"ב־7.10, שמחת תורה, ארגון הטרור הרצחני חמאס הרים ראש, הפתיע ותקף. לוחמי החטיבה הגנו בגופם על היישובים והמוצבים בקרבות גבורה. לוחמים – היו גאים בעצמכם! גולני בקרבות בעוטף עזה, לא נופלת מגולני של תל פאחר, הבופור והחרמון. אתם דור הניצחון. ברית נצח כרותה לנו עם 83 אחינו שנפלו במערכה על הגנת העם, על הבטחת דור העתיד. לוחמי חטיבת העם, אנחנו אחראים ליחד הישראלי, את הלכידות של החזית נביא לעורף. עם אמונה בצדקת הדרך, קטלניות ואנושיות, כאן קודקוד, גאה בכם".
כך אמר אתמול ברשת הקשר מפקד חטיבת גולני, אלוף־משנה יאיר פלאי, רגע לפני שהורה לכוחותיו לנוע אל מחוץ לרצועת עזה.
סמוך לשעה 10:30 נהמו נמ"רי גדוד 51 – בפעם האחרונה לטווח הנראה לעין – בפרצת גדר הגבול שבין בארי לכיסופים, כשפניהם מזרחה, לעבר ישראל. רגבי האדמה הבוצית מתחת, ענני הגשם מעל, ובחלוף כמה מאות מטרים עשרות אזרחים נרגשים שהמתינו להגעתם וקיבלו את פני הלוחמים בקריאות תמיכה ועידוד.
בשעת צהריים מוקדמת השמש כבר יצאה, לא רחוק משדות הקטל שבהם נלחמו לפני 102 ימים, בבוקר 7 באוקטובר. שני גדודי חטיבת גולני שהחזיקו את הקו באוגדת עזה באותה שבת שחורה איבדו 72 לוחמים, עוד 21 חיילים משורות החטיבה וצוותי הקרב שסופחו אליה נפלו במהלך התמרון הקרקעי.
אמש השלימה אוגדת החוד הסדירה 36 – שכוללת בתוכה את חטיבת גולני – את יציאתה מרצועת עזה, במה שהוא למעשה דילול הכוחות המשמעותי ביותר שצה"ל ביצע מאז תחילת המהלך הקרקעי. כעת נותרה ברצועה אוגדה מתמרנת אחת עיקרית, 98, שפועלת עם שבע חטיבות בחאן יונס, וגם שם, לפי שר הביטחון יואב גלנט, תסתיים הפעולה בקרוב.
אוגדה 99 מחזיקה עדיין את פרוזדור הביתור נצרים, ואוגדה 162 מקיימת מעת לעת פשיטות חטיבתיות קצרות בצפון הרצועה.
בשלושת השבועות האחרונים פעלה החטיבה החומה לאיתור ולהשמדת תעשיית הנשק הגדולה של חמאס בעיירות מרכז הרצועה, ובהן אל־בורייג' ומועזי. "היה מרגש לראות את הגיבורים שלנו יוצאים, אחרי שפגעו משמעותית בחמאס, עם היתקלויות מוצלחות שהיו לנו גם אתמול", אמר ל"ידיעות אחרונות" המח"ט, פלאי. "זו מלחמה אמיתית. הייתי טירון ברצועת הביטחון בלבנון, אבל יצא לי להשתתף מאז בכל המבצעים וזו המלחמה המשמעותית מכולן בעיני. אני בחטיבת גולני יותר ממחצית חיי, ועד שאתה לא רואה את הרוח והעוצמה שמפעמת בלוחמים שלנו, אתה לא מבין איזה דבר גדול זה. יש לנו עוד 2,000 אנשי מילואים בחטיבה, ואף אחד לא רוצה לסיים, רק להמשיך. טעינו לחשוב שיש לנו דור מפונק, כי הוא יודע בדיוק כיצד להילחם. החטיבה חטפה מכה ב־7 באוקטובר, אבל קמה מהר וחזק. פעלנו מול צבא טרור שנבנה כאן והתעצם לאורך שנים ארוכות, במערכת על ותת־קרקעית ענפה, אז ברור שזה לא זבנג וגמרנו".
לפי נתוני החטיבה הרגו לוחמי גולני 1,500 מחבלים בתמרון הקרקעי בכל המעוזים הקשים של חמאס: משכונות שייח עג'לין בפריצה מדרום למערב העיר עזה, דרך רימאל, זייתון, שג'עייה ועיירות המרכז.
הלוחמים הצעירים ספגו המון מתחילת המלחמה. מראות הזוועה בקיבוצים ובמוצבים שנכבשו, החברים הרבים שאיבדו, והקרבות הבלתי פוסקים לאורך חודשים ארוכים בשטח האויב. אתמול העביר צה"ל את הלוחמים לעיר הבה"דים, לשהיית התארגנות בת מספר ימים, חזרה לכשירות של הכלים, ובעיקר הכנות לשלבים הבאים – ייתכן שבגזרות אחרות – אם וכאשר. אבל הדבר הראשון שיעשו כעת קציני החטיבה הוא לדאוג לנפשם של הלוחמים. "נעשה היום שיחות עיבוד כדי לוודא שכולם 'על המסילה'. אנחנו מלווים בגורמי מקצוע, לצד החוזק המנטלי של האנשים", סיפר אמש רב־סרן סהר, מפקד פלוגה רובאית ג' בגדוד 51 של גולני. "יש נפילת מתח, אבל גם תחושת סיפוק גדולה. בהרבה מובנים נעצרו לנו, כנראה לכולנו, החיים באותו הבוקר של 7 באוקטובר. אני הגעתי לגזרה מחופשה בבית, הסמ"פ שלי והקשר שלי נהרגו, ואיבדנו שבעה לוחמים מהפלוגה, אבל יתר הלוחמים תפסו פיקוד, הגיבו כאריות והשיבו ברגעי גבורה עילאית. עכשיו התחושה קצת מוזרה, כי פעלנו ברצף מול קיני טרור במקומות הכי קשים בעזה, ויכולנו נגדם בכל קרב, עם כל עוצמת האש והכוח של גולני, בסיוע אווירי ועם הטנקים. ראיתי רעות שאין שני לה מצד הלוחמים. יצאתי בחזרה לעבר היישובים שלנו, כשבגבי רק חורבות, וכשלצידי לוחמים מעולים שאף אחד מהם לא נשבר למרות ההתחלה הקשה. פתאום אנשים בעורף צילמו אותנו ונופפו בדגלים, זה נתן לנו הרבה כוח. בכלל, הפכנו כגדוד לשריר שהמלחמה הזו רק חיזקה אותו. אז אם יצטרכו אותנו גם מחר בבוקר, בכל מקום, נגיע עוד יותר מוכנים וחזקים. עיני העם נשואות אלינו כחטיבת העם. נמשיך לתת 120%, כי זה הרגיש כמלחמת קיום. עם הגשם שקיבל אותנו ביציאה חשתי שגם אלוהים התרגש קצת עבורינו".
