ברגע שדלת התנור נסגרת, אנחנו נרגעות. יש אוכל טוב. שני ירקות החורף המופלאים האלו, שקיימים על המדף גם בקיץ אבל בגרסה סיבית, עצית, לא משהו, נמצאים עכשיו בשיאם ולא זוכים להערכה המגיעה להם. שומר וכרשה. איזה צמד מושלם. ומה שהם יודעים לעשות בתנור עם קצת שמן זית, מלח ותימין, ירקות מתוחכמים בהרבה לא יצליחו גם אם יתאמצו. החום הופך את המרקם הפריך והעקשן של אלו, לקרמל רך ומתמוסס, נוטף מתיקות ועומק. חלום.
בתור נשות מטבח אנחנו מלוות בשקט את העונות המתחלפות. רואות את המלאי נשאר על המדפים גם לא בעונתו, אבל שומרות מרחק למעט בלית ברירה. סלקים בקיץ הם קשים, מימיים, ספוגים בטעמים של בוץ, ואילו בחורף הם פירותיים, זוהרים ומתוקים. קלמנטינה ראשונה בעונה או אחרונה באביב היא קשה ותפלה או חמוצה כלימון. יש לחקלאות עונות, אבל מצאנו מיליון דרכים להילחם בהן. כולם ניזוקים מזה: האדמה, האנושות, התבשיל. אבל חלילה שלא ניתקע בלי ענבים בדצמבר או תותים ביולי, ב־40 שקלים ל־200 גרם.
שקענו בתלונות ללא כוונה. זה הזמן לחבק את פקעות החורף הירוקות ואת הירוקים בכלל, ולארגן איתם ארוחת ערב קלילה - אפשר עם חריץ גבינה שווה ליד, עם פרוסה של לחם שאור וחמאה מלוחה, או עם פטה עשירה מפוררת מעל הכל - או כתוספת שזופה, נוצצת, למנה עיקרית בכל אחד מימות השבוע.
כרשה צלויה
איזה ירק מושלם היא! כמה היא יודעת לשדרג כל דבר שהיא נוגעת בו או נכנסת אליו. כמובן ששתינו מכורות לקפטיקאס די פרסה של מטבחי הלדינו, מוכנות לחיות על ערימה לוהטת של קציצות כרשה יומיות, שמישהו אחר טרח והכין, אנחנו נטרח ונסחט לימון מעל או נערבב יוגורט טוב עם קצת עירית קצוצה ומלח. העיקר שמישהו אחר יעמוד, יפרוס, ישטוף, יאדה, יטגן, יהפוך.
ובדיוק בגלל זה הלכנו לכיוון התנור ועזבנו את המחבת. קשה מספיק עכשיו, בואו נעשה את הבישול קל.
הכרשה לא חייבת להיות חצויה, אבל אנחנו אוהבות לחצות אותה או לפחות להוריד ממנה פרוסה משמעותית שתאפשר למים השוטפים אותה לחדור לשכבות הפנימיות ולהוציא גרגירי חול אחרונים עקשנים. אחרי זה היא מסודרת על תבנית אפייה עם שוליים, קצת מים, קצת מיץ לימון, טיפה שמן זית, מלח בנדיבות, ואנחנו אוהבות קצת תימין, דבש, כמה שיני שום וזהו. מכסים בהתחלה באלומיניום, ואז מסירים לסיום, ונותנים לכרשה לעבור את הספא המושלם הזה, ולחזור אליכם שמחה ומתמסרת.
החומרים:
4 פקעות כרשה בינוניות
1/2 כוס מים
2־3 כפות מיץ לימון טרי
1/2 כפית מלח
1 כפית דבש
4 שיני שום
5־6 ענפים של תימין או מרווה או רוזמרין
4 כפות שמן זית
הכנה:
1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (160 מעלות).
2. מסירים את שורש הכרשה ואז חוצים אותה או מסירים לאורכה שכבה משמעותית.
3. שוטפים תחת מים זורמים ומפרידים עם האצבעות את השכבות כדי שייכנסו מים פנימה.
4. מסדרים את הכרשה לאורך תבנית אפייה עם שוליים גבוהים כשהצד הפתוח כלפי מעלה.
5. יוצקים מסביב את המים ואת הלימון. מפזרים את המלח, זולפים את הדבש ומוסיפים את שיני השום, התימין ושתי כפות שמן זית.
6. מכסים את התבנית באלומיניום ושולחים לתנור ל־45 דקות.
7. מסירים את הכיסוי, מטפטפים את יתר שמן הזית על הכרשה הפתוחה ומחזירים לתנור בחום עליון גבוה (200 מעלות) לעוד 10־15 דקות או עד שיש על הכרשה סימני צלייה משמעותיים.
8. מפזרים כמה ענפי תימין למעלה לפני ההגשה, ואפשר להוסיף גם חתיכה של לימון לסחיטה.
שומר צלוי
הדעות עליו חלוקות בגלל הוויכוח הנצחי סביב טעמי האניס, אבל אנחנו סבורות שגם שונאי האניס יכולים לאהוב שומר מעומק ליבם. הניחוח החורפי שלו אכן עוקץ בבושם אניס עדין, אבל הטעם שלו תמיד רגוע, מתון מאוד, מתוק. ואחרי צלייה, אותם אדי אניס עדינים מתעדנים אף יותר והופכים לדבש טבעי מקורמל. השומר הצלוי הולך מעולה לצד מנות של דג בתנור (סלמון או דג לבן), משתלב מצוין עם פילה של אנשובי או ביצים של סלמון, אבל אנחנו שמחות להניח אותו ככה, כמו שהוא, חגיגי ויפה בתבנית הצלייה.
החומרים:
4 פקעות שומר, צרות וארוכות וטריות
1/2 כוס מים
1/4 כוס שמן זית
1/4 כוס זיתי קלמטה
4־5 שיני שום
צ'ילי אדום יבש (לא חובה)
1/2 כפית מלח
הכנה:
1. מחממים מראש תנור ל־180 מעלות.
2. מסירים לשומרים את התחתית ואת החלק העליון היבש, חוצים באמצע ומסירים את השכבה החיצונית הראשונה.
3. מסדרים את השומרים על תבנית אפייה עם שוליים כשהצד החתוך פונה כלפי מעלה.
4. מוסיפים לתבנית מים, זיתים ושום. מתבלים את השומר בשמן זית, מלח וצ'ילי.
5. מכסים את התבנית בנייר אלומניום ואופים 45 דקות.
6. מסירים את הכיסוי ומחזירים לתנור בחום עליון גבוה (200 מעלות) לעוד רבע שעה.
העמוד של דאום עם המילואימניקים
ככל שהזמן עובר אנחנו מבינות עד כמה האלימות הפנימית שחילחלה לכל חלק בחברה החלישה וחנקה את השורשים שלנו, אותנו, כמו דשן רעיל. בצר לנו נודה, אנחנו פני ההנהגה שלנו. ולהנהגה שכבות ורבדים רבים, אבל גם היא הבינה מהר שאלימות מייצרת רייטינג, ורייטינג מביא קהל. וכשאנחנו רואים את המנהיגים שלנו משפילים, מנבלים, משניאים - אז גם אנחנו מקבלים אישור להיות בדיוק כאלה. רק מה? לנו זה לא מביא רייטינג, לא מחזק את הבייס, לא מגבש מעריצים. אנחנו סתם תקועים עם השנאה אלינו ואצלנו. חלשים ומחלישים.
ואולם, מאז 7 באוקטובר צומחים מכל מקום אנשים חדשים שמסרבים לקחת חלק בשיטה, וראו זה פלא: הם צוברים קהל ורייטינג למרות שהם מטיחים אהבה, אחדות, תמיכה. הם מסרבים לקחת חלק במרחץ הדמים ברשתות החברתיות, וקמים בבוקר עם גישה אחת: אנחנו לא יכולים לעשות עולם טוב; אנחנו כן יכולים לעשות משהו טוב. ושם מתחילים.
חנוך דאום, השכן שלנו למוסף, הוא דוגמה ומופת בדיוק לזה, ואנחנו עוקבות אחריו בהערצה ובשמחה: שמחות לראות כמה אנשים נהנים מהמסרים שלו, המכילים, הבלתי שיפוטיים, השמחים לעזור למי שצריך.
אחד הדברים היפים שחנוך מקדם בימים אלו הוא רשימת עסקים של מילואימניקים עצמאים בעמוד שלו עצמו (hanochdaum.com). סידורי פרחים, מאמני כושר, נגרים נפלאים ומוכשרים, אפילו את דפני, מברשת השיער המחליקה, מצאנו שם, שכן היא פיתוח ישראלי של שני אנשים מוכשרים, שאחד מהם במילואים כרגע. דרך מעולה לעשות משהו מועיל לא רק למילואימניק אלא גם לכלכלה הישראלית, ולכן גם לכולנו.
הגליל בא אליכם
מישהו מצא פעם בסירה באירלנד חוברת עטופה בניילון עם הוראות הצלה. בתקופת הקורונה הוראות אלה נפוצו בכל העולם.
כך היה כתוב שם: אם הסירה שלכם שוקעת ומתמלאת מים, עליכם לטבוע!
היו אומות נאורות שעשו בדיוק את זה.
ישראל נותנת כיום שיעור לעולם. אל מול הטבח הנורא ואל מול חדוות העולם סביבו, עם ישראל התייצב - מחויב, יצירתי, טוטאלי. כמו שהוא יודע לעשות הכל, כולל קרבות פנימיים (שממשיכים על ידי קומץ אומלל גם היום).
אין קץ להתנדבות, לעזרה ההדדית וליזמות. אצלנו אין ממתינים לטבוע אלא נחלצים ומחלצים.
דוגמה מרעננת מפגינה עמותת "זמן גליל מערבי". בימים כתיקונם אין כל מחסור בתיירים בחבל הארץ הנפלא הזה. כרגע, גם התושבים עצמם אינם. ישראל כולה ריקה מתיירים. בעמותה קלטו מיד שאם התייר אינו מגיע ואוכל וקונה מן התנובה החקלאית והיצירתית, העמותה תבוא אליו. כל נבחרי המוצרים ייארזו ויישלחו אל בתינו או אל נמענים אהובים עם ברכה מאיתנו. מבחר משובח שלא ייאמן.
יתר על כן, ברוח ההדדית של זמננו, החליטו ב"זמן גליל מערבי" לשלב בחבילות השי גם מוצרים מן העוטף. מרחיבים היצע, מרחיבים את הלב.
כיום העמותה גם שולחת במקומכם מארזי שי איכותיים לתמיכה בחיילים ובמשפחותיהם, במפונים, בפצועים ובחוגגי שמחות הנמנעים מחגיגות לעת הזאת.
לא ניסינו את כל המגוון הראוי, אך אנחנו שולחות כמתנה את תערובות העשבים לתה שלוקטו בגליל העליון ומשמרות טריות חריפה ומרעננת; את סבוני הלבנדר הרכים שבושמם אינו מתנדף אחרי פתיחת האריזה שלהם, ומקומם גם בארון סגור לבישום עוצמתי; את שוקולד הבוטיק לכל מטרה ואת המלבי המופלא מעכו, שאינו מתוק מדי. הקטלוג משתנה על פי מה שזמין ומתאים לתהפוכות הזמן. המוצרים כולם מחקלאות ומבתי עסק ואמנות בגליל ובעוטף.
להזמנות ולמידע: Orders@westgalil.org.
