פרנץ בקנבאואר זה אגדה, אחד בדור, הצטערתי לשמוע על לכתו. במועדון של הפועל כפר־סבא תלויה תמונה שלי עם בקנבאואר כשני קפטנים של נבחרות ישראל וגרמניה. תמונה ישנה עם משמעות גדולה, לא כל אחד זכה בחיים שלו לפגוש ולשחק מול אגדה שכזו. נפגשנו בארץ ולקבל ממנו חולצה זה היה חלום של כל שחקן.
לדעתי הוא אחד מחמשת השחקנים הכי גדולים בעולם בכל הזמנים. נתחיל בזה שהוא היה שחקן טכני מאוד למרות שתופקד כבלם וקשר אחורי גם בבאיירן מינכן וגם בנבחרת. הבלם, שהיה אמור להיות השחקן החזק שעושה תאקלים, הפך פתאום למנהל המשחק מאחור, שכל כדור היה עובר דרכו. הוא היה נוגע בכדור הרבה פעמים במהלך המשחק, גם כשהקבוצה שלו הייתה מתקיפה. כמו שהיום אומרים שמאמן מנצ'סטר סיטי פפ גווארדיולה שינה את הכדורגל בעולם, כך בקנבאואר שינה בזמנו את הכדורגל העולמי.
בנוסף, הוא היה מנהיג. מנהיג בנבחרת. מנהיג בקבוצה. מנהיג בחדר ההלבשה. אישיות נדירה. בקנבאואר הוא דמות מיוחדת, אגדה. הוא לא היה עוד שחקן – הוא היה השחקן. אין היום שחקנים ברמה של קרויף, פלה ובקנבאואר, זו חבורה של שחקנים ענקים. יש לנו מזל שבדור שלנו רואים את מסי ורונאלדו, אבל זה היה דור של שחקנים ברמה אחרת, כאלה שגם שיחקתי נגדם. אני יכול רק לחלום על פעם נוספת ששחקנים ישראלים יזכו לשחק נגד שחקנים ברמה הזו. הוא היה איש מיוחד ושחקן ענק.
