מיקו ממן בא צנוע לבני־יהודה.
נכון, הוא לא ילד. והוא אחד שנותן גולים. לאורך השנים עמד על תפוקה דו־ספרתית של שערים לעונה. ועדיין, ממן הגיע אחרי עונה שבה בקושי שיחק בגלל פציעה. ואחרי שנה וחצי שלא כבש. ובכלל, כשאתה נוחת בקבוצה שיש בה את אלירן עטר ואלמוג בוזגלו, שני בעלי בית בשפיץ של בני־יהודה, אתה באוטומט מצניע. זה בא לך ככה טבעי.
אבל ביום שישי, נגד המוליכה קריית־שמונה, דקה שמינית, ממן עמד לו במרכז הרחבה, כדור גובה נשלח. התרומם, נגיחה, אחד לפינה הימנית. אחד שיחזיק עד הסוף, עד השלוש נקודות.
עכשיו תקפיאו לי בבקשה את התמונה. ההתרוממות ההיא של ממן. הרגע שהוא עוד באוויר. תסתכלו עליו, על ההוא שנלחם וחזר וכבש. אולי, מי יודע, בסוף השנה הזו, הרגע הזה, שממן עוד באוויר, יתברר כרגע שבו בני־יהודה חזרה לחיים אחרי תקופה מגומגמת. ואולי זה גם יתברר כרגע הקאמבק של החלוץ החדש של השכונה.
ˆ ˆ ˆ
ומבני־יהודה ליריבה שלה.
לא יודע אם קריית־שמונה תחזור בסוף העונה לליגת העל. קורה לה מה שקרה לגדולות אחרות שצנחו ללאומית, וגילו שמסע החזרה לבמה הראשית לא הולך להיות טיול על קלנועית.
היא לא דורסת, כמו שהיו שציפו, גם לא ממש אטרקטיבית, ועדיין כבשה בכל אחד מהמשחקים שלה מתחילת העונה. בשישי, בפעם הראשונה, גם זה לא קרה. יש מצב שזה יעלה לה במקום הראשון. מחר, אם טבריה מנצחת ברמה"ש, קריית־שמונה מפנה את קודקוד הליגה.
שרצקי שומע?
ˆ ˆ ˆ
ואם כבר קלישאות מתוצרת הלאומית, אז הנה אחת בשביל בני שפרעם.
אומרים שהשנה הראשונה של קבוצה שעולה ללאומית היא החשובה ביותר. כי בכל זאת צריך להתאקלם, ללמוד את המנטליות, הדי־אן־איי של הליגה. אז קודם לתקוע יתד, ובשנה השנייה דברים ילכו יותר קל.
החמישייה ששפרעם קיבלה בשישי מנוף הגליל והצמידה אותה ככה חזק לכפר־סבא האחרונה, היא לא סימן טוב בשבילה. בטח לא בשביל המאמן שלומי דורה, שרק קיבל את הקבוצה, ועכשיו לך תעשה ניסים.
ˆ ˆ ˆ
תוצאות המחזור ה־18: בני־יהודה - קריית־שמונה 0:1. מיקו ממן (8). הפועל ר"ג - מכבי יפו 1:0. מתן בית יעקב כבש (19) והורחק (92). נוף הגליל - בני שפרעם 0:5. אלחסן קייטה (2, 66), אוהד רבינוביץ' (78), אלון בוזורגי (89), יבגני ברקמן (94 בפנדל). הפועל ראשל"צ - כפר־קאסם 2:0. אסיל כנאני (7), רועי דיין (67). נס־ציונה - מכבי הרצליה 1:2. לנס־ציונה: שון בוסקילה (36), דן כדורי (93). להרצליה: עידו אקסברד (98 בפנדל). (ספי פסטרנק)