פאדי קיזל (47) הוא הבעלים של מסעדת מזאג', הפועלת מינואר 2018 בכפר ראמה הדרוזי בגליל. לדבריו, ההכנסה שלו ירדה בכמעט 100%. "פתחנו בשבת האחרונה לראשונה מאז פרוץ המלחמה ואדם אחד לא נכנס".
כשהוא נשאל על הפיצוי, אומר פאדי כי "הפיצוי בדיחה. המקסימום שאני יכול לקבל זה 14,000 שקל לחודשיים כשבמקביל עליי לשלם דמי שכירות כרגיל ודמי ארנונה שאיש במועצה אינו מתכוון לוותר עליה. הפיצוי גם לא מפצה הוצאות קבועות כמו תשלום חשמל ותשלומי ביטוח לאומי על עובדים שנשלחו לחל"ת".
לנוכח המצב, מספר פאדי, המסעדה החלה לפעול גם בימי שישי ושבת, אך ההכנסות לא נראות. המסעדה שבבעלותו היא דרוזית אותנטית המגישה גם תפריט טבעוני וצמחוני. במהלך המלחמה הוא ואנשיו המפעילים את המסעדה תרמו אוכל רב לכוחות הלוחמים המוצבים בגבול הצפון.
פאדי קורא לממשלה לוותר על הארנונה, להורות על דחיית תשלומים (כמו חובות קודמים, מס הכנסה) ולבחון שוב את מתווה הפיצויים. לדבריו, "את מתווה אוקטובר קיבלנו רק בתחילת דצמבר. נבחרי הציבור בממשלה כמו גם פקידי האוצר אינם מבינים מה קורה בשטח. הבנקים לוחצים אותנו גם ואינם מגלים שום הבנה או סלחנות".
ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה, הוא מספר, "הגשתי בקשה להלוואה בערבות המדינה. עד היום אפילו לא קיבלתי תשובה". בתופעה זהה לחלוטין נתקל בימי הקורונה, "כאילו המדינה לא למדה דבר".
המצב הכלכלי הקשה פוקד גם את בני משפחתו. "יש לי אחיין שלוחם בעזה ועוד אחיין שנמצא בגבול הצפון. היה לי ברור כשראיתי בקבוצות הפייסבוק שיש חוסרים. התחלתי להכין אוכל לחיילים והעברתי אותו ללוחמים בצפון. במיוחד אוכל טבעוני כי בדרך כלל תמיד חסר. הייתי מופתע מהביקוש והעברנו 700 מנות. זה גרם להתארגנויות של קבוצות נשים בכפרים הדרוזיים ונתן מוטיבציה".
נקודת האור שעליה מצביע פאדי היא הירידים שמקיים בתקופה הזו פורום העצמאים מבית ההסתדרות. "בזכות הירידים אני מצליח להסתייע מעט בהחזר ההוצאות הקבועות".
תקציר מנהלים
ותק: 5 שנים
מספר מועסקים: 6, כולם בחל"ת
ירידה בהכנסות? כמעט 100%
פיצוי? "המקסימום 7,000 לחודש, זו בדיחה"
