1. הקריירה של נועה קירל היא מלאכת מחשבת של כישרון, התמדה, הצבת יעדים וניהול מדויק. קירל מתנהלת שנים כמעט ללא טעויות — לא סתם הפכה למותג שמוערך בעשרות מיליונים. דווקא בגלל זה התביעה שהגישה השבוע נגד טיקטוק על סכום של 1.3 מיליון שקל נראית כמו גליץ'. העיתוי להגשת התביעה, ביום שבו פורסם על נפילת תשעה חיילים, מרגיש מנותק. וגם עילת התביעה: הוצאת דיבה, כביכול, מצד טיקטוק בגלל שבחרו באנה זק ולא בה כזמרת המובילה ב־2023 — חושפת פגיעות לא אופיינית ויש שיגידו גם קטנוניות מצד קירל.
2. אם התביעה הזו מלמדת משהו מעבר להיבט הרכילותי והסנסציוני שלה זה בעיקר על העוצמה של טיקטוק בעיני האמנים, המשפיענים ואנשי השיווק. ספק אם קירל הייתה טורחת להגיש תביעה אם היה מדובר ברשת חברתית אחרת. שיגעון הרולאפס, הטירוף סביב לחם חביתה בנתניה — ואלה רק שתי דוגמאות מייצגות — הוכיחו ב־2023 את היכולת השיווקית והוויראליות של סרטונים, תופעות ואתגרים שעולים בטיקטוק. גם הנתונים מראים את זה: טיקטוק היא הרשת החברתית שרשמה את שיעורי הגידול הגבוהים ביותר בכמות המשתמשים בישראל.
3. אי־אפשר לדבר על טיקטוק בלי להתייחס להשפעה העצומה שיש לה על צעירים בעולם המערבי שצורכים דרכה את החדשות. טיקטוק הפכה לגורם מרכזי בעיצוב העמדות הפוליטיות והחברתיות של מיליוני בני נוער וסטודנטים בעולם. בכל מה שנוגע למלחמה בעזה הוויראליות של טיקטוק בהעברת מסרים חדים, ברורים וקצרים — פועלת בעיקר נגד ישראל. טיקטוק הפכה לאחד הצינורות היעילים להעצמת מסרים פרו־פלסטיניים. לפחות כרגע זה לא פוגע בפופולריות העצומה של טיקטוק בקרב צעירים ישראלים. יהיה מעניין לראות אם הדואליות הזו תחזיק מעמד גם בעתיד.
