הכניסה אל החלל של הספריה הלאומית החדשה בירושלים משאירה אותך נפעם. כבר מבחוץ, מבנה האבן שמזכיר ספר פתוח ומחופה באבנים שנחצבו במצפה רמון, ושעיצובן והצבתן מתכתב עם אבני הכותל, מבהיר שמדובר ביצירה ארכיטקטונית ייחודית. ולמרות ההוד, עיצוב המקום לא מאיים - הוא מזמין את המבקר להיכנס ונותן לו מקום. התחושה היא שלמרות החללים היפהפיים, מי שנמצא במרכז הוא האדם ולא המבנה. החומר מאפשר מקום לרוח שממלאת אותו כשבכל חלל מופיעים האלמנטים שנמצאים במבנה.
הספרייה הלאומית היא לא רק ספריית מחקר וקריאה, אלא המקום שבו שוכנים אוצרות התרבות שלנו. תפקידה הוא לספר את הסיפור הלאומי בזהירות ובממלכתיות כדי להציג את שלל הנרטיבים של החברה הישראלית: הרמב"ם מוצג כאן לצד פתקים שכתבה חנה סנש, ומכתב של הסופר סטפן צוויג לצד כתבי יד של אלי עמיר.
הבניין תוכנן בידי משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון, שבנה מבנים מפורסמים ברחבי העולם ובהם מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, בניין התזמורת הפילהרמונית בהמבורג והאצטדיון האולימפי בבייג'ינג. לתכנון הבניין היה שותף גם המשרד הישראלי המבצע מן שנער והוא בן 11 קומות - חמש מהן מתחת לפני הקרקע. לצד אולמות הקריאה, שהכניסה אליהם חופשית והם יוכלו להכיל כ־600 איש, יפעל מרכז מבקרים בתשלום שבו יוצגו תערוכות. הנה 5 תחנות חובה בספרייה הלאומית.
אולמות הקריאה לאוספים המיוחדים
האולם הזה נותן הרגשה של אירופה הקלאסית. שטיח אדום ושולחנות עץ עם מנורות ומדפי ספרים כבדים שמחפים את הקירות. האולם מיועד לעיון בפריטים נדירים וארכיונים ובאוספים מיוחדים נוספים כמו תצלומי כתבי יד עבריים, אוסף מוזיקה ואוסף קרטוגרפיה. לצורך הזמנת פריטים נדירים או ארכיוניים יש לקבל הרשאה מתאימה.
בין הספרים הנדירים ששאפשר לעיין בהם כאן הם פרסומים מיוחדים ממקומות שמהם לא נותרו אלא דוגמאות מעטות, מהדורות שיצאו לאור במספר עותקים מצומצם, כ־11 אלף כתבי יד עבריים, ועוד יותר מאלפיים בכתבים אחרים, רובם בערבית.
אולם הקריאה ומיצג החטופים
החלל המרכזי המעוגל והמרשים של הספרייה הלאומית הוא אולם הקריאה המתפרס על פני שלוש קומות. ספריות עץ עמוסות ספרים מקיפות את המבקר ומעבירות את עוצמת הרוח. כ־200 אלף ספרים מתוך ארבעה מיליון מוצגים פה — ואלה הספרים שנמצאים בשימוש גבוה ויומיומי. חמישה אוספים מרכזים נמצאים פה: ישראל, יהדות, איסלאם, מדעי הרוח ואוסף גרשם שלום, ואל הספרייה הזו מגיעים ספרים שאפשר להזמין מראש מהמחסן.
יש באולם גם עמדות לימוד נוחות ושקטות שנתפסות במהירות כבר בשעות הבוקר, חדרי לימוד משותפים, מחשבים לשימוש מחקרי, וספרנים וספרניות מקצועיים שישמחו לעזור.
לאחר -7 באוקטובר הוחלט להציב בחלל מיצג שנועד להעלות את המודעות לצורך בהחזרת החטופים. כל חטוף קיבל כיסא ועליו את תמונתו וספר שבחרה עבורו הספרנית הראשית, על פי מה שקראה ולמדה על כל אחד מהחטופים ברשתות החברתיות ומשיחות עם המשפחות. בתוך הספר יש פתק השאלה עם תאריך החזרה: עכשיו.
פסל האותיות
במבנה יש לא מעט יצירות אמנות בהן שני ציורים של מארק שאגאל, עבודות של מיכל רובנר שנעשו במיוחד, יצירות של סיגלית לנדאו ועבודה של הפסל יחיאל שמי. גולת הכותרת נמצאת מחוץ למבנה - "אותיות אור", העבודה המונומנטלית של חתן פרס ישראל מיכה אולמן. זוהי יצירת אבן גדולה המורכבת מ־22 אותיות עבריות מאבן בגובה אדם, ואפשר להתהלך בין האותיות המושפעות מאור השמש והשעה ביום.
אפשר להיכנס דרך מנהרה לחלל תת־קרקעי שמתחת למרכז הפסל ולהבחין שם בעוד שלוש אותיות. העבודה מתכתבת עם פסל "הספרייה הריקה" שיצר אולמן בברלין, במקום שבו שרפו הנאצים עשרות אלפי ספרים ב־1933.
תערוכת קבע
באולם תערוכת הקבע מוצגים אוצרות הספרייה - פריטים נדירים, שחלקם בני מאות שנים ולראשונה הם גם גלויים לציבור. ב־7 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה מיהרו בספרייה לאסוף את הפרטים הנדירים ולהפקידם בכספת. מאז הם חזרו לתצוגה. מי שבוחר את הפריטים שיוצגו למבקרים מבין האוסף העצום הם האוצרים יגאל צלמונה ונטע אסף שמלווה אותי בין הספרים שמעוררים התרגשות.
במרחק נגיעה נמצאים אוצרות הרוח של היהדות והתרבות הישראלית ובהם כתב היד בערבית של הרמב"ם, כתר דמשק — ספר תורה נדיר בן כ־1,000 שנה, עותק מהמהדורה המודפסת הראשונה של התלמוד הבבלי, וכתבי היד של גדולי הסופרים והמשוררים שלנו ובהם פרופ' ישעיהו ליבוביץ, רחל, לאה גולדברג, ש"י עגנון, דויד גרוסמן ועוד.
כדי לשמור עליהם פיתחו פה שיטה מעניינת. שולחן ענק שסביבו מסכים המוקדשים לסופרים ולהוגים שמוצגים. בוחרים בפריט שרוצים להביט בו ולחיצה במקום המתאים פותחת מגירה שבה הוא נמצא. וכך זכיתי להציץ בפתק שנמצא על חנה סנש ביום שהוצאה להורג, במכתב ההתאבדות של הסופר סטפן צוויג, בציורים של לאה גולדברג ובכתב היד הבלתי קריא בעליל של ש"י עגנון.
"היצירות נמצאות בתוך ויטרינות כי חשיפה לאור ממושך עלולה לפגוע בהן", מסבירה אסף. "יש המון פריטים נדירים ומאוד קשה לבחור מה להציג ולכן הפריטים יוחלפו בכל שלושה־ארבעה חודשים. אנחנו כל הזמן נעים במתח הזה שבין לשמור ולשמר, כי אלה אוצרות התרבות שלנו, ומצד שני הרצון שלנו להנגיש את זה לציבור כדי שכולם יוכלו לחוות את זה".
מחסן הרובוטים
בספרייה הלאומית נשמרים שני עותקים מכל ספר שהודפס באופן מסחרי בארץ. יותר מארבעה מיליון ספרים ועוד מאות אלפי גיליונות של עיתונים, מיליוני תצלומים היסטוריים, כ־1,500 אוספים וארכיונים אישיים, עשרות אלפי כתבי יד, אלפי מפות היסטוריות ועוד מיליוני קבצים דיגיטליים, סלילי הקלטות מוזיקליות, כרזות ועוד. מרבית הספרים ימוקמו ב"מטמון" - המחסן הרובוטי של הספרייה, המאפשר איתור של ספר בתוך דקות.
בירידה אל החלל במורד המדרגות נחשפים למחסן העצום דרך חלון ומתחילים להבין את עוצמת המקום: חמש קומות תת־קרקעיות עם שורות של מדפי מתכת וביניהם רובוטים שנענים לכל הזמנה ויודעים לגשת אל המדף המתאים ולהוציא את הארגז עם הספר המבוקש.
החלל מוגן מפני מים ואש. כדי למנוע שריפות כמות החמצן בחלל האחסון נמוכה מאוד ולכן אין צורך במערכת ספרינקלרים שמתיזים מים באופן אוטומטי כשיש עשן.
