יום בהיסטוריה: 23 ביולי 1966. עד 2002, פורטוגל עלתה רק פעמיים למונדיאל. 1966 הייתה הפעם הראשונה שלה במעמד, ואיזו נבחרת הייתה לה. ברבע הגמר, ארבעה ימים אחרי שצפון־קוריאה מדהימה את איטליה, היא גם מובילה 0:3 על הפורטוגלים אחרי 25 דקות, אבל יוזביו משיב ברביעייה בתוך 32 דקות בדרך ל־3:5 היסטורי וכרטיס לחצי הגמר, שם אנגליה עוצרת את הריצה שלו.
גיבור לאומי: כריסטיאנו רונאלדו. אין פה מה להיות יצירתי או לנסות לחשוב מחוץ לקופסה. רונאלדו מתבדל מלאו מסי בעיקר באליפויות אירופה, בשכר, באגו, בשערים ובעוקבים באינסטגרם. מה עוד? למרות פיגורות כמו לואיס פיגו ויוזביו, רונאלדו הוא הספורטאי הכי גדול של ארצו. מסי? לא בטוח שהוא הכדורגלן הכי טוב בהיסטוריה של המדינה שלו.
אויב העם: רוי פינטו. מי שדג ממועדוני כדורגל, אנשים פרטיים, עורכי דין ורואי חשבון וחילק לעיתונים ברחבי העולם 18 מיליון מסמכים שחשפו את ההתנהלות של המועדונים את תעלולי המסים של כדורגלנים בכירים ואת ההאשמה באונס נגד רונאלדו. פינטו נשפט בשנה שעברה לארבע שנות מאסר על תנאי בפורטוגל, בין היתר בגלל שניסה לסחוט כספים כדי לא לחשוף את המסמכים.
מספר חזק: 5. יחסית לגודל שלה ולעובדה שהיא ארץ משוגעת לספורט, יבול המדליות האולימפיות של פורטוגל הוא יחסית עני, 28 בסך הכל. למדינה יש 5 מדליות זהב וכולן באתלטיקה. הראשונה הגיעה באוגוסט של לוס־אנג'לס 1984 כשקרלוס לופז ניצח במרתון הגברים והאחרונה בטוקיו 2020, כשפדרו פישארדו הוכתר כאלוף האולימפי בקפיצה משולשת.
