בהפרש של יומיים בלבד חטף ראש הממשלה נתניהו שתי מכות משפטיות ופוליטיות מבית המשפט העליון: פסילת חוק יסוד ביטול עילת הסבירות - והחלת חוק יסוד הנבצרות רק מהקדנציה הבאה. כלומר שהוא לא יחול על נתניהו במהלך הכנסת ה־25, ולא ימנע, תיאורטית, תרחיש של הדחתו בידי היועצת המשפטית, שממנו הוא כה חרד. אם יורדים לפרטים, כפי שאמר גורם בכיר בליכוד, מבחינת נתניהו מדובר בעצם במכה אחת, זו שנוגעת אליו במישור האישי: חוק הנבצרות. "ביטול חוק הסבירות לא באמת מטריד את נתניהו", אומר הבכיר. "במובן מסוים זה אפילו נוח לו: זה קובר את הרפורמה המשפטית של לוין ונותן לו אתנחתה ארוכה מחקיקה שהוציאה מאות אלפים לרחובות".
באשר לנבצרות, זה סיפור אחר לגמרי. רק פוליטיקאי עם תחושת רדיפה כמו נתניהו היה יכול להרשות לעצמו להכניס עניין פרסונלי באופן כל כך בוטה לתוך חוק יסוד כדי לדאוג לעתידו הפוליטי. לא סתם נשלח ביום רביעי בערב שר התקשורת שלמה קרעי, מאחרוני נאמניו של נתניהו, לאיים על היועצת המשפטית לממשלה שלא תחשוב על אפשרות להוציא את נתניהו לנבצרות. "באמת נראה לכם שאם בכנסת הזו תחליט היועמ"שית לצאת נגד העם ולהוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות באופן אנטי־דמוקרטי ובחוסר סמכות, מישהו יתייחס אליה?". קרעי גם טען כי להחלטת בג"ץ אין תוקף. ומי שביטא את התסכול הגדול ביותר מההחלטה היה הבן יאיר נתניהו, שהציע לעוקביו לסמן מי הגוף המסואב ביותר: בית הדין הבינלאומי בהאג או בית המשפט העליון.
כך או כך, בנסיבות הנוכחיות, ובזמן מלחמה מתמשכת, לגלי בהרב־מיארה אין כוונה להתחיל בהליך של הוצאה לנבצרות.
רוב בכנסת זה לא הכל
בליכוד אמנם סיכמו השבוע יומיים קשים. אבל בפוליטיקה הישראלית, ובפרט בליכוד, אין כמו השמחה לאיד. אחד מהח"כים סיפר השבוע: "אם היו עושים השבוע סקר אנונימי מבין חברי סיעת הליכוד - רובם היו מביעים שביעות רצון מהחלטת בג"ץ בעניין הסבירות". לא מאהבת שופטי העליון כמו משנאת שר המשפטים לוין, מחולל המגה־אירוע הפוליטי של 2023.
אחד השרים הוותיקים אמר לנו כי הליכוד שיחק לידיהם של שופטי העליון. "לבית המשפט לא היה יכול להיות עיתוי טוב מאשר פרסום ההחלטה במועד הזה כי השופטים ידעו שהליכוד לא יכול להרשות לעצמו להמשיך ולהתבוסס ברפורמה המשפטית", אמר השר. "המדינה כולה רוצה בסדר עדיפויות לאומי אחר: הטיפול במלחמה וההשלכות של החיים כאן אחריה. יש כמיהה מוצדקת לאחדות. שנת 2023 עוד לפני המלחמה הביאה אותנו לתוצאות עגומות. המשך ההתעסקות שלנו עם הרפורמה יוביל לתוצאות עוד יותר עגומות".
ואותו שר גם לא מתרגש לגבי הביקורת על העיתוי. "צריך להודות ביושר: בית המשפט היה מחויב לפרסם את ההחלטה שלו. יש כאן חלם של הגורמים בקואליציה: אומרים אל תפרסמו פסיקה של בית המשפט על הסבירות, אבל יש חוק. אז מה רציתם? הם היו חייבים עד לתאריך מסוים לפרסם את ההחלטה. ברור שהנושא של הרפורמה המשפטית צריך להיות מוסר מסדר היום".
יריב לוין עלה השבוע שוב על המוקד של ח"כים ושרים בליכוד. בעניין הזה נעשה לו עוול, כי כל זה לא היה קורה בלי נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט עקץ השבוע בראיון לגל"צ: "אני רוצה לברך את החברים יריב לוין ושמחה רוטמן. אם אהרן ברק הוא אבי ההפיכה המשפטית הראשונה - הם אמורים לקבל את התואר של אבות המהפכה המשפטית השנייה". אחד מבכירי הליכוד הסכים והעיר: "לקבל מחמאה מאביחי מנדלבליט - מסכם את כל האירוע".
בניגוד להצהרות המתלהמות של חלק ממקורביו של נתניהו נגד מערכת המשפט - שממילא התמעטו מאוד ביחס לימים רגילים - בליכוד רווחת הדעה כי פסיקת בג"ץ קברה את המהפכה המשפטית. שר התרבות והספורט מיקי זוהר אמר השבוע בשיחה איתנו כי מה שהיה לא יהיה. "ברור שמדובר במכה כואבת מבחינתנו, כי רצינו לעשות תיקון במערכת המשפט אבל זה לא הצליח", אמר זוהר. "אבל אנחנו חייבים לשמור עכשיו על איפוק ולא להיות שותפים לשיח רעיל על מערכת המשפט. הפילוג בעם בעקבות הרפורמה הוא שהביא עלינו את האסון הגדול של 7 באוקטובר והוא גם יכול לפגוע במהלך המלחמה שלנו מול חמאס. אחרי המלחמה צריך להמשיך בתיקונים, אבל הלקח הוא שצריך לעשות את זה רק בהסכמה. לא נשבור את רוח האחדות בגלל הרפורמה המשפטית".
מה הטעויות שלכם בשנה האחרונה?
"הרבינו בדיבורים והפחתנו במעשים. גם כשרוצים להעביר דברים משמעותיים - צריך לייצר הסכמה רחבה. לפעמים אנחנו שוכחים שהעם ורוח העם יכולים לרצות את הרפורמה או לא לרצות אותה - בלי קשר לאם יש לך רוב בכנסת. זה המסר שכולנו צריכים להבין: כל דבר שאתה רוצה לעשות, אתה חייב גם רוח ציבורית, גם אם אתה חושב שיש לך רוב בכנסת. רוב בכנסת הוא לא חזות הכל. צריך להביא תוכנית שגם הציבור רוצה, מאמין ותומך בה. כשיש הסכמות רחבות תהיה לך תמיכה. אם אתה רוצה לעשות משהו - לא עושים את זה עם אצבע בעין ליריב הפוליטי שלך".
הרפורמה מתה. אתה מסכים?
"אין בכלל שאלה שלקדם את הרפורמה כמו שרצינו זה כבר לא אפשרי יותר. אנחנו נפעל כדי לאחד את העם ולא לקרוע אותו. אם נקדם משהו מסוים - רק בהסכמה רחבה ולא באופן חד־צדדי. ברור לי שאחרי המלחמה לא נסכים על הכל. אבל הדבר היחיד שבו נצטרך להתמקד - זו הדרך שבה אנחנו מנהלים מאבקים וויכוחים, זה חייב להיות שונה מכל מה שקרה כאן לפני 7 באוקטובר".
גם השרה גילה גמליאל משמיעה מסר דומה: "חובה לשמור על אחדות בעם ישראל כי זה הדבר הכי חשוב כרגע. כולנו חייבים להתמקד להכריע את חמאס ולשים בצד את כל המחלוקות האחרות. בהמשך נידרש לקדם בהסכמה רחבה את כל נושא הסדרת היחסים בין הרשויות".
בבייס לא מרוצים
ב־4 בינואר 2023, לפני שנה פלוס יום ונצח בתודעה הישראלית, הציג שר המשפטים האמביציוזי יריב לוין את הרפורמה המשפטית שלו במסיבת עיתונאים דרמטית. זאת לא הייתה רפורמה; זה היה שינוי סדרי בראשית. לא רק הציבור הרחב נדהם. גם חבריו ושותפיו של לוין בתנועת הליכוד: כולם שמעו על הרפורמה באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת. לא שיתפו אותם, לא התייעצו וגם לא עידכנו על פרטי התוכנית. לוין אולי חשש שמישהו יגנוב לו את הקרדיט, אבל במבחן התוצאה מבחינת בכירי הליכוד הוא הנושא באחריות הבלעדית לשנה הנוראה והקשה בתולדות שלטון הליכוד.
"אם היינו מובילים את הרפורמה בשום שכל, במתינות ובהדרגה ולא באופן שבו יריב לוין עשה ב־4 בינואר, היינו היום במקום אחר לגמרי", אומר בכיר בליכוד. "היינו היום עם רפורמה או אפילו עם חלק ממנה. אבל אחרי שנה הגענו לסוג של משבר חוקתי: הציבור הישראלי מסכים לרפורמה משפטית, כולל גנץ ולפיד והבוחרים שלהם, אבל הדרך שבה הוביל לוין את הרפורמה היא הכישלון". לדבריו, לרפורמה אין תקומה. "גם אם גנץ יפרוש מהממשלה ונחזור להיות ממשלת ימין מלא־מלא, הכנסת הזו כבר לא תעסוק עוד ברפורמה המשפטית. זה ברור לכולם. הרפורמה לפני 7 באוקטובר גססה, ואחרי 7 באוקטובר הרפורמה מתה והחזירה את נשמתה ליריב לוין ושמחה רוטמן". גורם בכיר בליכוד שדחף לרפורמה המשפטית אמר השבוע: "האם זו המלחמה שאנחנו צריכים לנהל עכשיו? לא. יהיו תיקונים במערכת המשפט. אני לא יודע אם אנחנו אלה שנעשה אותם, מתי ואיך. אני רק מקווה שאת הרפורמה הבאה יעשו בחוכמה ולא עם הראש בקיר כמו בשנה האחרונה. הרפורמה לא מתה, אבל יש מלחמה יותר חשובה עכשיו".
מתחת לפני השטח הדברים מורכבים יותר וגם מעידים על מפלגה בקרע: גם השבוע מתפקדי הליכוד המשיכו להפציץ את לוין במסרי תמיכה ובבקשות "תמשיך עד הסוף", "אל תשים על בג"ץ". זהו סנטימנט שקיים עדיין בצורה נרחבת בבייס הליכודי, גם אל מול הח"כים. רבים חוששים לצאת מולו. זו אולי הסיבה שבינתיים לוין מתנהג כבונקר. לא מתראיין, לא מתדרך, ומאוד נזהר אפילו בתגובות לחברי סיעתו. הוא עונה בצורה ממלכתית: "קודם כל צריך לנצח במלחמה". הוא לא מגיב ולא חושף תוכניות לגבי ההמשך.
ומה לגבי נתניהו? רשמית, הוא אינו עוסק בזה, אלא רק במלחמה, ואפילו בחשבון הטוויטר הפעיל שלו לא נרשמה תגובה לפסיקות הדרמטיות (בניגוד לבנו, שמסית מתמיד כנגד מערכת המשפט). אבל המסר הברור שמקבלים שרים וחברי סיעת הליכוד מסביבתו היא שהמהפכה הסתיימה. "נתניהו לא מעוניין להמשיך ברפורמה במתכונת של השנה הקודמת, 2023. וכל דבר שקשור ברפורמה יהיה בהסכמה", אומר בכיר בליכוד.
אבל הבייס בשלו. אחד הח"כים מהשורות האחוריות שהוביל את המאבק נגד הרפורמה היה ח"כ אלי דלל. בניגוד לח"כים כמותו, שמתלבטים תקשורתית ומדברים אל הבייס באופן קיצוני ומיליטנטי, ח"כ דלל התבטא נגד הרפורמה עוד לפני 7 באוקטובר. "צריך לעזוב אותה עכשיו", אומר ח"כ דלל בשיחות סגורות. "הרפורמה איננה חזות הכל. עדיפה חקיקה בהסכמה על חקיקה עם אדמה חרוכה. גם אם נצליח להעביר את החקיקה - לא בטוח שיש לליכוד עתיד אחרי זה". דלל סיפר באותן שיחות כי אפילו בני משפחתו נלחצו מחלק מחוקי הרפורמה.
"מה עשינו בכל המהלך הזה? גרמנו למחנה שלם לפחד ולהיות מורתע", הוא אמר. "אנחנו מפלגה ליברלית ופתאום רואים אותנו כמפלגת אחות של עוצמה יהודית או של ש"ס. בסוף מה קיבלנו? גם לא העברנו חקיקה, גם נגרם פילוג בעם וגם נשארנו בלי רפורמה. אנשים היו מפוחדים. אפילו אצלי אנשים בתוך המשפחה לא הבינו למה הולכים ככה בגדול על החקיקה הזאת. בפעם הבאה אני אתן את ידי רק למהלכים שיבואו בהסכמה רחבה בלבד. הרפורמה מתה, אז עדיף להפסיק עם זה עכשיו. כל דבר כזה יכול לפגוע באחדות הלוחמים בשטח. צריך לטפל בבריאות הנפש, לשקם את הכלכלה, לעזור למפונים, לדאוג למשפחות השכולות ולסגור משרדי ממשלה מיותרים, ויש לפחות עשרה משרדים כאלה". אחד מאנשי הליכוד אמר לח"כ דלל הצעיר כי השיח שהוא מוביל יכול להביא לסיום הקריירה הפוליטית שלו. "אתה גמור בליכוד", אמרו לו.
זו אולי הסיבה ששרים בליכוד העדיפו להתמקד השבוע בהתקפה על בית המשפט העליון, אם לא בתוכן אז לפחות בסוגיית העיתוי. גורם בליכוד סיפר כי היו ניסיונות להגיע לפשרה מול בג"ץ בעניין פרסום ההחלטה, אולם היא לא הבשילה. השר אופיר אקוניס כתב כי הוא "מבקש סליחה מכל כוחותינו על התנהגות בג"ץ בעת מלחמה. בושה וחרפה".
השר אקוניס, זאת תגובה ראויה בעיניך?
"כל אזרחי ישראל מבינים את המורכבות של הימים שבהם אנחנו נמצאים מאז 7 באוקטובר. כוחות צה"ל נלחמים, נפצעים ואף נהרגים שכם אל שכם במלחמה הזאת, תושבי ההתיישבות באיו"ש לצד קיבוצניקים, תושבי הערים הגדולות לצד פריפריה. והגוף היחיד שמעורר מחלוקת בעת הזו הוא בית המשפט העליון. האם לא היו יכולים השופטים בשיקול דעת לדחות את הפרסום? לא מבחינה חוקית אלא מבחינה מוסרית. הם יכלו והעדיפו שלא לעשות את זה. זו פגיעה חמורה במורל הלוחמים".
אם רציתם את התחשבות בית המשפט העליון, מדוע לא הקפאתם את החוק או דחיתם את החלתו?
"כל דבר אחר היה מחייב אותנו להתעסק בחקיקה. אם אנחנו היינו יוזמים חקיקה כזאת שלא קשורה למלחמה - מה היו עושים לנו? שופטי בג"ץ לא יכלו לראות מה קורה פה? המוסד היחיד שלא הבין זאת - הם שופטי העליון".
מה הלקח שלך מהשנה האחרונה?
"כל השנה קראתי לחקיקה בהסכמה רחבה. בעברית, באנגלית, בכל פורום אפשרי. אפילו התעוררה נגדי ביקורת מתוך הקואליציה, אבל המסקנה העיקרית שלי היא שאנחנו היינו צריכים להגיע להסכמה. יש הסכמה של מעל 90 אחוז בציבוריות הישראלית על רפורמה במערכת המשפט. הקרע הזה שידענו מינואר עד 7 באוקטובר, אסור בתכלית האיסור שיחזור אי פעם במדינת ישראל. לעולם. צריך לחשוב על הדורות הבאים. להבא אנחנו חייבים ללמוד מהניסיון המר והנמהר של 2023".
