התקופה הזו בשנה היא תקופה חגיגית בעמק יזרעאל. השדות מוריקים ונמתחים עד לאופק, הפריחה בשיאה וכמויות הגשם האדירות העירו לחיים גם נחלים חרבים. היופי הזה, שקשה להפריז בערכו, הוא סיבה נהדרת לקפוץ לעמק לטיול של שישי בבוקר. בעלי העסקים המקומיים עושים את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: לארח בגובה העיניים ולעטוף את המבקרים בחום אותנטי. הנה כמה המלצות לבוקר, שיהיה יופי של התחלה לסופ"ש.
משתלת יזרעאלה, גבת: מקום להתחבק בו
סמוך לשדות של קיבוץ גבת, במקום שבו שכנה הנגרייה ההיסטורית של הקיבוץ, כולל סליק מימי ההגנה, גדלה משתלה שהפכה עם הזמן לאבן שואבת לתושבים המקומיים וגם למבקרים שמגיעים במיוחד. מעבר לצומח, במשתלת יזרעאלה יש מבחר גדול של מוצרים לבית שהבעלים, ניר ומירב אלמגור, מייבאים מהולנד. אפשר למצוא אצלם מבחר רציני של פריטי נוי — מריהוט גינה ועד מטריות ושטיחים. וכמובן גם היצע רציני של צמחים לגידול בבית. נזקי המלחמה לא פסחו עליהם: ניר היה מגויס מאז 7 באוקטובר במשך 80 יום, ומירב נאלצה להתמודד במהירות עם המצב החדש ולפתוח לבד. "רצינו לתת לאנשים מקום להתחבק בו", היא אומרת. בבוקר שישי הראשון בכל חודש הם מארחים דוכני אמנים, מתכשיטים ועד ציורים, "וזה עוזר לעסקים שהיו בהדממה רצינית".
פתוח כל יום חוץ משבת, בשעות 8:30־16:00.
קרון האוכל של אייל גימשי, גבת: ביס אבוקדו
זה השם — קרון האוכל של אייל גימשי. בלי גימיקים ובלי שטיקים. מקום לקפה טוב, אוכל טעים ופינוקים. כמות הלקוחות שצובאים על המקום בשעת בוקר מוקדמת אומרת הכל. גימשי, לשעבר שף במסעדת כתית המיתולוגית של מאיר אדוני ובעל קייטרינג מצליח לאירועים, החליט שהאהבה הגדולה שלו היא כריכים משובחים. ואת האהבה הזו הוא מיישם בקרון שלו הצמוד למשתלת יזרעאלה. הפריט הנמכר ביותר הוא "צנים אבוקדו" — צמד מילים סגפני שאפילו לא מתחיל לתאר את איכויות המוצר. מדובר בפרוסת לחם קלוי שעליה מורכב במלאכת מחשבת שילוב הטעמים המסחרר הבא: שכבה דקה של לבאנה, ואז פרוסות אבוקדו, עלי רוקט ומעל זילופי טחינה גולמית, אריסה מתוקה, שקדים קלויים, בצל סגול וקישוטי שומשום (39 שקל). צריך להגיע לעמק כדי לאכול ביס אבוקדו כזה.
פתוח בראשון־שישי בשעות 8:30־14:00
א גרויסע מציאה, יפעת: נוסטלגיה עם ברק
דרור ברק הוא טיפוס, במובן הכי חיובי של המילה. ברק (55), חבר קיבוץ יפעת, רפתן בעברו, ועירוני בעברו הרחוק יותר, אוסף חפצים מאז שהיה בן עשר, ואת השיגעון תירגם למוזיאון נוסטלגיה קטן וקסום, שגודלו נמצא ביחס הפוך לעושר המוצגים בו. שבע תחנות יש במוזיאון, כל אחת מהן מתמקדת בהיבט אחר של החיים בישראל של פעם. שעתיים אורך הסיור המודרך, ובעל הבית לא חוסך באביזרים. כדי להדגים את עבודת המקרר הישן הוא משתמש בגוש קרח אמיתי, ומאחורי ארון תרופות הוא חושף סליק ומדגים הסתרת אקדח בתוך ספר עב־כרס.
בתיאום מראש: 052-8048222.
לחם בקדירה, כפר ברוך: בזכות האובניים
ביתה של אסנת יריחובר נמצא בפאתי המושב כפר ברוך. במונחי העמק, זה אומר שמהמרפסת שלה נשקפים שדות חיטה ירוקים עד האופק, שפריחת החרדל מנקדת אותם בכתמים צהובים. איזו מין שלווה. בסטודיו שלה מציעה יריחובר חוויה מיוחדת במינה: סדנת קרמיקה הכוללת יצירה על האובניים בארבע ידיים, שבסופה יוצאים עם לחם מחמצת שנאפה בתוך קדירה, וגם עם כלי מעשה ידכם. בשולחן במרפסת מוגשת ארוחה קלה עם מטבל יוגורט יווני, זיתים מהעץ הסמוך, ריבת תפוז סיני מעץ עוד יותר סמוך, טחינה עם כוסברה, דבש מהעמק וגולת הכותרת — לחם עם אגוזי מלך וחמוציות שנאפה הבוקר. יריחובר, מעצבת פנים במקצועה, החליקה לפני שש שנים על כתם שמן ברחוב ונפצעה. במשך שנתיים לא עבדה, וכך נולד התחביב שהפך לעיסוקה החדש. "קיבלתי אובניים וזה מה שהציל אותי", היא מספרת בסטודיו שלה, שבו מוצגים על גבי מדפי עץ אינספור כלים יפהפיים שעיצבה. את האהבה לקרמיקה היא מעבירה הלאה בסדנאות שנמשכות כשלוש שעות וחצי ומתאימות כחוויה זוגית.
סדנת קרמיקה זוגית: 950 שקל (יוצאים עם חמישה כלים). בתיאום מראש: 052-3893151.
משק חגואל, כפר ברוך: שף פרטי
למשפחת חגואל איטליז ותיק שדורות של בני המשפחה מפעילים, ושאיכות הבשר שלו יצאה למרחוק. סהר חגואל (25), הנכד הצעיר, לקח את המסורת הקולינרית צעד אחד קדימה, ומציע בחצר המשק ארוחות פארם טו טייבל — כלומר מאדמת החווה ישר לצלחת. הוא עושה שימוש בבשר בגידול מקומי מהאטליז המשפחתי ובירקות מגינת הירק שהוא מטפח. גם שאר המוצרים בארוחה מגיעים מיצרנים מקומיים, מיין ועד שמן זית. "תמיד היה לי פאשן לבישול", מספר סהר אגב שיטוט בחצר המטופחת. עם ביתן עץ בקצה וסככה שעליה משתרגים צמחי פסיפלורה, היא נראית כמו משהו שנתקלים בו באזורים הכפריים של איטליה. לפני האוכל, מסיירים בגינת הירק, שם מגדל סהר בכמויות קטנות ומדודות צמחי תבלין וגם חסות, כרובית סגולה, ברוקולי ושאר ירקות. הם טעימים במיוחד כשהם נאכלים זמן קצר לאחר הקטיף. למבקרים הוא מציע ארוחת שף פרטית, מזוג ומעלה. "זו לא מסעדה, זו חוויה קולינרית אחרת", הוא אומר. ואכן לשולחן זורמים שלל מטעמים כמו כריכי פוקאצ'ה עם בשר אונטריב בבישול ארוך, עתיר טעמים וניחוחות, ברוקולי שצבעו ירוק בוהק מונח על קרם קייל, קרפצ'יו שומר, קרם חצילים, וסטייק טרטר בחיתוך גס, שמחמיא לטריות הבשר. לקינוח: פנקוטה זעתר עם קרמבל שקדים.
בתיאום מראש: 054-7731174.
יקב נחמני, מרחביה: היין של היינץ
יקב נחמני הוא יקב משפחתי במלוא מובן המילה, במקור מהיישוב גן נר בגלבוע, המייצר יין מאז 2003. כל בקבוק נעשה בעבודת יד מוקפדת ובאהבה גדולה, מה שמורגש בכל לגימה. את האיור שעל תוויות הבקבוקים צייר סב המשפחה, היינץ קורט ז"ל, והוא לקוח מספר שכתב בשנת 1982 ועוסק בייצור יין בבית. את ייצור היין החל אב המשפחה בחצר הבית, ועם הזמן השתכללו שיטות הייצור והיקב התייצב על כמות של כ־5,000 בקבוקים בשנה. במקביל למדה הבת שקד ייננות וכורמות, ועם הזמן לקחה את המושכות. ביולי האחרון פתחה עם בן זוגה את מרכז המבקרים במבנה משנות ה־50, ששימש כחדר קירור לפירות וירקות בקיבוץ. שם אפשר להתוודע ליינות ולסיפורים שמאחוריהם. למשל, לעובדה שיין הרוזה המהולל של היקב, ג'והנה, נקרא על שם אם המשפחה, פרנסיס ג'והנה נחמני.
דרך החרוב, מרחביה, 050-9349111
