פיקוח על מוצרי מזון הוא חיוני במדינת ישראל אך מבוצע כלאחר יד, לא מושקעים בו משאבים ובדיקות, יש עיכובים בעדכון מחירים ואין רשימה של מוצרי מזון חיוניים שיש להכניסם לפיקוח בעת הצורך, כך עולה מדוח המבקר שפורסם אתמול.
בשנים 1990 עד 2021 הורדה רמת הפיקוח על מחירי 15 מוצרים מפוקחים בענף המזון מפיקוח "הדוק" לפיקוח "רך". לדוגמה, מחירי החמאה הועברו מפיקוח מחירים (קביעת מחיר מקסימום שמעל לו אסור למכור לצרכן) לפיקוח רך של ביטול המחיר המפוקח לצרכן ובחינת מחירים בדיעבד בשנת 2021 לאחר שהמכס עליהם בוטל.
המבקר ממליץ כי ועדות המחירים בענף המזון יבחנו מעת לעת את הצורך להכניס מוצרי מזון חדשים לפיקוח מחירים "רך" על מוצרים מסוימים שייתכן שיש לפקח עליהם מתוקף העילות המנויות בחוק הפיקוח, משיקולי היעדר תחרות וריכוזיות בכלל ובשל היעדר תחרות במוצרים חיוניים, בין היתר כדאי לשוב ולבחון הכנסת לחם מקמח מלא לפיקוח. זה לחם שמחירו בארץ גבוה בהרבה ממחירי לחמים בפיקוח, בניגוד לפערים קטנים יותר במדינות אחרות.
עוד קבע משרד המבקר בדוח כי הקריטריונים להכנסת מוצרים לפיקוח לא ברורים דיים. בנוסף, לא ברורים הכללים להגדרת מונופול, אם כי המשרד מברך על הכנסת ויסוצקי להגדרה מונופול בשוק התה וכן על אכיפת עילת המחיר המופרז בדרך של הטלת עיצום כספי בסך של שמונה מיליון לראשונה מאז 1996 על חברה מחוץ לשוק המזון.
כן קובע המבקר כי מספר הבדיקות שעורכת המדינה התרסק: מספר הביקורות שנערכו ירד מ־3,531 ב־2019 ל־1,216 ב־2021. גם מספר התביעות נגד מפקיעי מחירים התכווץ ל־127 מ־1,576. המדינה יכולה להטיל קנסות של 29,200-3,900 שקל להפקעת מחיר מצרך מפוקח.
כמו כן אין פיקוח על הצגת מזון בפיקוח באתרי סחר של רשתות השיווק, כשמבדיקה שערך משרד מבקר המדינה באתרי הסחר של שלוש רשתות קמעונאיות מהגדולות בישראל, המפעילות אתרי סחר אונליין, נמצא כי אין הפרדה וייחוד שטח באתר למוצרים שבפיקוח, בשונה מהקצאת שטח מדף והבלטה בחנויות הפיזיות. לפי המבקר, לא הוגדרה בחקיקה, בהחלטות של משרדי הממשלה השונים או במסגרת נוהלי ועדות המחירים בענף המזון, רשימת מוצרים ושירותים חיוניים בענפים רבים במשק בכלל ובענף המזון בפרט, אף על פי שחלק ממוצרי המזון בסיסיים וחיוניים.
מומלץ כי משרדי האוצר, הכלכלה, הבריאות והחקלאות בשיתוף עם רשות התחרות יבחנו את הצורך בגיבוש רשימת מוצרים ושירותים חיוניים בענף המזון, שבהם רמת התחרות יכולה להצדיק פיקוח וכן אם מסתמנות עדויות לרווחיות חריגה במוצרים אלה. בקביעת רשימת המוצרים והשירותים החיוניים אפשר להביא בחשבון את השיקולים האלה: תרומה לבריאות הציבור ורווחתו, ביטחון תזונתי, היעדר תחליפים לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, בחינה האם המוצרים הם תשומה הנחוצה לייצור מוצרי מזון רבים ושיקולים נוספים לפי שיקול דעתם של משרדי ממשלה אלה.
ועדות המחירים בענף המזון לא המליצו על עדכון מחירי בסיס למוצרי החלב והלחם, מוצרי מזון בסיסיים, בתוך פרקי הזמן שנקבעו במתודולוגיית הפיקוח (שנתיים עד חמש שנים, ושבע שנים במקרים חריגים) ובנהלים של ועדות המחירים בענף המזון. מוצרי החלב (11 מוצרים) לא עודכנו במשך תשע שנים ומחיריהם, לרבות סל התשומות לעדכונם, נקבעים לפי פעילות של מחלבה אחת בשנת 2011. ועדת המחירים המליצה על מחירי בסיס ללחמים המפוקחים (חמישה מוצרים) בתום בדיקה שהתחדשה כמה פעמים וארכה שמונה שנים. מוצרי החלב והלחמים המפוקחים הם כ־52% מהמוצרים בפיקוח - 16 מתוך 31.
