זה ריחף באוויר בשבועות האחרונים ואתמול הפך לעובדה מוגמרת: הפועל ירושלים ואלכסנדר דז'יקיץ' מפרידים כוחות אחרי שנה וחצי, מאחר שהמאמן לא היה מוכן לחזור לישראל בשל המצב הביטחוני. "לא בכל יום קבוצת כדורסל נאלצת להיפרד מהמאמן שלה שלא מסיבות מקצועיות", נכתב בהודעת המועדון. "למרבה הצער, אנחנו חווים מקרה כזה בפעם הראשונה. אנחנו מודים לך מעומק הלב על מה שעשית למען המועדון ורוצים לאחל לך הצלחה בכל אשר תלך. ירושלים תמיד תישאר הבית שלך".
הפרידה: במחזיקת הגביע עשו הכל בשבועות האחרונים כדי לשנות את המצב. משיחות בלתי פוסקות עם הסרבי שנועדו להרגיע אותו ועד הצעת פתרונות כמו הצבת מאבטח אישי ומעבר למלון על מנת שירגיש בטוח יותר. ניתן לו כל הזמן שבעולם כדי להתחרט, ואפילו התאפשר לו להדריך במקביל את נבחרת גיאורגיה, על אף שבירושלים לא התלהבו תחילה מהרעיון. המטרה הייתה לתת לו את התחושה שבאים לקראתו, אך ככל שחלף הזמן כבר היה ברור שהסרבי נחוש בדעתו שלא לשוב לארץ, ולכן בירושלים הגיעו למסקנה שאין טעם להאריך עוד יותר את הסאגה ונאלצו לקבל החלטה כואבת מבחינתם.
הכל התחיל כשהמועדון הודיע כי יתייצב לשני משחקי הליגה הראשונים אחרי פגרת המלחמה, מול עירוני ר"ג ועפולה, ללא המאמן והזרים שנשארו בבלגרד, מה שעורר לא מעט כעס אצל האוהדים. כשהסרבי ראה שחלק מהזרים מגיעים למשחק נגד גליל עליון, הוא החליט להצטרף אליהם, מה שיצר תחושה שהמשבר חלף, אלא שבאותו היום שבו דז'יקיץ' נחת בארץ נשמעו אזעקות בירושלים אחרי תקופה ארוכה של שקט באזור. זה הספיק למאמן, שכבר לא יכול היה להתמודד נפשית עם הסיטואציה.
ההשלכות: מדובר במכה לא פשוטה עבור ירושלים, שלמעשה נבנתה בצלמו של דז'יקיץ'. זו קבוצה עם דנ”א מובהק, המשחקת בשיטה ברורה ושהגנת הברזל הפכה לסימן ההיכר שלה. זה אולי לא מתכון לכדורסל מלהיב, אבל עם תוצאות אי־אפשר להתווכח: הסרבי הטקטיקן הוביל את המועדון עד לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה ולזכייה בגביע המדינה ובגביע ווינר, מה שגרם להנהלה למהר ולהאריך לו את החוזה בשנתיים נוספות.
מלבד ההצלחה על הפרקט, בירושלים היו מאוד מרוצים מהחיבור שהיה לו עם האוהדים ועם השחקנים, שחלקם אף המשיכו מהעונה החולפת רק בזכותו, והחוזה שלהם הוארך לבקשתו של דז'יקיץ'. בסופו של דבר ההחלטה לא נעשתה מבחירה אלא מאילוץ, כי במועדון הבינו שאי אפשר לפצל את הקבוצה לשניים, ושהמאמן ישהה בבלגרד בזמן שהשחקנים שלו נמצאים בארץ. מדובר בפלונטר רציני כי ירושלים הייתה בעיצומו של תהליך ובאמצע עונה אירופית, כשרק לאחרונה עלתה לטופ־16. זה לא דבר פשוט, אבל ברגע שבו התקבלה ההחלטה במועדון מנסים למזער נזקים. ההודעה על עזיבתו של דז'יקיץ' הגיעה עוד לפני שנמצא מחליף, כאשר עוזרי המאמן הם אלו שיעמדו על הקווים במשחקים הקרובים. לפני ההודעה הרשמית של המועדון הסרבי דאג להתקשר לכל אחד מהשחקנים, שנמצאים בארץ לקראת המשחק הביתי היום (13.15) מול הפועל חיפה, כדי להיפרד מהם באופן אישי.
"ניסינו למצוא דרך להמשיך את ההתקשרות בינינו, אבל כשראינו שזה לא מצליח החלטנו להיפרד", מסביר המנהל המקצועי יונתן אלון. "אני חושב שהוא רצה לקבל את העבודה בנבחרת גיאורגיה וללכת לכיוון אחר. הבנו שאי־אפשר להמשיך כשהוא בבלגרד ואנחנו פה. אבל הסיפור הוא לא רק נבחרת גיאורגיה. זה היה קורה בכל מקרה. היו לי איתו הרבה מאוד שיחות, בסוף זה בנאדם שנמצא במצוקה נפשית מסוימת וזה לא משהו שאתה יכול לשפוט. עכשיו אנחנו מחפשים מאמן שיוכל להוציא את המקסימום מהסגל הזה ולהמשיך בתהליך שבו שהתחלנו".
המשימה הבאה: בירושלים נערכו מבעוד מועד ליום שאחרי וכבר התחילו לחפש אחר היורש. הבעיה היא שתחילת ינואר זו לא תקופה אידיאלית למצוא מאמנים פנויים בשוק, ואם כבר יש כאלה צריך לבחור אותם בפינצטה. המטרה היא למצוא מישהו שיתאים כמה שיותר לשיטת המשחק של דז'יקיץ', שעבדה, כאמור, מצוין בירושלים. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא שהמאמן הבא יהיה חייב לעמוד בקריטריונים של משרד הספורט לאשרת עבודה בישראל, וכל השמות שעלו בשבוע האחרון לא עומדים בתנאי הזה.
הרצון הוא להחתים מאמן בעל ניסיון אירופי, אבל שגם יסכים להגיע בתקופת מלחמה – ובעיקר להישאר. אם לא יימצא אחד כזה, במועדון יפנו לשוק הישראלי שגם הוא לא משופע באפשרויות.
לדז'יקיץ' היה חיבור נדיר עם האוהדים ובעיקר עם השחקנים הזרים, שחלקם המשיכו מהעונה החולפת רק בזכותו, והחוזה שלהם הוארך לבקשתו של המאמן שהתעקש עליהם
