אגף הלנברג לשיקום במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת "כללית" מוביל זה שנים בטבלת מדדי האיכות הלאומיים. האגף, שהוקם לפני עשור בהשקעה של 10 מיליון דולר, מתפרס על פני שתי קומות בבניין חדש ומציע טיפולים חדשניים כגון הידרותרפיה בבריכה טיפולית, דירה טיפולית, מתחם להתאמת ציוד שיקומי וחדרי אשפוז ברמה הגבוהה ביותר, לצד טכנולוגיות שיקום מתקדמות ומכשור חדשני.
מאז 7 באוקטובר ניצב האגף מול אתגרים מסובכים. "אנחנו מטפלים בפצועי מלחמה ובנפגעי הזוועות של השבת השחורה, שזקוקים לשיקום מקיף", מספר ד"ר אלכסנדר פרידמן, מנהל המחלקה לשיקום של "העמק". לפרידמן יש ניסיון של 20 שנה בבית לוינשטיין, שם צבר ידע רב בשיקום של פצועי מלחמה וקטועי איברים. עכשיו, בשל היקף הנפגעים העצום בטבח ובמלחמה שפרצה אחריו, הוא נאלץ להשתמש בידע הזה באופן יומיומי.
"הרגל התרסקה"
"רב־סרן פואז הוא הפצוע הראשון שטיפלנו בו", מספר ד"ר פרידמן, "קצין ולוחם, גיבור ישראל, שבמהלך קרב מול מחבלים בקיבוץ חולית ב־7 באוקטובר נפצע באופן חמור". פואז, קצין גששים מחטיבת פארן, ספג צרור של שלושה כדורים ברגלו מטווח קצר. "הרגל התרסקה לגמרי", סיפר ל־ynet לאחר הפציעה, "היו שם עשרות מחבלים והחשש הגדול שלי היה להיחטף. תיכננתי להרוג את עצמי אם הם יגיעו אליי, אבל אז חולצתי".
לאחר שנותח הגיע הקצין הנועז לשיקום ב"העמק". "כשהוא שוחרר מהאגף לאחר כחודש וחצי מהלך על רגליו, זה היה אחד הרגעים המרגשים שהיו לנו אי פעם", מספר ד"ר פרידמן, "זו תמונת ניצחון עבורנו. החזרנו לו את היכולת להתנייד לבד ולתפקד באופן עצמאי. עבור משפחתו, אשתו וילדיו הקטנים, זהו עולם ומלואו, הם קיבלו את אבא בחזרה". רס"ן פואז סיכם בהתרגשות: "הצוות טיפל בי ובמשפחתי במקצועיות, במסירות אין קץ, תמיד עם חיוך, בהמון אהבה, עם מענה סבלני לכל בקשותינו. אני אסיר תודה להם".
השיקום המרשים הוא תוצאה של ידע שנצבר עם השנים. "מאז שהוקם האגף לשיקום ב'העמק', אנחנו מטפלים במגוון רחב של מטופלים, שסובלים משברים, קטיעות פגיעות רב־מערכתיות ועוד", מסביר ד"ר פרידמן, "אנחנו מיומנים מאוד בטיפול בקטיעות איברים ובהתאמת פרוטזות, בפגיעות בחוט השדרה, ובשנים האחרונות אנחנו מטפלים בחולים רבים עם פגיעות נוירולוגיות. יש לנו אגף שיקום מצוין, עם תשתית חדישה, בריכה טיפולית וטכנולוגיות מתקדמות. והכי חשוב: גייסנו אנשי מקצוע מעולים לתחום".
"אדם שנאלץ לעבור קטיעה חווה הלם אישי וחברתי, עם תחושות המאפיינות אובדן", מספר ד"ר פרידמן, "האדם שנשקף אליו במראה נראה לו אחר, כאילו זה כבר לא הוא עצמו. במקרים קיצוניים יש כאלה שמנסים להסתיר את הקטיעה, מהילדים למשל, וחווים בושה סביב הנושא. לצד הטיפול בפן הפיזי, התפקיד שלנו הוא להראות להם שהחיים ממשיכים, שניתן לחיות חיים טובים ומלאים. קטועי גף ממשיכים ללמוד, לעבוד, להתהלך, והכי חשוב – להיות בני משפחה אוהבים ואהובים".
לדבריו, המורכבות של הנושא יוצרת לעיתים אתגרים מסובכים, אולם הצוות שלו לא מוותר על אף אחד. "ההתייחסות שלנו למטופלים היא הוליסטית, עם התייחסות מלאה לגוף ולנפש", מסביר ד"ר פרידמן, "גם כשיש מטופלים שלא רוצים לשתף פעולה ולא מאמינים בשיקום, אנחנו מצליחים לטפל בהם. במקרים אלה אנחנו שמים דגש על טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי עוד לפני הטיפול הרפואי. שיטה שעובדת היטב, לדוגמה, היא להפגיש מטופלים חדשים עם 'מטופלים לשעבר'. אנחנו רואים איך אנשים שמשתפים בסיפורם האישי עוזרים למטופלים לקום מהמיטה ולהתמסר לטיפול".
פרוטזות ממוחשבות
עולם השיקום מתאפיין בשימוש רב במכשור מתקדם. יש פרוטזות ממוחשבות עם יכולת תנועה שדומה מאוד לרגל האנושית, ויש גם פרוטזות המיועדות לספורט. כך, קטועי גפיים יכולים להתאמן בסוגים שונים של ספורט, החל מריצה, דרך רכיבה על אופניים ואפילו סקי מים. "המכשור והטכנולוגיה מאפשרים לנו להחזיר את המטופלים לחיים הרגילים שלהם, למקצוע, לתחביבים, וגם לחיי החברה שלהם", אומר ד"ר פרידמן, "כל הפרוטזות נעשות בהתאמה אישית, בשיתוף עם היצרניות המובילות בעולם. אנחנו ממשיכים ללוות את המטופלים גם לאחר ששוחררו ממחלקת השיקום".
באגף הלנברג לשיקום של המרכז הרפואי "העמק" מקבוצת "כללית" יש צוות רב־מקצועי שמורכב מרופאים מומחים בשיקום, אחיות מקצועיות – בניהולה של האחות האחראית ז'ורז'ט נמירובסקי, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדות סוציאליות ופסיכולוגים. "אנחנו מתאימים את הטיפול באופן אישי לכל מטופל ומטופלת, מתוך הבנה שגם במקרים של פציעות דומות, כל אדם מתנהג באופן שונה ומגיב אחרת לטיפול", אומר ד"ר פרידמן, ומסכם: "אני מקווה שלעולם לא נצטרך לטפל בעוד פצועי מלחמה או פצועים מאירועים נוראיים כמו 7 באוקטובר, אבל כשהדבר קורה, אנחנו יודעים להעניק להם את הטיפול הטוב והאיכותי ביותר, גם לחיילים וגם לאזרחים".
