לפני שבוע וחצי הוכרע תקציב התרבות החדש. בהחלטה דרמטית החליט משרד האוצר לקצץ השנה 484 מיליון שקלים ממשרד התרבות והספורט, כמעט רבע מהתקציב הקודם. הנימוק: עדכון תקציב 2024 והמלחמה בעזה. המשמעות: אסון וסכנה של ממש עבור עולם התרבות הישראלי, שממילא סובל מתקציבים לא גבוהים בימים של שגרה, ועוד לא הספיק להתאושש מפגיעה בזמן הקורונה.
לא פשוט לדבר על המצב התרבותי בארץ נוכח המלחמה. ובכל זאת, אי־אפשר להמעיט בערך של האמנים וההתגייסות שלהם בזמן הזה. הופעות בהתנדבות, ביקור בבתי חולים, הענקת נחמה למי שזקוק גם אם כבר לא נכנסים שקלים חדשים לחשבון הבנק. התרבות מצאה את עצמה בתפקיד חדש בתקופה הזו. אולי זו הסיבה שהקיצוץ הזה, שנוגע בכל סוגי האמנויות: תיאטרון, מחול, ספריות, מוזיאונים וספורט, כואב במיוחד. השבוע כבר פורסם למשל שפרסי היצירה הספרותית לשנת 2023 לא יחולקו. מאות אלפי שקלים שעוזרים לסופרים וסופרות להמשיך ליצור וגם מעניקים הכרה ביצירתם התרבותית.
1 צפייה בגלריה
(צילומים: עוז מועלם, עמית שאבי, אלכס קולומויסקי, אביגיל עוזי, יונתן בלום, הרצל יוסף, רמי זרנגר, אלדד רפאלי, יעל אילן, טל זליקובסקי, רפי דלויה, יח"צ)
אחד הקורבנות הגדולים הוא הספריות הציבוריות. 17 שנה שתקציבן עומד על 85 מיליון שקלים, ואחרי הקיצוץ ירד הסכום ל־60 מיליון שקלים. סכום שעלול להביא לפגיעה אנושה במרכזי התרבות הללו עבור מבוגרים וילדים. מלבד האפשרות להשאיל ספרים מציעות הספריות גם אירועי תרבות חינמיים או מוזלים כמו: מפגשי סופרים, סדנאות כתיבה, מועדוני קריאה. המשמעות במקומות מסוימים יכולה להגיע לא רק לביטול אירועי תרבות וצמצום קניית ספרים, אלא אפילו להביא לסגירת הספריות. "מי שראה ילדים בפריפריה יודע שהספרייה היא הבית השני שלהם והספרנית היא האמא השנייה שלהם", אומרת הסופרת גלילה רון־פדר־עמית. "הספרייה זה לא רק מקום שבאים להחליף בו ספרים. זו חממה לילדים, במיוחד בפריפריה".
יש פתרון אחר בעינייך?
"אני חושבת שכל עוד אנחנו לא רואים את הקיצוץ המשמעותי במשרדי הממשלה והדוגמה האישית לא מגיעה מהם, אנחנו מתקשים ללכת בעקבותיהם. אם משם יתחילו ויראו לציבור שהם יחד איתם 'על אמת', ההתנגדות תהיה אחרת כי כל אחד יבין שהוא צריך לתרום את חלקו. למה מדברים על הקיצוץ בספריות כשינוי חוק הספריות לדורות? הייתה מלחמה, ברור, אבל למה זה צריך להיות נצח? שרי תרבות שלא קראו ספר הרבה שנים, קל להם לוותר. זה לא בנפשם".
גם הסופרת יוכי ברנדס מתקשה להשלים עם רוע הגזרה. "פנו אליי מהרגע שהוחלט על הקיצוץ ואני מאוד נגד, כמובן", היא אומרת. "אסור לעשות את זה בעת הקשה הזאת. שלחו לי עצומה של סופרים, וזה כתב כך וההוא כך. לא יכולה להזדהות עם הדברים ולהצטרף אליהם משום שהגישה שלהם תוקפנית כל כך ופוליטית נגד הממשלה ש'רוצה שנהיה בורים'. אנחנו לא חייבים להיות קורבן של המלחמה ולשלם את המחיר. זו המדינה שלנו, זו הממשלה שלנו, וזו המלחמה של כולנו. אסור להתנכר ולהפוך כל דבר לשמאל־ימין, נגד ובעד הממשלה. זה יוצר רק עוד שנאה. האמנתי שאחרי הטבח רק רוצים להיות יחד, והשיח השונא לא נגמר".
מה לדעתך ייפגע הכי הרבה בעקבות הקיצוץ?
"הייתי לפני כמה ימים בספריית מצפה רמון כי הבת שלי והמשפחה שלה שם, ולקחתי את הנכדה שלי לספרייה, להצגה. שילמנו על כרטיס 20 שקלים כל אחת, ואם היו גובים עלות רגילה - 150 שקל - לא הייתי יכולה לקחת את הנכדים שלי הרבה. אולי בכלל לא. היו בקהל דתיים, חילונים, שבאים ויושבים יחד על הרצפה, רואים הצגה, צוחקים, מכירים, מדברים. זו דוגמה למי שמשתתפת בספרייה כצורכת תרבות לעצמי, לילדים ולנכדים שלי. משם אני יודעת כמה הספריות משמעותיות לתרבות רוח, למפגש ולקשר בין אנשים שונים. אני מכירה המון ספרניות ומנהלי ספרייה, איזה אנשים מדהימים יש שם! אידיאליסטים ומלאי תשוקה. אי־אפשר להזמין פחות ספרים, לעשות פחות אירועים. אין ממה לקצץ וכואב לי. אנחנו נמצאים בתקופה קשה של הספרות עוד לפני המלחמה והקורונה. עד לפני עשר שנים אנשים קראו יותר. הדרך של מדינת ישראל להתמודד עם זה שצעירים פחות ופחות קוראים היא כבר דרך לא נכונה, ואם ניכנס לקיצוץ יהיו לזה השלכות קשות עוד יותר".
× × ×
כמעט כל מנכ"לי התיאטראות בארץ מבינים את המשמעות העגומה של הקיצוץ: פיטורי מאות עובדים, צמצום התוכניות להצגות חדשות ופגיעה מרכזית ביישובי הפריפריה בצפון ובדרום. מה אפשר לעשות, כשמקצצים בשמונה אחוזים תקציב של כ־95 מיליון שקלים? "הקיצוץ בעייתי מאוד, ולמעשה מציב בפנינו תמרור אזהרה: אם לא ניזהר נהפוך להיות מדינה ללא תרבות, ללא רוח, ללא אמירה וללא מנגנוני ביקורת פנימיים", אומרת מנכ"לית הקאמרי, יפעת צחי־קיראל.
"הקיצוץ יפגע בנו מאוד. ממש בימים אלה אנחנו עושים פיטורים, קיצוץ רוחבי לכל מי שמקבל מאיתנו שכר ומקטינים את הפעילות, בין השאר פעילות חינוכית ופעילות בקהילה", מוסיף שמוליק יפרח, מנכ"ל תיאטרון באר־שבע. "הפגיעה תהיה בסדר גודל של מיליון שקלים. עד עכשיו עשינו חמש הפקות בשנה, וכדי להקל עלֵינו בהוצאות בימים הקשים עשינו שיתופי פעולה עם תיאטראות אחרים. במצב הנוכחי בהחלט יכול להיות שנרד במספר ההפקות".
ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין, צופה אפילו קיצוץ גדול יותר מהצפוי. "הקיצוץ בתקציב גדול יותר משמונה אחוזים, כי נכנסו השנה לסל תקציב התרבות שני תיאטראות ראויים: תיאטרון אלעד ותיאטרון דימונה. כל אחד מהם יקבל מיליון דולר, מה שיוריד את כמות הכספים שאנחנו נקבל. בארבע השנים האחרונות סבלנו מקורונה, ממלחמות קצרות ומהמלחמה הנוכחית. אנחנו מדינה מאוד צעירה. אין שום הבנה שהתרבות, לא רק תיאטרון, היא מהות הקיום שלנו. הקיצוץ יגרום לפיטורים של יוצרים, ונעשה פחות הצגות. אני מוכרחה להגיד לזכותו של השר, מיקי זוהר, שהוא עשה הכל כדי שהמוסדות לא יתמוטטו".
מה הנזק המשמעותי ביותר?
"בית ליסין מעסיק יותר מ־300 איש - שחקנים, עובדים טכניים, עובדי מינהלה, יוצרים, אנשים שפרנסתם היא התיאטרון. מהרגע שהתיאטרון נפתח שוב יש נהירה ענקית להצגות. מי שייפגע מאוד זו הפריפריה. כרגע אין לנו צפון ודרום. פעם היינו נוסעים מדן ועד אילת עם ההצגות שלנו, אבל כרגע המדינה התכווצה. יש הרבה מאוד אולמות שלא פתחו את השערים, כי עדיין מתחוללת מלחמה בצפון ובדרום. אני חושבת שהמדינה צריכה לשמור יותר על התרבות שלה כדי שהנר לא יכבה, כי זאת הנחמה הכי גדולה שיכולה להיות להם".
צחי־קיראל: "באופן טבעי, קיצוץ בתקציב יביא לפגיעה בכל תחומי הפעילות שלנו. נזכיר שהתיאטראות הרפרטואריים בישראל הם מוסדות לתועלת הציבור: כל ההכנסות מושקעות בהצגות חדשות. כלומר הכסף 'חוזר' לאזרחים, שמגיעים להצגות ברחבי הארץ, במרכז ובפריפריה, לתלמידים ולחיילים שמגיעים אלינו לימי תרבות. פגיעה בתקציב פוגעת למעשה בציבור. נתמודד כפי שהתמודדנו עם קיצוצים בעבר: נצטמצם, נפיק פחות הצגות. לתיאטרון יש ערך שהוא מעבר לבילוי - הוא גם מעורר מחשבה, דמיון ורגש. לכן נשתדל בכל כוחנו שלא לפגוע באפשרות של כלל הציבור בישראל לצרוך תרבות. זו חובתנו".
בתיאטראות הקטנים המצב אפילו קשה יותר. "תקציב התיאטרון לא גדל כבר כמה שנים, אבל מסביב הכל התייקר", אומר יורם ברוורמן, מנכ"ל תיאטרון החאן. "היינו צריכים לקבל גידול בתקציב כדי לשמור על רמת המחירים שאנחנו נדרשים אליה, ולא קיצוץ. אף תיאטרון לא העז להעלות את מחיר הכרטיסים להצגות כי אף אחד לא יגיע אליהן. כשמחברים את שני הדברים יחד מקבלים מצוקה אדירה. מי נפגע יותר? התיאטראות הקטנים והתיאטראות בפריפריה. היחידים שעדיין יכולים איכשהו לשרוד הם התיאטראות בתל־אביב. יש להם גב כלכלי חזק יותר, בזכות תמיכת עיריית תל־אביב, והנזק שלהם קטן יותר".
עד כמה תיפגעו?
"אנחנו עושים כיום בין ארבע לחמש הפקות בשנה, ויש סכנה שנרד לשלוש. מה אפשר לעשות כדי שניפגע פחות? שמשרד התרבות יחליט לשנות את הקריטריונים ולתת לחלשים תעדוף יותר גדול, או שיחליט להסתמך על פרופורציות החלוקה שהיו לפני הקיצוץ".
ניצה בן צבי, מנכ"לית תיאטרון חיפה: "לצד כל ההתייקרויות, התקציב שלנו לא התעדכן מ־2019. גם ההכנסות העצמיות קטנו באופן דרמטי. מצד שני, יש לנו מערך של תשלומים ושכר אמנים, יוצרים וצוותים טכניים. אנשים ששכרם ממילא לא גדול ייפגעו בצורה אנושה. באופן מעשי נצטרך להוריד את מספר ההפקות. בגלל המצב כיום קשה לנו למכור הצגות, ולכן לשחקנים יש פחות הצגות והם משתכרים פחות. גם המע"מ יעלה בקרוב באחוז, לפחות שיחזירו לנו את האחוז הזה. פגיעה בתרבות היא גם פגיעה בעולם העסקים הקטנים - חברות הסעות, תפאורה, בתי קפה, יצרנים".
לנה קריינדלין, מנכ"לית תיאטרון גשר: "תקציבי התמיכות של התיאטראות וההכנסות העצמיות שלהם חוו שחיקה נוכח אירועי השנה האחרונה, שהצטרפה לכך שהתמיכה בעשייה תרבותית בישראל והתקציב עבורה הם מהנמוכים בעולם גם כך".
גם בתחום המחול נחתך התקציב המועט, שעמד בשנה שעברה על 35.5 מיליון שקלים. "כיום המצב של להקת המחול הקיבוצית הוא הכי גרוע שהיה אי פעם לגוף בגודלה", אומרת אמירה תאומי, מנכ"לית הלהקה. "אנחנו בלי בית, אין רקדנים, בשגרה אנחנו יושבים תשעה קילומטר מהגבול בקיבוץ געתון שבגליל המערבי, כפר מחול בינלאומי שמקיים פעילות בינלאומיות, ומאז הלחימה הכל הושבת. סטודנטים, אולמות, פעילויות, ואין לנו איפה להיות. שוכרים חדרי מעונות רחוק מהבית, בעמק יזרעאל, ההוצאות כפולות ואין בכלל הכנסות. לא יודעת אם אסיים את שנת 2024. הבטיחו שינסו בכל דרך לעזור, ואני מתפללת".
איפה את צופה את הקושי הגדול?
"המחול בארץ הוא מעצמה בעולם המחול המודרני. אנחנו מביאים את היופי של ישראל החוצה, ועכשיו הכל מבוטל. כל הסיורים, כל הפעילות הבינלאומית לא קיימת. אנחנו הראשונים שהופיעו בפני מפונים בכל הארץ, אנשים צמאים לתרבות למרות הכאב, המצב והקושי. כולנו בטראומה. צריך להבין כמה זה חשוב. התרבות זה לחם לנפש. כבר קיצצנו רקדנים, אין לנו ברירה אחרת, לא נוכל להתרומם מהדבר הזה. אני במצוקה מאוד גדולה. חוסר ודאות קשה".
× × ×
דווקא באיגוד המפיקים בתחום הקולנוע וסדרות הטלוויזיה לא מודאגים מקיצוץ התקציב - בעיקר כי אין כבר ממה לקצץ. "לא יהיה קיצוץ כנראה, כי אין ממה לקצץ. ממש אין. ברמה שאם יקצצו את התקציב, לא יהיה קולנוע", אומר אדר שפרן, יו"ר איגוד המפיקים. "תקציב קולנוע הוא רב־שנתי, חמש־שנתי, בדיוק עכשיו הגיע הזמן לחדש את ההסכם החמש־שנתי, ולפי מה שאני יודע הוא לא ייפגע - אבל הוא גם לא יעלה. הוא היה אמור לעלות. אנחנו בקשר ישיר עם משרד התרבות, אני יודע שנלחמים שם בשבילנו".
העלייה בתקציב הייתה אמורה לגרום לתעשיית הקולנוע ליצור יותר, או ליישר קו עם ההתייקרות במשק?
"בסופו של דבר אנחנו מייצרים תרבות דרך קולנוע, וכל שאר הדברים - אנשי צוות, חומרים, ציוד - כל המחירים שלהם עלו, הכל הפך יותר יקר וכל אחד צריך להרוויח יותר. זה יצר בעיות קשות, קשה מאוד להוציא סרט היום במדינת ישראל. תקציבים היו נכונים לשנת 2008, אנחנו ב־2024 והרבה שנים הכל לא תואם למחירים".
גם בתחום הספורט צפוי קיצוץ מסיבי. 20 מיליון שקלים יופחתו מתקציב סל הספורט של רשויות מקומיות. תשעה מיליון שקלים יופחתו מתקציב התמיכה בהתאחדויות בתי הספר שמממן פעילויות ספורט לא מקצועי, וחמישה מיליון שקלים יופחתו מתקציב התמיכה בענף הספורט המוטורי. יושבת ראש הוועד האולימפי בישראל, יעל ארד: "תקציב הספורט בישראל קטן גם כך יחסית למדינות ה־OECD, ומספר הספורטאים הרשומים נמוך באופן יוצא דופן ביחס לאוכלוסייה. בקיץ יתקיימו המשחקים האולימפיים בפריז, ספורטאי ישראל ישתתפו במטרה להגשים את חלומם - ולצידו, לייצג את עם ישראל", אומרת ארד. "כל פגיעה בתקציבי ההכנות האולימפיות תהווה פגיעה במשימה לאומית. במשרד הספורט מבינים את זה ואחרי עבודה מקיפה הגענו להסכמות חשובות. מעבר לפן ההישגי, מחקרים מראים שהשקעה בספורט, בגילי ילדים ונוער תקטין את ההשקעה העתידית בבריאות ובצמצום פשיעה. לכן אנחנו 'דוחפים' כל הזמן להגדלת תקציבים משמעותית".
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "לאור מאמצי המלחמה ושיקום העוטף, תקציב המשרד לשנת 2024 הותאם בחודש האחרון לצרכים החשובים הללו כמו בשאר משרדי הממשלה. השר קיבל החלטה על קיצוץ רוחבי ושוויוני בין כל המתוקצבים במשרד ללא העדפה כזו או אחרת בין הגורמים השונים שזכאים לתקצוב. כמו כן השר והמשרד החלו לפעול מול משרד האוצר בניסיון לגייס משאבים על מנת לנסות ולמזער ככל הניתן את הפגיעה הצפויה בעולם התרבות עקב הקיצוץ וכן לשיקומו לאחר תקופה המלחמה. משרד התרבות והספורט עומד בקשר ישיר עם מרבית הגופים ונציגיהם וימשיך ללוות את כלל הגופים ומוסדות התרבות הנתמכים תוך הרגישות המתבקשת והצרכים השונים שעולים בימים אלו".
