמתין בסבלנות לשעת כושר.
נחום ברנעצילום: אביגיל עוזיחיסול אל-עארורי לא היטיב עם המשא ומתן שמנהלים בשבועות האחרונים בלבנון האמריקנים והצרפתים. ישראל עודדה את המגעים האלה. התקווה הייתה שתושג בדרכים דיפלומטיות הסדרה שתמנע מלחמה ותאפשר לתושבים לחזור לבתיהם. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן תכנן להגיע לכאן לקראת סוף השבוע ולקדם את המגעים. אמש, אחרי החיסול, הוא הודיע על ביטול בואו.
דבר אחד בטוח: מותם של אל-עארורי ושני עוזריו סמיר פנדי ועזאם אל-אקרה יפגע בטווח הקצר בפעילות של סניף חמאס בביירות, אבל לא ישנה מציאות. חמאס הוא ארגון טרור שגדול מכל אחד מהשאהידים הפוטנציאליים שלו, גם מסינוואר.
פורסם לראשונה: 00:37, 03.01.24
