רוב של שופטי בג"ץ העניק נוקאאוט קטלני ל"חוק הנבצרות" בתארם אותו כמי שנתפר למידותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. פסיקת שופטי הרוב מנוסחת יותר ככתב אישום מאשר כפסיקה. הטיעון המרכזי של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שזכתה לאחר שנה מהגיהינום לעדנה שנייה בתוך יומיים, היה שחוק יסוד לא יכול לשמש משאב פרטי ואמצעי להסיר מגבלות מתחום טוהר המידות למען אדם מסוים. לטענתה, מדובר בקריסה מוחלטת של הגבול בין ציבורי לפרטי. קריסה של הגבול בין שימוש הגון בכוח שלטוני לבין שימוש פסול בכוח שלטוני.
משפטנים בכירים שהתייחסו אמש להחלטת בית המשפט העליון לדחות את תחולת "חוק הנבצרות" לכנסת הבאה, ברוב של שישה שופטים מול חמישה, ציינו כי השופטים שהצטרפו לדברי נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת אסתר חיות, "הסירו את המסכה" מעל פניה של הממשלה, ששולטת מכוח רוב של 64 ח"כים, וקבעו שהרוב הקואליציוני עשה שימוש לרעה בסמכותו.
הפסיקה לא עסקה רק בניתוח משפטי־חוקתי של העתירות. שופטי הרוב לא חסכו שבטם מהאירוע "המכונן" שגילם את רציונל החקיקה. הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו במארס האחרון שהוא "נכנס לאירוע", בניגוד להסכם ניגוד הענינים עימו, הדגישה ביתר שאת את הממד הפרסונלי ותפירת החוק למידותיו של אדם מסוים.
בפסק הדין אתמול השלימה הנשיאה בדימוס חיות מעגל. לאחר שספגה קיתונות ביקורת בשל עמידתה בראש הרכב הבג"ץ המכונה 11-0 שאיפשר לנתניהו להקים ממשלה למרות כתב האישום נגדו, הסבירה אז חיות שמדובר בפרשנות החוק היבש. היא הסתפקה במתן התראה לנתניהו שיקפיד על קיום הסדר ניגוד עניינים עימו כדי שפעולותיו השלטוניות לא יעלו לכדי הפרת ההסדר. פסק הדין עתה מגלם מסקנה שהזכות, האמון וחסד שהוענקו לו שימשו כדי שיפר את ההסדר ביד רמה.
הפסיקה עתה לא רק שדוחה את תחולת חוק הנבצרות החדש, אלא מחזירה הלכה למעשה את ההחלטה לידי היועצת מיארה. עם זאת יש לדקדק. מיארה לא תשתמש בסמכות זו, כפי שפסיקת בג"ץ בנושא ניגוד העניינים של נתניהו, שצפויה להתפרסם עד 12 בינואר (מועד פרישת חברת ההרכב ענת ברון), לא תוציא את נתניהו לנבצרות. מה שכן, הידיעה הזו שמיארה שלטת קצת על גורלו, תוציא את נתניהו מדעתו, כפי שראינו כבר באמצעות הציוץ של בנו יאיר, למרות שהוא מודע לכך שלא בג"ץ ולא מיארה יחליטו החלטה שפירושה התערבות בתוצאות הבחירות.
לטוענים על התערבות מוגזמת של בג"ץ, כדאי לקרוא שוב את דברי הרוב ובעיקר את דבריה של חיות. ניתן לשער כי במצב דברים פוליטי נוח יותר, כשבג"ץ אינו מאוים כל כך, היו מביאים לפסילה ממשית של החוק ולא רק לדחיית תחולתו. ההערכה אתמול הייתה שרוב השופטים לא רצה למתוח את החבל יתר על המידה. ייתכן גם שהעובדה שההחלטה התקבלה ברוב שברירי של שישה שופטים מול חמישה, רגע לפני ששתי שופטות הרוב פורשות, גרמה להחלטה פשרנית יותר. מצד שני, כאשר קוראים את דבריו של שופט המיעוט הבולט נעם סולברג, שלא מצא בחוק כל מניע פרסונלי, אתה שואל את עצמך אם שופטי העליון חיים באותה מדינה. עם זאת, הערתו החשובה ביותר הייתה הערה שבוודאי מוסכמת על כל השופטים ועל עם ישראל – זעקת שבר לכונן את חוק יסוד: החקיקה שיסדיר סוף־סוף את יחסי הרשויות ואת הדרך לחוקק ולבטל חוקי יסוד.
הידיעה הזו שמיארה שלטת קצת על גורלו, תוציא את נתניהו מדעתו, כפי שראינו כבר בציוץ של בנו יאיר, למרות שהוא מודע לכך שלא בג”ץ ולא מיארה יתערבו בתוצאות הבחירות
