השבת השחורה, הטבח ב־7 באוקטובר, רצח היהודים החמור ביותר מאז השואה - בכל אחד מאלה יכול היה לבחור השר סמוטריץ' כדי לתאר את אירועי הזוועה שהפכה מציאות חיינו. אבל השבוע, בראיון בערוץ 12 הוא בחר דווקא במילה "תקלה" לתאר את המחדל הגדול בתולדות המדינה.
כן רבותיי, זו תקלה. תקלונת. קצת כמו לנסוע בלי אוויר בגלגל, לא משהו שמצריך כניסה למוסך או כשל שידרוש מאיתנו להפעיל את הביטוח חלילה. קרתה תקלה ועכשיו צריך רק לעצור מתישהו בתחנת דלק לנפח את הגלגל, בקטנה. "תקלה", זאת מילה אמורפית, מסתורית. לא אסון לא משבר לא מחדל, חלילה וחס.
שני חבלי ארץ, צפון ודרום, נטושים לחלוטין, חברי הטוב שחר, אשתו ושלושת ילדיהם מקיבוץ דן כבר ארבעה חודשים בחדר פצפון בבית מלון בחיפה. ואיתם כמעט 200 אלף איש שחיים תקלה.
אולי קצת שמן, אולי לכבות ולהדליק. צריך לנסות, משהו בטח יצליח לסדר את התקלה המאוד לא ברורה שקרתה כאן. התקלה המאוד לא קשורה אלינו. איך אמר חבר הכנסת צביקה פוגל לגדעון אוקו, "מה אתה רוצה, שאני אתאבד?"
פעם בתמיכה הטכנית היו מייעצים: "תכבו, תמתינו שלוש שניות ותדליקו שוב". כאילו שהמכשיר החשמלי כבר יתקן את עצמו. פעם כשנשבר לנו שולחן זכוכית בבית ככה פתאום, אמא שלי אמרה - "עייפות החומר". חשבתי לעצמי כמה מוזר לגלות שגם חומר, ממש כמו האדם, מתעייף.
אולי גם השבת השחורה הייתה מין עייפות החומר? הרי כמה אפשר להיות בפוקוס על מה שקורה? סליחה אנשים, מה הציפייה שלכם? היינו עסוקים בדברים אחרים. מה ההיסטריה? מה קרה?
נכון, הבטחנו ביטחון ומשילות, אבל לא התכוונו, אנחנו כל הזמן אומרים סתם. ראיתם, אפילו בהאג הם הבינו שככה זה, משפריצים מילים כדי להגיד, מילים לבטלה. זה לא מזיק.
אז אמר "תקלה" אמר גרנדמייזר, מה זה מה משנה מה אמר? זה בסך הכל שר האוצר של מדינת ישראל.
"האמון קצת נפגע", כמו שאמרו בתוכנית של אילה חסון. קצת. האמון. נפגע. מאות אנשים נרצחו במיגוניות כי הם עשו בדיוק מה שאמרו להם, וחיכו 18 שעות לצה"ל, ויש משפחה שנרצחה עוד בבוקר יום ראשון בקיבוץ כיסופים. אז האמון קצת נפגע. אבל מה אתם וצועקים ובוכים ומחלישים, תקלה אומרים לכם ואתם "ביגון!" אמר ינון מגל. כאילו זה עלבון.
תבואו לכנס חוזרים לגוש קטיף תראו מה זה הרמות, וואו. איביזה יכולה ללמוד מכם. שם אין יגון, הרי לא ציוונו להיות ביגון. להפך, רוצים להיות בשמחה תמיד. תמיד־תמיד להיות בשמחה. אז זהו, שמסתבר שגם אנחנו חטופים. גם אנחנו נחטפנו.
