מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דורש מהרמטכ"ל הרצי הלוי, בעיצומה של המלחמה, גישה מיידית לחומרים צבאיים ומאגרי מידע הנוגעים לעשרות נושאים – לרבות כאלה שהם בתפר שבין הצבא לבין הדרג הפוליטי.
מפניית המבקר לרמטכ"ל, הנחשפת כאן, עולה שאנגלמן לא ממתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית וגם לא לסיום הלחימה – והחליט לפעול בתחומים אשר כבר מעוררים סערה פוליטית. צעד זה כבר זוכה לביקורת נגדית. "זו דרך מושלמת להפיל את התיק על הדרג הצבאי ולנקות את הפוליטיקאים", אומרים מבקריו של אנגלמן, "מדובר במחטף שנועד לגלגל את האחריות אל צה"ל, וכך לנטרל מראש את האיום הנשקף לדרג הפוליטי מוועדת חקירה ממלכתית".
המבקר העביר השבוע ללשכת הרמטכ"ל מכתב מפורט עם הודעה על תחילת הליכי הביקורת בצה"ל. על הביקורת יופקד מנהל החטיבה העוסקת במערכת הביטחון במשרד המבקר, תא"ל במיל' איתן דהן.
בפנייתו של המבקר לרמטכ"ל נכללת רשימה של עשרות נושאים שבהם הוא מבקש לעסוק. אנגלמן דורש מהרצי הלוי להנחות מיידית את כל הגורמים בצה"ל לשתף פעולה באופן מלא עם צוותי הביקורת, לרבות העברת חומרים, פגישות ונגישות למאגרי מידע שונים. המבקר מבקש להתחיל כבר כעת באיסוף החומרים ומבהיר כי בכוונתו לבצע את הביקורת בלוח זמנים קצר, חודשים בודדים, כאמור למרות שצה"ל עסוק כעת במלחמה.
למכתב צורף נספח עם לא פחות מ־33 נושאים שהמבקר מודיע שהחל לבדוק: מסוגיות צבאיות מובהקות כמו מהלך האירועים ב־7 באוקטובר, הגנת הגבול, ביטחון מידע ופערי ציוד, דרך סוגיות כלליות כמו הסברה לאומית ולוחמה כלכלית בטרור, ועד נושאים שברור לגמרי שהמקום הטבעי שלהם הוא ועדת חקירה ממלכתית, משום שהם רגישים ביותר וקשורים לדרג המדיני: פעילות הקבינט המדיני־ביטחוני בשנתיים שלפני המלחמה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני, והטיפול במידע שקדם לטבח.
גורם שמכיר את פרטי הפנייה לרמטכ"ל תקף את המבקר: "מדובר במהלך משמעותי, שמבחינה מעשית יחליף את ועדת החקירה העתידית, או לכל הפחות ירוקן מתוכן את רוב עבודתה".
יצוין כי ביקורת של מבקר המדינה שונה לגמרי מפעולת ועדת חקירה ממלכתית: אין בה עדויות פומביות, אין פרוטוקולים שמתפרסמים ואין מעמד לגורמים מהציבור שמבקשים להישמע. המומחיות של משרד המבקר, וגם סמכויותיו החוקיות, נוגעות בדרך כלל לסוגיות של רכש, יעילות תהליכים, בקרה על שימוש במשאבי ציבור וטוהר מידות.
בין הנושאים שהמבקר יבדוק: מהלך אירועי 7 באוקטובר (פעילות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ); הגנת הגבול לפני פרוץ המלחמה; תהליכי עבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס והאם תאמו את הנדרש; הבקרה המודיעינית "איפכא מסתברא" בקהילת המודיעין ובמל"ל; מצב מרכיבי הביטחון וכיתות הכוננות ביישובי העוטף; תפיסת הביטחון הלאומי והשפעתה על תהליכים בדרג המדיני ובצה"ל; היערכות צה"ל להתמודדות עם איום תת־הקרקע; לוחמה כלכלית בטרור; ביטחון מידע (שקיפות צה"ל לאויב).
עוד יבדוק המבקר: מחסור בציוד ללוחמים; תהליכי פיתוח והצטיידות באמל"ח; יכולות ייצור אמל"ח בישראל; עמידה ביעדי אורך נשימה לחלפים ותחמושת; אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בעוטף ירושלים; ליקויי רציפות של מערכות הטכנולוגיה והתקשוב בצה"ל ביום פתיחת המלחמה; מערכות תקשוב לתכלול לאומי של מידע וטיפול במפונים; איסוף, פינוי וזיהוי חללים; הגנת סייבר על אמצעי שליטה והגנה טכנולוגיים ביישובים; האבטחה ההיקפית בקריה למחקר גרעיני; מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות; תפקוד הקבינט המדיני־ביטחוני בשנתיים האחרונות; ניהול מטות החירום האזרחיים, רישוי אירוע המסיבה ברעים ואבטחתו; האבטחה בשדרות ואופקים; פעולות המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל לשמירה על ביטחון היישובים.
תגובת משרד מבקר המדינה: "המבקר הוציא מכתבים לראש הממשלה, לשרי הממשלה ולכלל הגורמים הרלוונטיים ובהם צה"ל על פתיחת הביקורת. המבקר כבר הבהיר כי ככל שתוקם ועדת חקירה ייקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שייבדקו. ובכל מקרה יצוין כי הביקורת אינה מאיינת הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ולהפך: חוק מבקר המדינה מאפשר למנות ועדת חקירה על בסיס דוחות של המבקר.
"מבקר המדינה ירד לשטח כמעט מהיום הראשון מפרוץ המלחמה ומתח ביקורת נוקבת על הממשלה, כולל הוצאת מכתב לראש הממשלה המפרט את כלל הכשלים והמחדלים שהוא ראה בסיורים. ביקורות על הכשלים שקדמו לטבח ופעילות הצבא באותו יום ולאחר מכן יתבצעו בהתאם להתפתחות המלחמה. זאת כדי לאפשר לצה"ל להתמקד בלחימה ולפעול עד לניצחון. כל אמירה אחרת הינה חסרת שחר".
