עד 7 באוקטובר הקולינריה של פסטיבל "דרום אדום" הייתה במגמת שדרוג והתעצמות. המחוזות שבהם מתקיימים האירועים חוו בכלל פריחה בשנים האחרונות: פודטראקים, מסעדות, מיזמים של סלי פיקניק, עגלות ובתי קפה. בהחלט היה מה לנשנש עם הטיולים, הרכיבה, ההליכה בשדות וההתפעמות ממרבדי הכלניות. ברור שהשנה ההיצע יהיה קטן יותר, לנוכח העובדה שחלק נכבד מהתושבים טרם חזר הביתה ועסקים לא שבו עדיין לפעילות. "אחרי הקורונה האזור התעורר לחיים", אומרת דורון נחמני קשטן, מנ"כלית עמותת התיירות שקמה בשור, שהיא היזמת והמפיקה של "דרום אדום". "עכשיו קשה לומר מה יהיה פה ביום שאחרי, אבל אנחנו רואים כבר שיש רצון חזק של חלק מבעלי ובעלות העסקים הקולינריים לחזור ולבשל, לשוב לארח, וזה מרגש אותנו. אני תקווה שיבואו ימים יפים ושהשיח יחזור להיות סביב ההיצע הקולינרי, שנחזור להיות אזור מושך מטיילים ושהביטחון ישוב לאזור".
לקראת מהדורת 2024 של "דרום אדום" יצאתי לשטח לבדוק מה כבר חזר לפעילות ומה כדאי לאכול ולשתות אם אתם כבר כאן.
isis: בירות, נקניקיות ובלוז מדברי
בחצר של isis, מבשלת בירה במושב דקל שבמועצה אזורית אשכול, צומחים עצי ברכיכיטון הסלעים — שגזעם נפוח כאילו צימחו בטן בירה. "השקיתי אותם בשאריות בירה ובבירה שהתקלקלה", אומר בחיוך איציק לוי, שהקים את המבשלה ואת אתר הבילוי שהתפתח סביבה. לוי הוא איש מקסים ורב־כישורים ופעלים — אמן פלסטי, מוזיקאי, יצרן בירה וקבלן־מתכנן גינות, וזה ניכר בממלכה הקסומה והכיפית שברא.
הוא יליד דימונה ונחשף לעולמות הבירה בטיול אחרי צבא שערך באנגליה, באירלנד ובארה"ב. לפני 18 שנה הוא פתח את isis, ולא, זה לא על שם ארגון הטרור הרצחני, שטרם היה אז בתכנון. "קראתי למקום על שם אלת השפע והפריון המצרית — בגלל שאנחנו קרובים לגבול מצרים ובגלל שזה מזכיר את שמי. זה גם שם קליט וזכיר".
ב־7 באוקטובר משפחת לוי ננעלה בממ"ד ("המחבלים לא הגיעו ולא חדרו למושב בזכות הטנקיסטיות שהצילו אותנו") ופונתה, אבל חוותה אובדנים של חברים קרובים שהיו מזוהים עם isis, כמו התקליטן, נגן הבס והדוקטור לפילוסופיה חיים כצמן ז"ל ואיש המחשבים ואחראי ההגברה רודי סקריסבסקי ז"ל (לוי קיעקע את שמו של רודי על הזרוע). "אבל לאורך כל הזמן הזה המשכנו לארח ולייצר, במתכונת מצומצמת אמנם, אבל הבירה המשיכה לזרום. הרמנו לחיים לזכר כל האהובים שלנו".
ב"דרום אדום" ובשאר ימות ולילות השנה כדאי לשבת על רהיטי העץ ב"ביר גארדן" שלהם, תחת עצי הינבוטים, וללגום שבעה סוגי בירה ("הבירה שלנו קלה לשתייה, מאוד טרייה ובעלת טעמים מאוזנים"). במהלך השבוע לוי מארח קבוצות בתיאום מראש לסיור, הרצאה וטעימות (45 שקל למשתתף). אפשר גם לרכוש בירות הביתה — 13 שקל לבקבוק. ומה לגבי נשנושים? בוטנים נהדרים, נקניקיות משובחות מסוגים שונים ("הכול אצלנו כשר כמובן") ועוד. לפעמים לוי אף מכין עופות שלמים במעשנה ומציב פודטראקים לטובת הבליינים. במהלך "דרום אדום" הוא יפעיל עמדות מזיגה ברחבי הנגב המערבי. לוי לא מסתפק בכך וגם מנהיג את להקת "פול בוש", שמנגנת בימי שישי "בלוז־ג'אז מדברי מהדהד. אני מופקד על הגיטרה".
isis, האלה 22, מושב דקל, 054-6428598
מימיפוד: החיים הם פיקניק
ב"דרום אדום" מתבקש להצטייד בסלסילות פיקניק, מה גם שלא מעט מקומות זלילה עדיין לא נפתחו מחדש. אז טוב שיש את מרב מלכה מיישוב צוחר במועצה אזורית אשכול, שמציעה מארזים מושקעים וטעימים. "הכל נעשה טרי, באותו בוקר", מתגאה מרב. "שום דבר קפוא או קנוי".
אחרי שעבדה בעסקי ההובלות, הציוד הכבד והגרר של בעלה שמעון מלכה, מרב החלה בתקופת הקורונה למכור ערכות פיקניק לתושבי האזור ולמטיילים. "הבנות שלנו שיווקו את המארזים דרך האינסטגרם, ואז הגיעו הרבה הצעות ונהיה ביקוש". וכך המיזם גדל והפך לקייטרינג בוטיק איכותי בשם מימיפוד. "כשהאחיינים שלי היו ילדים הם התקשו להגיד מרב וקראו לי מימי, והשם הזה דבק", היא מסבירה.
ב־7 באוקטובר משפחת מלכה הסתגרה בממ"ד בחצר, ואז התפנתה לאילת. לפני מספר שבועות הם חזרו למושב, ומרב שוב מציעה את מרכולתה. מארז הפיקניק שלה נדיב וגדוש בכל טוב: חלת פוקצ'ה, סלט מירקות העוטף, גבינות, שקשוקה, טחינה, זיתים, שמן זית, פסטו, לימונים כבושים וקינוחים. "הפריטים משתנים מדי שבוע. זה תלוי בתוצרת ששמעון מביא", היא מדווחת. "אני גם תמיד מכינה פינוק הפתעה והלקוחות מגלים מהו כשהם פותחים את הקופסה. אוספים מביתנו את המארז, ואז הולכים למקומות כמו יער בארי, פארק אשכול ואפילו נוסעים לדיונות של פתחת ניצנה".
יש מארזים ליחיד (180 שקל), לזוג (260 שקל), למשפחה (480 שקל) ואפילו לקבוצות, והם מגיעים עם צלחות, סכו"ם, מלח ומפיות.
מימיפוד, הדקל 241, יישוב צוחר, 077-7295868
ארגמן: יין וגבינות
משפחת ליברמן מניר עם כיכבה לאחרונה במהדורות החדשות בזכות גבורתה של הבת ענבל, רכזת הביטחון של הקיבוץ, שהודות לה ולכיתת הכוננות נמנעה חדירת המחבלים. הליברמנים מוכרים גם בזכות בר היין שלהם, "ארגמן — בית לאנשים ויין", שהוקם על חורבות בית קירור של פירות, סמוך למגדל המים של הקיבוץ, קרוב לשדרות. אבי המשפחה — עופר, שמנהל כבר רבע מאה את החקלאות בקיבוץ וגם משמש כדובר הקיבוץ, טיפח תחביב יין שכולל חדר אלכוהול ואוסף מרשים של 500 בקבוקים ו־600 כוסות. לפני שנים אחדות הוא שידרג את התחביב וחנך את "ארגמן" עם רעייתו דורית ("היא בחרה את השם בגלל זן היין והצבע") והבנות עינב, עדן, ענבל ועמית.
"אני עובד עם חמישה יקבי בוטיק ישראליים בלבד ומגיש פלטות גבינות מבארי, לחמים שדורית אופה וירקות מהעוטף", מספר עופר. "בקיץ הכנסנו פיצות לתפריט. מגיעים אלינו ממושבים ומקיבוצים בסביבה, משדרות וגם מרחוק יותר, אפילו מתל־אביב".
במהלך "דרום אדום" ליברמן מציע, מלבד התפריט הרגיל, מסלולי טעימות יין אחדים. אפשר לשבת בחלל הפנימי ספון העץ, שחלק מהמדפים שבו נוצרו ממכלי הדרים, או לבלות בחצר תחת "חורשה של עץ אחד" — עץ אורן ענק, שסביבו פזורים שולחנות וחביות. ולטובת חובבי וחובבות הפיקניק — הליברמנים אף מוכרים סלסילות הכוללות בקבוק יין, קופסה עם ירקות, ממרחים, דבש, גבינות ולחם. מחיר הסלסילה תלוי בבקבוק היין שבוחרים.
"אין לי תעודות כשרות, אבל המוצרים כשרים ובאים אלינו הרבה דתיים".
ארגמן — בית לאנשים ויין, קיבוץ ניר עם, 050-5666700
קפה קטן: שייק אנד פופ
בשנים האחרונות עגלות הקפה היו חלק בלתי נפרד מהנוף של "דרום אדום", אבל השנה רק קומץ יפעלו. אחת מהן היא "קפה קטן" המשובבת והטעימה של כרמית בן־יהוד, שתתמקם ביער האיקליפטוסים והאורנים של ניר משה, סמוך למשוכות צבר פוטוגניות.
אחרי שנדדה בארץ ובעולם, בן־יהוד, אמנית קרמיקה ופסיפס, הגיעה לדרום בעקבות האהבה. לפני שלוש שנים היא חנכה את עגלת הקפה שלה, וקישטה אותה בצעצועים ובפריטי רטרו שליקטה בשוקי פשפשים. מאז העגלה נודדת בין פסטיבלים, אירועים וקיבוצים. ב"דרום אדום", לצד מלאווח, כריכים שווים (גאודה, בולגרית, תוניסאי) ומאפים (בריוש שוקולד, קראמבל תפוחים, כדורי שוקולד), בן־יהוד מכינה שייקים, קפה איכותי, שוקו פרלינים ומרשמלו.
"אני מפנקת כמה שיותר קהלים: לטבעונים אני מכינה כריך חביתת חומוס ומבחר מתוקים. לצליאקים יש קינוחים נטולי גלוטן", היא אומרת. טווח המחירים: 5־30 שקל. הלקוחות יכולים לשבת על ספסלי קרן קיימת או להשתרע על מחצלות, שאותן בן־יהוד מפזרת, בעוד הילדים משחקים בצעצועים, קוביות וספרים שמציעה המארחת.
סיבה נוספת להגיע ל"קפה קטן": מופע של בן בראונשטיין המלווה באורי פלק. בראונשטיין מזמר קאברים לקלאסיקות ישראליות לצד חומר מקורי. כדאי גם לטייל ברגל או לרכוב על אופניים (ביער תוקם עמדה להשכרת אופניים) בשביל שנסלל לטובת המבקרים ולחזות בפריחת הכלניות והאירוסים ובמעוף הציפורים.
קפה קטן, ב"דרום אדום" ועד חודשי הקיץ, בימים שישי־שבת ביער ניר משה, 053-9180199
באסטס: מוזיקה, אוכל ואמנות
האנגר "באסטס" במושב ניר עקיבא, בהנהגתה של יערה יונתן ומשפחתה, הוא ה־מקום להיות בו בבקרים או בצהריים של ימי שישי.
בהתחלה זה היה מיזם אונליין שצץ בסגרי הקורונה וחיבר בין חקלאים לקבוצות רכישה שעשו הזמנות של תוצרת טרייה ואיכותית. בהמשך יוחנן ומשפחתה החלו לערוך מדי שישי בהאנגר, ששימש בעבר בית אריזה, אירועים המשלבים מוזיקה, שופינג, דוכנים של אוכל ביתי ממיטב בשלני האזור ודוכני אמנות. "אחרי 7 באוקטובר לקח לנו חודשים להפעיל את המוזיקה מחדש. וגם דוכני האוכל החלו לחזור", מעידה יוחנן. "ב'דרום אדום' יהיה פה קרנבל גדול, כולל הפעלות לילדים, פינות משחק ואיפור".
בהחלט כדאי לשלב טיול באזור וצפייה בפריחה עם בילוי ב"באסטס", בליסה (למשל בצקים תימניים עם נגיעות צרפתיות, מאכלים דרוזיים, קוסקוס, קציצות דגים, מכונת שערות סבתא לילדים) ושופינג. "יש כאן אולי את המגוון הגדול בארץ של תוצרת חקלאית, וגם דברים שלא תמצא במקום אחר — כרוביות בחמישה צבעים ופירות מיוחדים, יינות ויצירות אמנות".
מאז צוק איתן הייתה כאן אזעקה אחת, וגם היא הייתה בטעות. "אנחנו לא בבנק המטרות ולא בטווח הטעות", אומרים תושבי ניר עקיבא. המקום כשר, "בהקפדה יתרה אפילו".
האנגר "באסטס", מושב ניר עקיבא, ימי שישי, 08:00־15:00, 050-5545070
עוד כמה מקומות
• הפונדק. במושב ניר עקיבא פועלת כבר ארבע שנים המסעדה־פיצרייה של יואב ואלינור רוזן. "יואב הוא נגר ואמן בעץ, אז לקחנו את כל הרהיטים שהיו בנגרייה והעברנו אותם למסעדה", מספרת אלינור. "העיצוב מאוד אקלקטי ומיוחד. יואב הוא פיצה־שף ואפילו בנה את טאבון העצים במו ידיו". מהטאבון הזה הוא שולף את הפיצות הטעימות שלו. "הלקוחות הכי אוהבים את הפיצה העוקצנית — חריף, גבינת פטה ופלפלים קלויים. יש פוקצ'ה תוצרת בית עם ממרחים, תפוח אדמה מדורה, סלטים מירקות שאנחנו מגדלים במשק, שקשוקה ומרקים". מחירי הפיצות נעים בין 40 ל־60 שקל. "הפונדק" ידידותי לילדים ויש בחצר ארגז חול. המקום כשר, אך נטול תעודת כשרות 053-244-5922
• פאב גבולות. שמו של הבורגר־בר מקיבוץ גבולות, של משפחת בן טובים, יצא מזמן למרחקים בזכות הקציצות בעבודת יד שמכין האב דניאל ובזכות האווירה הכפרית והטובה. המקום כשר והתפריט מציע 15 סוגי המבורגרים, בהם צ'יזבורגר מגבינת קשיו טבעונית. המנות הכי מבוקשות: "הארגנטינאי" — המבורגר בתוספת רוסטביף וצ'ימיצ'ורי, והמבורגר "שחיתות" עם חזה אווז, בצל מטוגן וחמאת בוטנים. ההמבורגרים מלווים בצ'יפס ובסלט, וטווח המחירים מתחיל ב־56 שקל. באגף האלכוהול שולטות הבירות, כולל בלגיות, 077-7295812.
• MID-BAR. באזור התעשייה אבשלום שבמועצה אזורית אשכול מככב המבורגר־בר כשר, שנחשב למסעדה הכי מערבית (מבחינה גיאוגרפית) בארץ. התפריט מתמקד בהמבורגרים, בסטייקים ובכנפיים מוקפצות. הסלטים מתוצרת השדות של הסביבה. יש אפשרות להזמין מנות טבעוניות, צמחוניות וללא גלוטן. הבר עשיר, כולל בירה מהחבית. סיבה טובה נוספת לבוא: מרפסת כפרית פורחת, שממנה חוזים בשקיעות מושלמות, 077-7295843.
• 102 Meating Point. פודטראק מושקע במשאית ששימשה בעברה ככבאית צה”לית. הוא ניצב בחורשה ליד המועדון במושב קלחים, ומשקיף על השדות של מושבי צפון הנגב. מתמחה במנות בשר מחומרי גלם איכותיים וכן יש מאפים, ומנות לילדים, 077-7295800.
