אחרי לילה קשה עם שמועות בלתי פוסקות על אסון נורא, מי שיצא לתקשורת היה דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי. כמו בתקרית הירי בחטופים, גם הפעם שלחו לחזית את הדובר, בעוד הפוליטיקאים מתחבאים.
לבוש במעיל עם לוגו בולט של מותג יוקרתי, נתניהו שלח "הצהרה משותפת" יחד עם יואב גלנט ובני גנץ, זאת הייתה ההתייחסות היחידה שלהם לאירוע הנורא. נתניהו שומר כנראה את מסיבות העיתונאים לימים שבהם יש ראיונות עם גדי איזנקוט. זה יום שבו עולות שאלות קשות כמו: לאן אנחנו הולכים מכאן? מה המטרה של המלחמה? מנהיגים אמיתיים מופיעים בשידור חי כשיש אירוע שמסעיר את כל המדינה, לא שולחים הצהרה מוקלטת שמשדרת ניתוק מהסיטואציה.
הררי מילים נשפכו אתמול על האסון באותם אולפנים שעליהם נתניהו וחבריו אוהבים להתלונן, אבל היה קשה לאתר מילת ביקורת כלפי הממשלה. מבחינת נתניהו אין מה לדאוג, ההצהרה שלו שודרה לא מעט פעמים, כאילו זה שידור חי וכאילו הוא אומר שם משהו בעל ערך. כדאי שיזכור את זה בפעם הבאה שהוא מתלונן על קיפוח. הזוי שראש הממשלה לא מתייצב מול המצלמות אחרי אסון כזה, אפילו רק כדי לנחם, אבל נראה שהתרגלנו.
גם השרים נעלמו מהאולפנים, זה הזכיר את השבוע הראשון אחרי 7 באוקטובר. בימים האחרונים חזרנו לשגרה עם הרבה ראיונות עם השרים, אבל כשיש אירוע כזה הם פתאום עסוקים מדי כדי להופיע בטלוויזיה. חוץ ממתן כהנא מהמחנה הממלכתי, כולם נעלמו. כהנא מופיע כל כך הרבה בטלוויזיה עד שכבר אי־אפשר להבין אם הוא פרשן או חלק מהממשלה. הוא משתלב יפה בכל אולפן עד ששוכחים מהי האחריות שלו, אם יש בכלל כזו. גם לכהנא עושים חיים קלים מאוד, פשוט נותנים לו לפרשן בלי לשאול אותו שאלות. מזל שמופיע מדי פעם כיתוב שמזכיר שהוא חבר כנסת.
ממשלת ישראל ממשיכה להגיד "ההצלחות זה אנחנו, הצרות זה שלכם", אבל בכל הזדמנות תתקוף את התקשורת בלי לחשוב פעמיים. אותה תקשורת שעושה לה הנחות סלב בכל פעם מחדש - גם בימים קשים.
בקטנה
בערוץ 13 אצל נטעלי שם טוב ואלמוג בוקר הופיע אוריה לוברבום. מנהיג "מחאת המילואימניקים". מלבד צרחות, לוברבום גם טען שלתלות שלטים "גם אותנו שיחררו בלי להכריע" על האמרים צבאיים זה "לא פוליטיקה". אבל זה לא נגמר שם, לוברבום טוען שהוא מייצג המון מילואימניקים, בעוד שהוא מנהל גוף ימין מובהק. בטוויטר של "המחאה העממית" הזאת כתוב: "ימין אמיתי נלחם ומכריע", לא בדיוק מסר שמאחד בין כל חלקי העם, והלייקים הבודדים שהעמוד מקבל לא מוכיחים שהוא זוכה לתמיכה נרחבת. "אקח הימור, 99 אחוז מהמילואימניקים מרגישים כמוני", אמר לוברבום, שחיפוש קצר בגוגל מעלה שהוא היה פעיל פוליטי בשורות הימין הרבה לפני 7 באוקטובר, ועכשיו הוא עוטה על עצמו את מסכת המילואימניק הזועם. בקיצור, זאת עוד מחאה פוליטית שמתחזה למחאה עממית ו"אותנטית", לא היו לנו מספיק כאלה?
