בפעם הראשונה שבה שמענו על נרי אוקסמן הייתה כשהופיעה במדורי הרכילות כ"חברה החדשה של בראד פיט". המגזין "Us Weekly" פירסם תמונה שלה בשער לצד תמונתו של האקס של אנג'לינה ג'ולי עם הכותרת הענקית: "טיולי אהבה חשאיים", ובקטן יותר: "חופשות לוהטות ברחבי העולם", ו"לילות סקסיים בדירתה של נרי בבוסטון". זה היה באפריל 2018, ואוקסמן, 47, ישראלית במוצאה, ילידת חיפה, פרופסור לארכיטקטורה וחוקרת עיצוב מהידועות בעולם, לא טרחה אפילו להכחיש. באותה תקופה היא בכלל יצאה זה שבעה חודשים עם המיליארדר היהודי ביל אקמן, שלו נישאה מאוחר יותר, בינואר 2019, כשהייתה בהיריון עם בתם המשותפת. אקמן, 57, מי שנחשב לנער הפלא של שוק ההון האמריקאי, מנהל קרן הגידור מהגדולות בעולם, Pershing Square, צחק על כל העניין והגיב בראיון למגזין "אל": "העיתונות ההוליוודית היא המזויפת ביותר בעולם. יש להם תמונות של נרי מדברת בטלפון – והם אומרים שזה עם בראד, וזה אני שמדבר איתה בזמן שהיא מתמודדת עם הפפרצי".
כשהשמועות על הרומן דעכו, אוקסמן שבה להופיע בעיתונים בזכות עבודתה, המחקרים והפרסים היוקרתיים שבהם זכתה. השילוב בין יופיה לבין עיסוקה סייעו לה, ללא ספק, לקבל שערים במגזינים מקצועיים נחשבים. בין השאר היא דורגה כאחת מ־40 האדריכלים שישפיעו על עולם העתיד, ואחת מ־100 האנשים היצירתיים בעולם. אלא שעכשיו אוקסמן מוצאת עצמה בעל כורחה מככבת בכותרות פחות מפרגנות, לאחר שאתר החדשות הפיננסיות "ביזנס אינסיידר" טען בכתבה שפירסם כי היא ביצעה פלגיאט (גניבה ספרותית) בדוקטורט שכתבה ב־2010. המגזין טען כי היא העתיקה חלקים מהדוקטורט ולא נתנה קרדיט כשציטטה את המקור.
הסיבה לכך שהחוקרת הפופולרית הפכה למטרה, היא ככל הנראה הגבר שבחייה. אקמן, המיליארדר היהודי, ביקר בחודשים האחרונים בחריפות מוסדות אקדמיים על עידוד אנטישמיות בקמפוסים, ובעיקר את המוסד שבו למד, הרווארד. הוא היה אחד הראשונים שיצאו נגד האנטישמיות באוניברסיטאות ונגד שתיקתן הרועמת לנוכח הפגנות שנאה נגד ישראל ויהודים בכלל בעקבות המלחמה. הוא קרא להרווארד לפרסם את שמות הסטודנטים ו־34 הארגונים בהרווארד שחתמו על מכתב שבו הטילו את האחריות לטבח על ישראל. האוניברסיטה בחרה לשתוק, לאפשר לסטודנטים פרו־פלסטיניים לצאת בקריאות אנטישמיות, ואף נמנעה מלגנות את חמאס. אקמן, שתרם לאורך השנים 50 מיליון דולר לאוניברסיטה, דרש את פיטוריה של קלודין גיי, נשיאת האוניברסיטה. לאחר השימוע בקונגרס שבו נתנה גיי תשובות מתחמקות לגבי היחס לאנטישמיות בקמפוס, אוניברסיטת הרווארד בחרה לגבות אותה ולא לדרוש את פיטוריה. מה שחרץ לבסוף את גורלה של גיי והביא אותה להתפטר, שישה חודשים בלבד לאחר מינויה, היו האשמות לגבי העתקות שביצעה בשלושה מחקרים שונים שפירסמה. על הרקע הזה, הפרסום על הפלגיאט של אוקסמן היה מבחינתו של אקמן סוג של בומרנג חוזר. גיי, אגב, ממשיכה להיות חלק מהפקולטה ולקבל משכורת.
בתגובה על הפרסום נגד אשתו ב"ביזנס אינסיידר" איים אקמן בצעדים משפטיים נגד קבוצת התקשורת הגרמנית אקסל שפרינגר, ש"ביזנס אינסיידר" שייך לה. להאשים מישהו בגניבה ספרותית במאמרים באקדמיה, הסביר בראיון לאן.בי.סי, "זה הדבר הכי אגרסיבי והכי מזיק שאתה יכול לעשות לפרופסור, חוץ מלהאשים אותו באונס או הטרדה מינית או אלימות. זה אולי קצת יותר טוב מזה, אבל זה פשע חמור מאוד".
בפוסט בן 5,000 מילה שפירסם ב־X כתב אקמן כי מה שעשתה אוקסמן אינו פלגיאט אלא משהו שדומה להיעזרות במילון. לדבריו, גם ניתנה לאשתו רק שעה וחצי להגיב על ההאשמות לפני פרסומן באתר. אוקסמן הגיבה על הטענות באומרה כי לאחר שבדקה, יש אכן ארבעה מקומות בדוקטורט שבהם לא ציינה כי מדובר בציטוט ממקור מסוים, והתנצלה על כך, אך ציינה שלא היה לה זמן לבדוק כל מקרה לפני הדדליין שניתן לה על ידי האתר. בעקבות איומיו של אקמן הודיע "ביזנס אינסיידר" כי בדק שוב את טענותיו, וכי הוא עדיין עומד מאחוריהן.
אקמן הכועס לא הסתפק באיומי תביעה על האתר. הוא הכריז על העלאת הילוך במאבק שלו להדחת המנהלים הבכירים באוניברסיטאות העילית שלא מגנים את האנטישמיות בקמפוסים שלהם — כולל שימוש בכלי יוצא דופן. אקמן מתכוון לסרוק באמצעות תוכנות AI מתקדמות את עבודות הדוקטורט של כל הסגל הבכיר המכהן ב־MIT, כולל של נשיאת האוניברסיטה, ואז לעבור לבדיקת הפרסומים האקדמיים של שאר האוניברסיטאות בארה"ב, ואפילו את עבודותיהם של כתבי ה"ביזנס אינסיידר", כדי למצוא פלגיאטים. "זהו הקרב החשוב ביותר שלקחתי על עצמי", צייץ והוסיף, "אתמול בלילה אף אחד ב־MIT לא ישן טוב". הזעם על MIT נובע מכך שנשיאת האוניברסיטה, סאלי קורנבלאת', אחת משלוש הנשיאות שניצבו לשימוע בפני הקונגרס, עדיין לא התפטרה.
לתוכניותיו נגד הפקולטות בארה"ב הוא קורא "נשק יום הדין של מערכת ההשכלה הגבוהה". בראיון לאנדרו רוס סורקין בתוכנית "Squawk Box" אמר אקמן: "כשאתה נמצא בעין הציבור ויוצא בהכרזות חזקות לגבי נושאים שנויים במחלוקת, אתה מקבל ביקורת, בתקווה שגם תשבחות. כשהם רודפים את אשתך, אתה יודע שאתה מתקדם".
עיצובים לביורק
את נרי אוקסמן פגש אקמן דרך שני ידידים משותפים, אחד מהם הוא מרטי פרץ, לשעבר עורך המגזין "ניו ריפבליק". בראיון ל"אל" סיפרה אוקסמן שהיא ואקמן ערכו בדיקת דנ"א, שגילתה להם שבמקור משפחותיהם התגוררו בערים מזרח־אירופאיות סמוכות. "יש לנו קשר שהוא מעבר לזמן", אמרה.
היא נולדה וגדלה בחיפה להורים אדריכלים, רוברט ורבקה אוקסמן. אביה הוא פרופסור לאדריכלות ותולדות העיצוב, ואמה היא פרופסור לאדריכלות דיגיטלית. שניהם לימדו שנים רבות בטכניון בחיפה. כשהייתה בשנות העשרה שלה, גילה אותה סוכן דוגמניות בזמן שנסעה באוטובוס, וכתוצאה מכך עבדה בדוגמנות מעט לפני גיוסה לצה"ל. אחרי שירותה הצבאי כקצינה בחיל האוויר היא התקבלה לבית ספר לרפואה, אבל אחרי שנתיים החליטה לעשות הסבה לאדריכלות ולמדה בטכניון. משם עברה ללמוד בלונדון וסיימה את לימודיה ב־2004. שנה לאחר מכן עברה לבוסטון והצטרפה לתוכנית הדוקטורט ב־MIT, שם ניהלה את קבוצת המחקר Mediated Matter, המשלבת ארכיטקטורה עם עיצוב, ביולוגיה, מחשוב והנדסת חומרים. יצירותיה האדריכליות מוצגות באוספים של מוזיאונים נחשבים, והיא עובדת גם עם סלבס כמו ביורק, שעבורה עיצבה מסכה תוך שימוש ברקמת פניה, והאופנאית ההולנדית איריס ואן הרפן, שעבורה עיצבה קו בגדים במדפסת תלת־ממד. היא גם הציגה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו־יורק.
אקמן נולד בניו־יורק לרוני וללורנס דיוויד אקמן, שהיה יו"ר של חברת השקעות נדל"ן. את הונו צבר לאחר שייסד את חברת ההשקעות גותם פרטנרס עם שותפו דיוויד ברקוביץ. תוך חמש שנים מהקמתה ב־1992, הצליחה החברה לצבור נכסים בשווי 500 מיליון דולר. לפני עשר שנים הוא הקים את חברת ניהול ההשקעות "פרשינג סווקר קפיטל מנג'מנט". עד שפגש את אוקסמן, הוא כבר היה מיליארדר עם הון אישי של כ־4 מיליארד דולר, גרוש לאחר 25 שנות נישואים פלוס שלושה ילדים. היא הייתה גרושה מהמוזיקאי הארגנטינאי זוכה הגרמי, אוסוואלדו גוליחוב.
לאחר הדייט הראשון, אקמן התחיל לבקר את הישראלית היפהפייה לעתים קרובות בקמפוס MIT שבקיימברידג', מסצ'וסטס. "טענתי שהיא יותר מדי טובה מכדי להיות אמיתית, אבל לאורך הזמן גיליתי שיש בה איכות רוחנית קסומה. אנשים באופן קבוע מתאהבים בנרי. גברים ונשים מכל תחומי החיים", פירגן לה. הם נישאו בבית הכנסת המרכזי בניו־יורק ובחרו ברבה אנג'לה בוכדל שתערוך את הטקס. בעקבות נישואיה לאקמן עזבה אוקסמן את MIT. היום היא מנהלת בניו־יורק סטרטאפ של עיצוב וטכנולוגיה הנושא את שמה, שאותו ייסדה ב־2020, וביססה את מעמדה כחוקרת עיצוב ואדריכלות וכמרצה מבוקשת.
הקשר הקטארי
בחזרה לקלודין גיי והאנטישמיות. גיי מונתה ביולי 2023 לנשיאה השחורה הראשונה של הרווארד, אך נטען שלא קיבלה את המשרה בזכות כישוריה, ולמעשה האוניברסיטה היוקרתית הורידה את הסטנדרטים שלה כדי למנותה. לפי אקמן, הסיבה נעוצה בשלוש אותיות: DEI, ראשי התיבות באנגלית ל"גיוון, שוויון והכלה" (Diversity, equity, and inclusion) – מדיניות שקיימת כבר שנים רבות בארה"ב ומטרתה לעזור לאנשים מקבוצות מוחלשות (בעיקר שחורים, היספנים ולהט"ב) להתקבל לאוניברסיטאות ולמשרות שונות, במטרה להילחם באי־שוויון ובאפליה. אלא שרבים טוענים שבשטח מדובר באפליה הפוכה, ושתלמידים בעלי ציונים גבוהים והמלצות מעולות לא מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות נחשבות כי הם לבנים. במקומם מתקבלים סטודנטים שציוניהם נופלים בהרבה, אך הם נמצאים בקבוצה העונה על הקריטריונים של DEI. המדיניות הזאת קיימת גם במקומות עבודה רבים, ומשתקפת גם בסרטים ובסדרות טלוויזיה: יותר שחקנים שחורים מלוהקים בשנים האחרונות לתפקידים על מנת למלא את המכסה הדרושה.
אקמן טוען כי DEI היא תנועה גזענית ובלתי חוקית, וכי גיי נשכרה לעבודה בגלל שהיא שחורה ואישה. בציוץ ב־X שפירסם ב־3 בינואר כתב: "תמיד האמנתי שגיוון הוא תכונה חשובה של ארגון מצליח, אבל כוונתי הייתה לגיוון בגרסתו הרחבה: גיוון של נקודות מבט, פוליטיקה, מוצא אתני, גזע, גיל, דת, ניסיון, רקע סוציו־אקונומי, זהות מינית, מגדר, חינוך ועוד. עם זאת, התברר לי ש־DEI לא עוסק בגיוון בצורתו הטהורה, וכי מדובר בתנועת הסברה פוליטית מטעם קבוצות מסוימות שנחשבות מדוכאות לפי המתודולוגיה של DEI עצמה". בציוץ אחר כתב: "למדתי ששורש האנטישמיות בהרווארד היה אידיאולוגיה שהופצה בקמפוס – מסגרת של מדכא/מדוכא. לבנים, יהודים ואסייתיים נחשבים מדכאים, ותת־קבוצה של אנשים שאינם לבנים (people of color), להט"ב ו/או נשים נחשבים נדכאים".
3 צפייה בגלריה
הפגנה נגד ישראל. אקמן דרש לפרסם את שמות הסטודנטים שהטילו את האחריות לטבח על ישראל | צילום: שאטרסטוק
למדיניות הזאת יש שם נוסף: WOKE, תנועה שהתחילה בראשית המאה ה־20 ומקורה בתרבות האפרו־אמריקאית ובשמאל האמריקאי, הדורשת צדק חברתי ושוויון לקבוצות המוחלשות. בספרו "אנטישמיות הווק: איך האידיאולוגיה הפרוגרסיבית פוגעת ביהודים" מסביר דיוויד ברנשטיין איך ישראל והיהודים מצאו עצמם בצד הלא נכון כ"מדכאים", והמדוכאים הם הפלסטינים. זאת גם הסיבה מדוע שחורים רבים בארה"ב מזדהים עם הפלסטינים, ומדוע תנועת "חיי שחורים נחשבים" תמכה דווקא בפלסטינים לאחר הטבח.
לפני כ־30 שנה, כשאקמן למד בהרווארד, כל המונחים האלה לא היו קיימים, וגם אם היהודים לא היו נאהבים וישראל לא הייתה פופולרית, השנאה הייתה רדומה, מתחת לפני השטח. זה היה לפני שארגונים פרו־פלסטיניים מילאו את הקמפוסים וצברו כוח, ושנים לפני שקטאר התחילה להזרים כספים למוסדות הגבוהים. על פי מחקר שפורסם ב־2022 על ידי האיגוד הלאומי של אקדמאים בארה"ב, בשנים 2001־2021 תרמו הקטארים 4.7 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארה"ב, שלא דיווחו על חלק מהכסף כנדרש בחוק. למעשה, קטאר הפכה לתורמת הזרה הגדולה ביותר לאקדמיה האמריקאית בשני העשורים שחלפו מאז.
בראיון ל"ידיעות אחרונות" סיפר פרופ' יהודה פרל, אביו של העיתונאי דניאל פרל שנחטף ונרצח על ידי פעילי אל־קאעידה ב־2002, שאוניברסיטאות בארה"ב הנתמכות על ידי קטאר נזהרות שלא להגיד שום דבר שלא יישמע טוב לאוזני התורמת הגדולה שלהם. וזה אומר שום הבעת תמיכה בישראל או ביקורת על פעילות אנטי־ישראלית בקמפוסים. לדבריו, החשש הוא לא רק מהפסקת התמיכה, אלא גם מנטישה של מאות סטודנטים ערבים ופלסטינים את האוניברסיטה, מאחר ששכר הלימוד שלהם ממומן על ידי קטאר.
סביר להניח שאקמן, כמו רבים אחרים, לא היה מודע לכך, ואולי זאת הסיבה שלאורך שנים תרם כספים להרווארד. אילולא המלחמה וגילויי האנטישמיות שהגיעו בעקבותיה בקמפוסים, יש סיכוי טוב שהיה ממשיך בכך. בראיון ל־MSNBC שנתן ב־13 בינואר סיפר אקמן שאביו – שהלך לעולמו במאי שעבר – נהג לומר לו בכל פגישת ועד של קרן הגידור "פרשינג סקוור" שבבעלותו, המשקיעה גם בארגונים המתמודדים עם סוגיות חברתיות: "ביל, אתה לא עושה מספיק לגבי האנטישמיות. אני חושב שזאת בעיה מאוד חשובה. אתה צריך להתמקד בה". אבל אקמן הודה שלא התייחס לדבריו של אביו. "אמרתי לו, תראה, היהודים מסתדרים יופי, אני לא רואה שיהודים חווים הרבה אנטישמיות".
זמן קצר לאחר מכן, כשאביו עמד לעבור ניתוח לב והיה מאוד מודאג אם ישרוד, הוא כתב לבנו שלושה מכתבים. הראשון היה הוראות לגבי הלוויה, השני היה לגבי אמו, ו"השלישי היה כמו הרצאה ארוכה על אנטישמיות. הוא אמר, 'תראה ביל, אני רוצה שהמילים האחרונות שלי אליך יהיו: זה משהו שאתה צריך להתמקד בו'. אך למען האמת, לא עשיתי שום דבר עם זה. ואז קרה 7 באוקטובר", סיפר אקמן.
עכשיו הודיע אקמן כי הוא מקים בימים אלו ארגון שיפעל בנושאים של חופש הביטוי, DEI, אנטישמיות בקמפוסים, משילות ופלגיאטים. "אני מתכוון לשכור מקום, אנשים, מנכ"ל, להרכיב ועד מנהלים, ונטפל בכל הנושאים האלו בצורה מאוד אגרסיבית", הבטיח.
