"אני רוצה להודות על הזכות שהייתה לי להכיר אותך ולעבוד איתך. הצניעות שלך הייתה יוצאת דופן. הסיפור שלנו התחיל אי שם בתיכון. כמה חברים אמרו לי: 'יש מישהו בר"ג שצעיר ממך בשלוש שנים ויותר טוב ממך'. זה היה כהקנטה, אבל הם לא ידעו עד כמה הם צודקים. מאז חקרנו ביחד את המשחק, כל הזמן בחוכמה שלו. הוא היה כל כך מסודר. בכל רגע קשה שהיה לי הייתי מתקשר אליו, שואל אותו מה כדאי לי לעשות ומה להגיד. היו לנו הרבה שיחות על אלוהים, הוא היה אדם מאמין ובפן הזה אני כופר. תמיד היה אומר לי שאולי אני לא אדם מאמין אבל שאני צדיק גדול, זאת הייתה המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל. תמיד הרגשתי שהוא מפרגן לי ורוצה שאצליח, הוא האמין בי יותר מכולם".
מתוך ההספד של עודד קטש בלוויה
