באיחור של עשרה ימים יונח הבוקר על שולחן הכנסת תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024. תחילה תתבקש המליאה לאשרו בקריאה ראשונה ולאחר מכן, ובלחץ זמן של שבועות ספורים יצטרכו בוועדות השונות לדון במאות סעיפיו ולאשרו בקריאה שנייה ושלישית. השאלה הגדולה היא אם ישכילו הפעם חברי הכנסת לתקן חלק מסעיפי התקציב הרעים, שיפגעו באזרחים ובעיקר בשכבות החלשות.
בינתיים הלך ואזל הזמן לקיים דיונים רציניים כדי, אולי, לנסות ולשנות כמה מיסודות התקציב הגדול בתולדות המדינה, שאין בו ולו בשורה אחת, ולעומת זאת גזירות יש בו למכביר. לפי שעה נראה שהבטחות חברי כנסת, כולל מהקואליציה, להכניס שינויים מהותיים לא יתממשו בהרכבה הנוכחי של הממשלה. ספק גדול אם חברי הכנסת יצליחו, לדוגמה, לבטל את ההסכמים הקואליציוניים ולסגור לפחות עשרה משרדי ממשלה מיותרים לחלוטין - בטח בזמן מלחמה ארוכה.
בשנה רגילה היה צריך להגיש את תקציב המדינה לכנסת, לאחר אישורו בממשלה, כחודשיים לפני סוף השנה, לקראת אישורו במליאה עד 31 בדצמבר בחצות. אולם זו לא שנה רגילה מסיבות רבות: למעשה כבר אושר תקציב ב־23 במאי 2023, ולפי חוק אין צורך לאשרו מחדש, אלא שמלחמת "חרבות ברזל" טרפה את הקלפים, ונוצר הצורך הדחוף להגדיל בשיעור ניכר את התקציב המקורי (514 מיליארד שקל), הראשון אי פעם שחצה את חצי טריליון השקלים - ולהתאימו להוצאות החירום האדירות.
לאחר עיכובים לא מעטים, שנבעו בראש ובראשונה מחוסר רצון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשפץ את התקציב שאושר לפני שמונה חודשים, הובא באיחור רב תקציב מתוקן, שיש המכנים אותו גם במשרד האוצר "מקולקל", לאישור הממשלה ב־15 בינואר. חוץ משינויים קוסמטיים זעירים - לא תוקן בו דבר. בוודאי לא לטובה.
התקציב הוגדל ל־582 מיליארד שקל, גידול של 68 מיליארד שקל, שנועד ברובו למימון המלחמה במישור הצבאי והאזרחי. הגירעון הוקפץ מ־2.4% ל־6.6% וחובות המדינה צפויים לגדול מפחות מ־60% מהתוצר ליותר מ־68% מהתוצר, נתון שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל.
בקריאה הראשונה צפוי רוב ברור לתקציב, והשאלה היא רק אם בוועדות ישונו חלק מעיקריו. בשעה שלא נזעקו בקואליציה להביא במהרה לאישור תקציב מיוחד למלחמה, בער לראש הממשלה ולשר האוצר שלו - בניגוד מוחלט להמלצת בכירי משרדו - לבצע את מה שהיה אמור להתבטל:
כך אושר להמשיך להעביר 5.5 מיליארד שקל במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, שכוללים גם העברת כספים לעמותה שמסייעת למשתמטים מהצבא, והוחלט על המשך קיומם של משרדי ממשלה מיותרים לגמרי.
בניגוד להבטחה המפורשת של נתניהו, מי שכן ישלמו את המחיר בהעלאות מסים ובגזירות נוספות (כמו תרומת יום הבראה) הם האזרחים. בנוסף, לא מעט מאנשי המילואים שמגויסים 100 ימים ויותר נאלצים להתמודד עם השלכות כלכליות קשות, כולל אלו העצמאים שהעסקים שלהם קרסו. כך עלו כבר מחירי הדלק, עם תום סבסוד המס, המס על המכוניות החשמליות זינק, וכך גם מסי הארנונה שהתייקרו בניגוד להבטחת ראש הממשלה. גם הסיגריות יתייקרו, ובינואר הבא יעלה המע"מ על כל המוצרים והשירותים בארץ ב־1% ויגיע ל־18%.
בהיותה של ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית בוחרים האזרחים את 120 נציגיהם והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. סיבה טובה להזכיר כאן את חוק היסוד הזה שרבים מהח"כים כנראה שכחו אותו: הכנסת מעל הממשלה ולכן היא יכולה ואף חייבת לבטל ולשנות החלטות רעות שפוגעות בציבור. חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד יוכלו לבטל, אם רק יגלו אומץ, את ההסכמים הקואליציוניים, להורות על סגירת משרדי ממשלה מיותרים ולדרוש הסברים (בוועדה מצומצמת משותפת לוועדות החוץ והביטחון והכספים) לתוספות עבור עשרות המיליארדים שמוקצבים למשרד הביטחון.
ראוי גם שחברי הכנסת יבטלו את הגזירה לתרומת יום הבראה על ידי כל אזרח שעובד לקופת המלחמה וישקלו שוב אם יש מקום להחלטת הממשלה להעלאת מס ערך מוסף בינואר הבא על כלל האוכלוסייה. לפי שעה נראה שהמועד הסופי לאישור תקציב המדינה יידחה מה־19 ל־26 בפברואר ואולי אף לראשית מארס, כדי שחברי הכנסת יספיקו לאשר את כל הסעיפים. גלו אחריות, עכשיו!
הנושאים השנויים במחלוקת
10 משרדי ממשלה מיותרים
הסכמים קואליציוניים
העלאת המע"מ באחוז
תרומת יום הבראה מכל אזרח
בחינה מחדש של תוספת מיליארדים לתקציב הביטחון
הכנסת היא מעל הממשלה ולכן היא יכולה ואף חייבת לבטל ולשנות החלטות רעות בתקציב שפוגעות בציבור
