לצד אנחת רווחה מפסיקת האג, שלא עצרה את המלחמה בעזה, בצמרת המשפטית הביעו דאגה ניכרת מהעובדה שישראל נקלעה לחזית משפטית־תודעתית בינלאומית, שתעסיק את משפטני המדינה במקביל ללחימה בעזה.
גורם משפטי בכיר ייחס אתמול את ההישג שישראל לא צוותה לעצור את מהלכי המלחמה להופעתו של הצוות המשפטי הבכיר הישראלי בהאג, שעשה עבודה מרשימה, וכן לעבודה שעשה נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק מאחורי הקלעים בעת ניסוח הצווים.
1 צפייה בגלריה
(הצוות הישראל (מימין) והצוות הדרום אפריקאי בעת קבלת ההחלטה | צילום: Patrick Post, איי־פי)
עוד נאמר כי ישראל תיכנס מעתה למערכה משפטית־מדינית ארוכה מאוד ומעקב מצד האו"ם, מצד טריבונלים בינלאומיים ומדינות עוינות, שלא לדבר על חשש מחידוש ניסיונות לדרישה למעצרים בינלאומיים מצד מדינות באירופה שיופנו כלפי קצינים ופוליטיקאים בכירים.
ההערכות הן שעתיד התביעה עצמה הוא להידחות בסופו של דבר, אבל עצם העובדה שישראל תעמוד לדין על הפרת אמנת רצח העם, שהיא עצמה פעלה לנסח בצל השואה ואחרי הקמתה, נתפסת כאמור בעולם כמכה תדמיתית.
פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה למשפט בינלאומי, מסביר כי להחלטה יש שתי פנים: "לצד החיוב: בית הדין ציין את התקפת חמאס כסיבת היציאה למלחמה. הוא לא הורה על הפסקת אש, כפי שביקשה דרום־אפריקה, וגם לא קיבל בקשות נוספות של דרום־אפריקה. לעומת זאת, בית הדין לא דחה את התביעה, והיא תמשיך להתנהל. בית הדין גם קבע שבשלב זה שבו רף ההוכחה נמוך, הוא אינו דוחה את תביעת דרום־אפריקה, ובסופו של דבר גם הורה לישראל לבצע כמה פעולות.
"ישראל יצאה הפעם פחות רע, וניתן גם להציג את זה כניצחון במובן שהתוצאה הגרועה ביותר (הפסקת הלחימה) לא התממשה. אבל הדיון בהמשך, והעובדה שבית הדין די מסתמך על הדוחות של אונר"א ולמעשה קבע שאין די במה שישראל עשתה, הוא בעייתי", מסכם פרופ' כהן.
