"יש לי את המקצוע הכי יפה בעולם", אומרת ד"ר אורלי מיכאלי, ובוחשת באיטיות בכוס הקפה שלה. אני מתבוננת בה. אישה מוארת וחייכנית, שהמקצוע שלה הוא אונקולוגית ילדים עם התמחות באונקוגנטיקה ילדים וגידולי מוח בילדים.
את בטוחה?
מיכאלי שוב מחייכת. "רוב הילדים שחולים בסרטן מחלימים, ובתהליך ההחלמה שלהם אני מרוויחה גם את המשפחות שלהם. אני מכירה את הילד, את ההורים שלו, את הסבא והסבתא ואפילו את הכלב המשפחתי. אני חלק מחיי היומיום שלו, אני מכירה אותם", היא אומרת. עיניה הגדולות והמוארות גדלות עוד ועוד כשהיא מספרת ש"אני לא כמו רופא שבאים לבקר אותו פעם בכמה חודשים. אני חלק מהם. בהמשך אני גם רוקדת בחגיגות המצווה שלהם ובחתונות שלהם ובוכה איתם מהתרגשות".
ומה עם העצב?
"אני מנסה לא לבכות איתם מעצב. אם יש משהו עצוב, אני בוכה כשהם יוצאים מהחדר".
ד"ר מיכאלי, נשואה, אמא לארבעה שמתגוררת במושב נווה ירק, היא המומחית היחידה בארץ בתחום האונקוגנטיקה בילדים – ואומרת שזה מסב לה עניין גדול והתעסקות במצבים סופר־נדירים. "אני בעצם חוקרת ומחפשת את התסמונות שגורמות לסרטן בילדים, הרבה מהילדים מגיעים אליי כבר אחרי הסרטן", היא מסבירה, "המטרה שלי היא לאתר את הילדים שיש לסרטן שלהם סיבה גנטית, כדי לאתר מוקדם את הסרטן הבא אצלם או בבני משפחה שלהם. איזה כיף לי שאני עוסקת גם במניעה". היא שוב עם הכיף שלה.
מאיפה הגישה החיובית הזו?
"אי־אפשר להיות אונקולוג ילדים בלי להיות אופטימיסט. אין עוד דרך לשרוד את המקצוע הזה, שהוא קשה מאוד. אנחנו חייבים להיות אופטימיים בשביל לתת את התקווה להורים ולשרוד בעצמנו. אני לא פלקט, זה נוגע בי, אבל הסיבה שלקחתי את המקצוע הזה היא בהחלט מפני שאני בנאדם אופטימי מטבעי".
האופטימיות שלך קשורה גם להתקדמות הגדולה בהתמודדות עם סרטן של ילדים?
"יש בהחלט שיעורי הצלחה מאוד גבוהים בתחום, וכשאני אומרת הצלחה זה לא כמו בסרטן של מבוגרים – אלא ילדים שבאמת ארקוד להם בחתונה, כי כל הזמן מוצאים תרופות חדשות לסרטן בילדים. ההתקדמות מהירה. כבר היום יש סרטני ילדים שנחשבים מחלה כרונית, אבל אני מקווה שהסרטן לא יהפוך למחלה כרונית, אלא יהפוך לבר ריפוי. צריך לזכור שלצד הפחד, סרטן זו מילה מאוד גדולה ויש גם סוגים בני ריפוי. מהבחינה הזו אנחנו בעולם חדש, כי כל הזמן חוקרים ומזהים בסרטן עוד שינויים ביולוגיים, ועל סמך זה ממציאים להם תרופות".
מה הדבר הכי בולט שאת רואה אצל משפחות שעוברות את המסע המטלטל של ילד שחולה בסרטן?
"חוזק. למשל, אמא של מטופל שלי עשתה על הגב קעקוע של לביאה, כשלצידה הגור שלה – וכתבה: 'אתה לא יכול לדעת עד כמה אתה חזק, עד שאתה חייב להיות'", מיכאלי מספרת ומתחילה לדמוע.
אחר כך היא מפרטת מה עוברים הורים. "כשילד שלך מקיא מהטיפולים, גם אם את מנסה לראות את התמונה הגדולה ואת זה שבסופו של דבר הוא יבריא, הילד שלך כרגע מקיא. תוסיפי את החרדה מכך שאולי הוא ימות – ותביני את רמות המתח. עד כמה שאני עוברת איתם הכל צמוד, אני לא יכולה לדמיין באמת מה הם עוברים. ולמרות זאת, ילדים, בטח הקטנים, זה עולם מופלא, כי הם סובלים הרבה פחות מאיתנו בגלל שאין להם את הרגשות שלנו יש מול קרחות, מול עצב. בואי נגיד שיש ילדים שסיימו את הטיפול והתבאסו שהם לא חוזרים לשניידר גם בעוד שבוע, כי כאן כל הזמן משחקים איתם ומפנקים אותם, וכי ילדים שלוקחים כימותרפיה סובלים פחות ממבוגרים. ככל שהגוף צעיר יותר הוא יודע יותר להתמודד. לילדים יש גם תעצומות נפש מדהימות וזה מתבטא בטיפול בסרטן. אפשר לטפל בהם יותר טוב גם כי הם חזקים יותר, בגוף ובנפש, וגם כי הביולוגיה של הסרטן בילדים שונה לחלוטין. זה פשוט סרטן מסוג שונה מאשר אצל מבוגרים".
מה ההבדל?
"ההבדל בין מבוגרים לילדים הוא בשינויים המולקולריים: אותו סוג סרטן מתנהג שונה במבוגרים ובילדים, ולכן האפשרויות הטיפוליות הן אחרות. מעבר לכך, אפשר לתת להם טיפולים יותר אינטנסיביים, אין להם מחסומים נפשיים שמפריעים למבוגרים, הם אופטימיים מטבעם וחזקים יותר, וכמו שאומר הקעקוע – יש להם לביאה, אמא לביאה – שתומכת. זה עולם שונה לחלוטין ויותר טוב", מיכאלי שוב גודשת את גביע האופטימיות.
ואת כל ראיית העולם החיובית הזו היא עכשיו מפיצה בפודקאסט חדש על בריאות ילדים שהרימו בבית החולים שניידר. כשהתקשרו להציע לה להגיש, היא מיד אמרה: "חיכיתי שיהיה כזה פודקאסט". ועכשיו, בכל שבוע היא מאחורי המיקרופון – אחת הפוזיציות שהיא הכי אוהבת, כמי שאוחזת בעבר גל"צניקי. לצידה מגישה הילה רענן, מנהלת קהילה להתפתחות הילד בבית החולים, "שיודעת מה הורים רוצים לדעת ומה הם שואלים", היא מסבירה.
המטרה של הפודקאסט הוא למנן ולארגן להורים את ערמות המידע שמציפות את כל מי שמחפש תשובות לשאלות רפואיות ברשת. "אנחנו חיים בעולם שבו על כל שאלה שאת שואלת, בגוגל יש אלף תשובות ולכי תדעי למה להאמין", היא מסבירה, "לכן צריך פודקאסט כמו שלנו, מקום שמדבר בשפה מובנת, שמביא את המידע המהימן".
וברוח הימים האלה, מידע מהימן הוא כמו חמצן שנחוץ לנו, ולא רק במה שקשור לבעיות רפואיות שעולות לשידור בפודקאסט שלהן בתשובה לשאלות ההורים. יש גם פרקים שמלמדים מה שהורים צריכים לדעת על התמודדות נפשית של ילדים ומתבגרים בזמן המלחמה, כולל הנחיה להורים איך לתווך את המידע הקשה, את החדשות, את הדאגות. "הילדים רואים שאנחנו, ההורים, מודאגים, בדיכאון, וצריך לדעת איך להעביר להם את המציאות שאנחנו חווים", היא אומרת. וכך, בשני פרקים שהקליטה בימים אלה התארחו פסיכולוגים בתחום הילדים.
איזה טיפים חשובים למדת מהם?
"שחשוב לדבר עם הילדים ולא להסתיר, אבל להגיד את האמת הרזה", אומרת מיכאלי, "להתאים את מידת הפירוט לגיל. זה ביטוי יפה שלמדתי מהפסיכולוג דני לוטן. למדתי גם שמאוד חשוב המגע הפיזי בעת הזו, גם עם ילדים יותר גדולים. חשוב שהם ידעו מה אנחנו מרגישים, שאנחנו דואגים, שאנחנו פוחדים. ועוד דבר זה לעשות טיים־ליין של רגשות – מה קרה, מה קורה, מה יקרה. את זה למדתי מהפסיכולוגית אביגל שניר שאמרה לנו: תסבירו לילדים שיום אחד המלחמה הזו תיגמר".
זה חשוב, כי לילדים אין את הפרספקטיבה לעתיד כמו שלנו יש.
"נכון. אנחנו יודעים שיום אחד המלחמה תיגמר, אבל הם לא יודעים את זה", היא אומרת.
אז בכל שבוע השתיים מביאות רופא מומחה אחר שמעמיק בתחום שלו ומעניק מניסיונו להורים, תוך הישענות על אמת מדעית בלבד, ומתמקדות בסוגיות בריאותיות רחבות.
"אנחנו ממליצים רק על מה שידוע כאמת מדעית והוכח על אלפי ילדים" מודיעה מיכאלי, "למשל, כשדיברנו על הימנעות ממזונות בהנקה שמחתי מאוד להפריך מיתוסים ולבשר לאמהות שמותר להן לאכול חומוס וכרובית בלי לדאוג לבטנו הרכה של התינוק. באותה נשימה היה לי חשוב להבהיר שלתינוק ששוכב על הגב בחודשים הראשונים יש יותר סיכוי לחיות, כי זה מונע מוות בעריסה. יש דברים שגם אני למדתי והתבאסתי שלא הכרתי אותם כשילדיי היו קטנים".
מה את למדת מהפודקאסט?
"בפרק עם הדיאטנית למדתי שארוחות משפחתיות הן מנבא חשוב לחוסן משפחתי, וגם שלא צריך להגיש לילד צלחת עם שניצל ופירה במנה אישית, אלא להגיש את האוכל למרכז השולחן ושהם ייקחו אחריות על גודל הארוחה שלהם. האמת היא שהקשבתי לפרק הזה פעם נוספת אחרי השידור, כי הילדים שלי אוכלים זוועה".
אז איך מגדלים ילדים בריאים?
"קודם כל, מהווים מודל לחיקוי ושומרים על הרגלים בריאים: לא מעשנים, אוכלים בריא, עושים ספורט. ובעיקר – מניחים לילד להתפתח בעצמו בלי לעבוד בלפתח אותו. צריך לתת לו לגדול תוך כדי שאנחנו נוכחים בחייו וחיים את חיינו לצידו", היא אומרת, ואז מוסיפה: "ומצחיק שדווקא אני אומרת את זה, כי הסנדלר הולך יחף. יש לי ארבעה ילדים, ושלושה מהם גדלו בין התורנויות שלי".
חל מעט שינוי עם התורניות של המתמחים.
"בדגש על מעט. אנחנו רחוקים מאידיאל. המטרה היא שרופאים יעבדו פחות שעות ולא יעשו תאונות דרכים בדרך הביתה. אין ספק שצריך יותר תקנים של רופאים, של אחיות, של מיילדות. עבדתי שנתיים בקנדה, ובהשוואה אליהם מספר הרופאים והאחיות שלנו פר חולה הוא מגוחך. אנחנו עושים רפואה מדהימה בתנאים איומים".
הפודקאסט בעצם מחזיר את ד"ר מיכאלי לאהבת המיקרופון שגילתה כאשר התגייסה לגלי צה"ל. היא לא חלמה על רדיו מילדותה, אבל כשהתיישבה מול המיקרופון החיידק דבק בה והיא לא עזבה את הרדיו עד הסטאז'. למעשה, גם עכשיו מגיעה למשמרות שידור כאשר צריכים אותה, ללא כל תמורה.
"עד היום, כשנעמי רביע לא נמצאת אני מגיעה להחליף אותה", מספרת מיכאלי, "מיקרופון זה לא אהבה שחולפת. אי־אפשר להיגמל מזה, גם לא אחרי עשרות שנים. כחיילת בסדיר הייתי משדרת בכל בוקר בגלגל"צ. המון־המון שנים שידרתי את 'קולה של אמא', שהיא אחת התוכניות הכי מרגשות, אבל נאלצתי לעזוב אותה בגלל התורנויות הקשות בבית החולים".
ועכשיו את עושה רדיו עם ערך מוסף.
"כן, ומספיק שאני מצליחה לשפר את חייה של משפחה אחת – ואני מסופקת. גם אם זה בדברים הקטנים". ¥
המיטב של הפודקאסט: איך לגדל ילדים בריאים
1. לא לוותר על זריקת ויטמין K לתינוק לאחר הלידה. מתן הוויטמין מונע מחלה דימומית של הילוד.
2. תינוק צריך להתקלח כל יום. הקפידו על אמבטיה לתינוק מיום היוולדו.
3. אם מחטאים את הטבור, יש לחטא עד שלוש פעמים ביום בלבד ולא בכל פעם שמחליפים חיתול.
4. חשוב להקפיד על מתן תוסף ברזל לתינוקות בשנת החיים הראשונה.
5. ברוב המחלות הוויראליות, אנטיביוטיקה לא רק שלא תעזור, אלא אף עלולה להזיק.
6. במצב של דימום בעקבות חתך, יש להפעיל לחץ לעצירת הדימום ולהימנע משימוש באבקות כמו קפה שחור או כורכום, שאינן מסייעות לעצירת הדימום ואף עלולות לגרום לזיהום.
7. חשוב לאפשר לילדים לגעת באוכל ולהתלכלך. המגע באוכל הוא חלק מההתפתחות התקינה של הילד.
מיתוסים:
• חום גבוה גורם לתאי המוח להתבשל | לא נכון
• אינהלציה עם מי מלח מסייעת לבעיות נשימה | לא נכון
• חלב עיזים שמועבר לילד ישירות מהעז, טוב לילדים עם פצעים בפה | לא נכון
• מרק עוף טוב להקלה בהתקררות | נכון!
