ש' לא הבין מדוע מפקדיו משחררים אותו מהרגע להרגע משירות מילואים שאליו התנדב ב־7 באוקטובר. "צריכים אותך דחוף בעבודה, ביקשו מאיתנו לשחרר אותך עוד היום", הסבירו המפקדים.
מתבאס להיפרד מהמדים, אבל נרגש מכך שמקום העבודה שלו, גוף בשירות המדינה שבו הוא עובד כבר שנתיים, ממש זקוק לו. כבר באותו יום פשט את המדים, תיקתק גילוח ותספורת, ועל הבוקר התייצב בחולצה מכופתרת במשרד, רק כדי לגלות שכל הטקס נועד כדי להעביר לידיו מכתב שימוע לפני פיטורים. כן, עמוק לתוך המלחמה שצפויה כנראה להימשך עוד חודשים רבים, מתגלה שיש ממעסיקים שכבר סגרו את החמ"לים, איפסנו את הסולידריות, ובמקום לחזק את השורות הם דואגים לשורת הרווח.
"בצבא אני משרת ביחידה מסווגת, בעבודה אני בשירות המדינה וזה מזעזע בעיניי שזה מה שעושים לי. פשוט ביזיון שפנו למפקד שלי באמצע מלחמה שישחרר אותי רק כדי שאגיע ואקבל מכתב לשימוע", אומר ש', וממש לא מתאמץ להסתיר את הכאב.
זה מה שמדינת ישראל עושה למי שעוזבים הכל ויוצאים למילואים?
"כן, כנראה. והאם המדינה בעצמה לא יודעת שיש חוק שאומר ש־30 יום מהרגע שבו חייל מילואים חוזר לעבודה אסור לפטר אותו? אסור לגעת בי חודש מהרגע שחזרתי לעבודה! חודש! והם נותנים לי מכתב לשימוע מהיום למחר, ביום שאני חוזר. ביזיון, מה גם שאני לפני קבלת קביעות".
אז אולי בגלל זה קיבלת את המכתב?
"כנראה, אבל מובן שהם יטענו שזה לא שייך לשירות הצבאי שלי אלא לדברים שקרו בעבודה. לקחתי עורך דין וזה בטיפול, מקווה שאוכל להוציא צו מניעה לשימוע".
מה אומרים בבית?
"אני רווק, חגגתי לא מזמן 30, אין לי עדיין משפחה משלי. את ההורים לא שיתפתי, כי אני לא רוצה לאכזב אותם. לקח לי המון זמן עד שנכנסתי למקום העבודה הזה, חשבתי שאני על המסלול, ופתאום הסטירה. ניסיתי לדבר עם המנהלים, עם מי שאפשר. בגדול, המנהל הישיר שלי אומר שזה לא משהו שהוא עשה בכוונה, אלא ראה שאני לא מתאים לתפקיד".
אחרי שנתיים פתאום אתה לא מתאים?
"בדיוק מה ששאלתי את עצמי. זה נשמע לי ממש מוזר. או שאולי יותר נכון שפתאום לקראת קביעות הבינו שאני לא מתאים".
"לא הגעת ליעדים"
גם ג' חזר מהקרבות ישר לשימוע, "ואני מאמין שכבר מחר אקבל הודעה שאני מפוטר. אמרו לי שזה בגלל שבחברה מקצצים, ואיך שחזרתי ממילואים הזמינו אותי ועוד כמה חבר'ה לשימוע. עשו לנו תרגיל - זימנו אותנו ביום ה־31, כלומר ברגע שהם כבר יכולים, כי על פי החוק אסור לפטר 30 יום לאחר השחרור מהמילואים".
אמרו לך למה מפטרים אותך?
"אמרו שלא הגעתי ליעדים. וואלה, יופי. מאיפה הם רוצים שאעמוד ביעדים, מהטנק? מהקרבות בבית־חאנון?"
אתה מכניס עורך דין לתמונה?
"ככל הנראה שכן. לא רוצה להישאר במקום עבודה כזה, אחרי דבר כזה אבל אולי אוכל לקבל פיצויים מוגדלים".
מתחרט שיצאת למילואים?
"חס וחלילה. אבל כשמקום העבודה לא מכבד אותך ולא שומר עליך, זה גורם לאנשים לשקול אם לצאת למילואים בכלל. עצוב שאנשים מסכנים את החיים ותוך כדי צריכים לסכן את הפרנסה".
הצבא יכול לעזור למילואימניקים כמוך שפוטרו?
"זה לא התפקיד של הצבא. הזמינו אותי לקבוצת מחפשי עבודה של החטיבה ואולי שם אמצא עבודה חדשה. לצבא יש תפקיד אחד – לנצח מלחמות. תפקיד המדינה הוא לדאוג שמי שיצא לעזור לנצח במלחמה, שידאגו לו ולא יפגעו בו".
ל', רס"ן במילואים בתחום הרפואה, השתחרר מקבע לפני שלוש שנים ונמצא בשירות מאז השבת השחורה. הוא עובד בכיר מאוד במרכז רפואי, וכבר לפני המלחמה נשמעו שם רינונים על שירות המילואים שלו שמסתכם ב־20 יום בשנה. ל' לא ויתר והמשיך לתת את הימים למדינה. "שני המנהלים שלי מכירים אותי מקבע ושניהם אלופי משנה במילואים – הם יודעים מה זה להיות בכירים בצבא, אבל הם חזרו יותר מהר כי הם בתפקידים משרדיים, וזה מתאפשר להם. בנוסף, הצוות שלי במרפאה יודע להסתדר בלעדיי, כי הכשרתי אותו לזה", הוא מספר. "ועדיין הם מעבירים לי מסרים שרוצים למנות לי ממלא מקום. וזה תוך כדי שאני זמין להם הרבה מאוד תוך כדי מילואים. הם חושבים שאני יושב רגל על רגל או סותם חורים בחמ"ל, וזה גורם לי לתחושה מאוד־מאוד לא נעימה".
ואתה עושה עם זה משהו?
"אני פונה לייעוץ משפטי, וגם חושב לחפש מקום עבודה אחר, אבל אני מקווה שזה לא ילך לשם".
"לא מגיעה לך פנסיה"
ב־7 באוקטובר ד', רב־סמל במילואים, עלה על מדים ויצא לעזה. חודש לפני כן הוא התחיל עבודה חדשה, ושם עדיין לא משלמים לו את הפנסיה. ד', שנמצא במילואים למשך החודש הקרוב, מתאר את המקרה שלו: "בשבוע שעבר יצאתי הביתה והמנהל שלי בעבודה זימן אותי אליו למשרד, וכששאלתי מה עם הפנסיה שהוא לא מפקיד לי בניגוד לחוק, הוא אמר, 'אין מה לעשות, אתה מבחינתי שקול לעובד שיצא לחל"ת. וחוץ מזה, ברגע שאתה חוזר ממילואים אני נותן לך את החודש שמגיע לך כחוק ואז אתה תאסוף את החפצים ותלך'".
אמרת לו משהו?
"ברור. הוא ענה ששמע בפורומים של מעסיקים שהם מפסיקים להעסיק מילואימניקים בגלל שיקולי מס, כי זה גורם להם להפסדים כביכול. לא הבנתי מאיפה הוא הביא את זה. ואת רוצה לשמוע קטע יותר הזוי? הבן שלו עובד אצלו וגם הוא במילואים. לו, משום מה, לא הייתה בעיה במשכורת. אני מגן בגופי על המדינה. עצרתי מחבל יום לפני פיגוע בתוך הבית שלו, מצאתי שם חגורת נפץ בכמויות. תוך כדי שאני מציל חיים, אנשים באים וגונבים לי מהחיים. באים לפטר אותי. אני בא להגן על המדינה, אבל אני בעצמי לא מרגיש מוגן".
"יש אוזן קשבת"
מי שמקבלת כבר שבוע את השיחות הללו מלוחמי מילואים המומים מהיחס של מעסיקים שמעיזים לפטר אותם בעת הזו היא עורכת הדין שבות רענן, אחראית על תחום זכויות בפורום נשות המילואימניקים "נלחמות על הבית", שקם חודש וחצי לתוך הלחימה כדי לסייע לנשות הלוחמים למצות את הזכויות שלהן. הפורום יצר מתווה שגובש על בסיס דרישותיהן של נשים שהרגישו שאף אחד לא סופר אותן ולא מקשיב להן כשנשארו בעורף לטפל בילדים, בעסקים ובמשפחה ופעמים רבות גם הקריירה שלהן הייתה בסכנה. הן הוצאו לחל"ת כנגד רצונן, פוטרו או שמשרותיהן צומצמו. כדי לייצר רשת ביטחון כלכלית בזמן שבני הזוג מגינים על המדינה, נוצר המתווה המשותף למשרדי האוצר והביטחון, ושם, אומרת עו"ד שבות, הרגישו הנשים שהן סוף־סוף מקבלות אוזן קשבת ויד מושטת. בין ההישגים של הפורום היו מענק חד־פעמי למי שאינה עובדת ולא זכאית לדמי אבטלה, מימון לטיפולים זוגיים וטיפולים של ילדים, מענק משפחה מוגדל ועוד.
ובטח לא דמיינתם שתצטרכו עכשיו לטפל בפיטורים של מילואימניקים שחזרו מעזה.
"ממש לא. שיפשפתי את העיניים כשהתחלתי לקבל הודעות ממילואימניקים שהגיעו אלינו דרך הרשת וכתבו שהם חזרו מלחימה וקיבלו הודעה על שימוע. יש בחור שהשתחרר בשבוע שעבר ובישרו לו שהוא צריך להגיע לשימוע. הוא התקשר אליי בדמעות ואמר: 'אני לא יכול לאבד עכשיו את העבודה, גם ככה החיים שלי התהפכו. איבדתי חברים, ואין לי מושג איך אני חוזר לחיים נורמליים'".
מה עשית חוץ מלבכות יחד איתו?
"זה ממש שבר את ליבי וגרם לי להתעצבן. חרגתי ממנהגי והתקשרתי למנהל שהזמין אותו לשימוע, ובשיחה אפילו לא משפטית אלא ערסית איימתי על עליו שייזהר מאיתנו. איימתי שנגיע עם כל הכלים, נתבע ונאכוף, וחבל להם על הזמן. עורך דין שמלווה לקוח לא נוהג ככה, אבל זה הוציא אותי מהכלים".
ואז?
"השימוע בוטל. והוא גם לא יקרה".
התיקון לחוק בדרך
בימים אלה אמור לעבור תיקון לחוק ההגנה על אנשי מילואים, במטרה להאריך את תקופת ההגנה מ־30 ל־60 יום. ישנה כוונה לעשות שירות דומה גם עבור נשות המילואימניקים. "כי גם לפטר את אשתך אחרי שחזרת מהמלחמה זה מערער את הבית, והחיילים עוד צריכים לשוב ללחימה במרץ", מדגישה עו"ד רענן, ושולחת מסר נוקב למעסיקים: "אז במקום להחזיק ולחבק את מי שנאלצים גם להילחם וגם להחזיק שגרה, אתם מנצלים את חלון ההזדמנויות וכשעוברת תקופת ההגנה בחוק, מפטרים אותם. זה מרתיח. זה דבר שכחברה אי־אפשר להכיל".
ר' וב' הם בני זוג במילואים. יומיים אחרי שר' השתחרר הזמינו את אשתו לשימוע. "מובן שזה מערער את הביטחון ואת המשפחה, בעיקר כאשר ר' יודע שבעוד כמה שבועות הוא צריך לחזור למילואים", מוסיפה רענן, שמלווה את בני הזוג. "אני רוצה שמשרד העבודה יטפל בנושא. אסור בחוק להפלות על רקע מילואים ועל רקע הורות, חובה להרים צעקה ולאפס את המעסיקים".
בכמה מקרים כבר טיפלת?
"כבר טיפלתי ביותר מ־15 מקרים, וזה רק מי שהגיעו אלינו. עכשיו מתבצעים השחרורים, וזה ילך ויתגבר ולכן צריך לזעוק עכשיו ולא אחרי שעשרות יפוטרו. זה ישפיע על המוטיבציה של אנשים להילחם ולשרת. נכון שמשפחות סוחבות בגאווה את העול הזה, רואות בו זכות ומתגייסות, אבל בסוף זה פוגע בנו. עבודה, בואו נזכור, היא לא רק פרנסה. היא גם הגדרה עצמית ומנוף שעוזר לנו לחזור לחיים, בטח עבור מי שראו את המוות בעיניים. היא עניין של זהות, כבוד, שייכות ומימוש עצמי. לאבד את כל אלה בתקופה כל כך רגישה זה דבר שיכול לפגוע במי שנפשותיהם ממילא חוו טלטלה".
המעסיקים אומרים שזה פוגע בהם מבחינת מס.
"זה לא קשור למס, ביטוח לאומי משלם את השכר של הלוחמים. מה שהמעסיקים מבינים שזה מאתגר אותם ברמת כוח האדם והתפעול של העסק, בעיקר כשהם יודעים שהמלחמה תימשך זמן רב. אבל מה הם לא מבינים? שהעסק שלהם יכול להמשיך להתקיים רק בזכות אותם לוחמים שמגינים עלינו. שיתבייש לעצמו מעסיק שלא מבין את זה".
איך פונים אליכם?
"דרך המייל (ראו בסוף). יש לנו עורכי דין מתנדבים שיעזרו לכל מי שמקבל הזמנה לשימוע. גם מי שיגיע אחרי שפיטרו אותו נעזור לו דרך נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אם יפרו את החוק ויפטרו מישהו כי הוא מילואימניק, לא נוותר ונדאג שתהיה אכיפה והמעסיקים ישלמו. ממש כפי שאנחנו כבר מטפלים במקרה שהופנה אלינו מנציבות שוויון למתן סיוע משפטי של מילואימניק משוחרר שנמצא לקראת שימוע. מי שמטפלת בו היא עו''ד ורו"ח רינה מרון שכבר סייעה בהתנדבות במקרים דומים".
גם לשכת עורכי הדין הצטרפה ליוזמה. ראש הלשכה עו"ד עמית בכר: "לנשות המילואימניקים ולבני הזוג מגיע סיוע מלא וללא תמורה, ולכן לשכת עורכי הדין תתגייס לסייע ותפרסם בהקדם קול קורא שמזמין עורכי דין לגשר בין משרתי המילואים לבין המעסיקים".
