שופט בית המשפט המחוזי בתל־אביב, עודד מאור, ביקש לפני כשלושה שבועות לשים קץ לתובענות הייצוגיות הסדרתיות בנושא נגישות אתרי אינטרנט של בתי עסק, המוגשות בשם אנשים עם מוגבלות, והקל על בעלי עסקים קטנים רבים, שמוצאים עצמם מופתעים מבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגדם, ולא תמיד בצדק. השופט קבע כי לפני הגשת בקשה לתביעה ייצוגית בגלל אי־פרסום הסדרי הנגישות של העסק באתר האינטרנט שלו, יש להקדים פנייה בכתב אל בעל העסק, כדי שיוכל לתקן את המצב. הפסיקה לא מכוונת לתביעות שעוסקות בעצם ההנגשה של מקום העסק, אלא בפרסום שלהם.
השופט מאור קבע כי לעסקים הקטנים נגרמים נזקים והוצאות בעשרות אלפי שקלים על עורכי הדין שלהם ושל התובעים ועל גמול לתובעים, ולכן הם בוחרים בדרך המהירה והיעילה מבחינתם – לקנות את דרכם החוצה מהתביעה בתשלום נמוך יותר לתובעים במסגרת הסכם מחוץ לבית המשפט, תמורת ביטול התביעה הייצוגית. "ההתרשמות היא שההפרות נבעו לא מכוונה רעה, אלא מחוסר ידע של בעל העסק, ובעיקר בהיסח הדעת. בדרך כלל מדובר בעסק או בחנות קטנה שאין להם יועץ משפטי שידריך אותם בנבכי התקנים, וכמי שסמכו על איש מקצוע שיבנה את האתר עבורם... מספרן יוצא הדופן של הבקשות לאישור, שאינן אלא 'תביעות משוכפלות', כשלעיתים נמצא שחסרות בהן עובדות רלוונטיות, מעמיד באור חיוור את האמירה... שהכוונה היא להרים את נס השוויון לזכויות אנשים עם מוגבלויות".
במסגרת ההחלטה הובאה גם עדותו של אחד מבעלי העסקים שנתבע: "אני עוסק בעבודה שלי כ־53 שנים. קיבלתי את התביעה ואמרתי שאם היו שולחים התראה לפני כן, העניין היה מסתדר מיד. אמרו לי שלא שולחים הודעות. אמרתי לבת שלי שהבריאות שלי חשובה יותר, והעדפתי לסגור את העניין". לדברי בעל העסק, הוא חתם עם התובעים על הסכם שבמסגרתו ייתן תרומה וישלם את הוצאות התובע, והתביעה בוטלה.
עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין, מספר: "התקופה גם כך רגישה מאוד, עסקים רבים נמצאים במצוקה. יצא לי לשוחח עם מילואימניקים רבים שעם חלקם הייתי אחרי תחילת המלחמה ביחד במילואים, והוגשה נגדם תביעת הנגשה בזמן שהם לא בבית. אצל חלקם זה הגיע לנשים שלהם, שנכנסו להיסטריה וביקשו בעקבות זה שיחזרו הביתה. קיבלתי שיחות קשות של חברים שבכו בדמעות. פתאום מקבלים תביעה של מיליונים שיכולה לגמור להם על הבית וכל מה שבנו עד כה. צריך להבין, בשל העובדה שאין אגרה בפתיחת תיק כזה, הגישו תביעות ייצוגיות של מיליוני שקלים, הכל לצורך משא ומתן וקבלת כספים שלא כדין מהנתבעים, שלעיתים לא חייבים כלל בנגישות. פנו אליי בטענות: איך לשכת עורכי הדין לא מטפלת בעורכי הדין שמייצגים בתיקים האלה. התשובה היא שכל עוד עורך הדין מייצג במסגרת החוק, לא ניתן לפעול נגדו בשום דרך. גם אם הייצוג שלו מכעיס".
מה אומר החוק?
ב־2017 התקבל תיקון לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), ונוספו להן הוראות ספציפיות המחייבות להנגיש כמעט כל אתר אינטרנט (למעט חריגים), בהתאם לתקן בינלאומי של הנגשת אתרים. ההנגשה כוללת רכיבים כמו הגדלת טקסט, ניגודיות, צבעים, תצוגת אנימציות ועוד. החוק דורש גם להוסיף לאתר "הצהרת נגישות", ובה מתוארות ההנגשה שבאתר, וגם ההנגשה הפיזית הקיימת במקום שהעסק נותן בו שירות (חנויות, סניפים, משרדים וכו'). החוק גם קובע שעסק המעסיק יותר מ־25 עובדים חייב למנות רכז נגישות, המכיר את התחום ויהיה הגורם שאליו אפשר לפנות בשאלות. על כל הדברים האלה חייבים להצהיר באתר של העסק, אחרת הוא חשוף לתביעות.
באיזו בעייתיות פסק הדין של השופט מאור מטפל?
עורכות הדין הלה פלג ונועה וילינגר ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי מסבירות, כי התביעות הייצוגיות מוגשות נגד בעלי עסקים בעילות שונות של הפרת חובות הנגשת השירות, ובעיקר בעילה של היעדר פרסום הסדרי הנגישות באתר האינטרנט של העסק. "כל עורך דין העוסק בתחום הצרכנות נתקל, באופן יומיומי, בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות משוכפלות, שבהן מבקש 'תמים' טוען כי 'שוטט באתר העסק', 'חיפש דבר מה', וכך 'גילה להפתעתו' ואף 'התאכזב עמוקות' לא למצוא את הסדרי הנגישות הספציפיים של סניף בית העסק, או לא לאתר את שמו של רכז הנגישות, 'באופן שמנע ממנו אפשרות להגיע לאותו בית עסק', ובכך נפגעו זכויותיו". לדבריהן, ה"מבקשים התמימים" בחלקם אינם אלא "יזמים עסקיים" עם מטרה ברורה להגיע להסדר ולקבל כסף, בקלות יחסית וללא סיכון או עלות.
איך זה משפיע על בעלי העסקים?
עו"ד וילינגר: "בעל העסק, לעיתים עסק משפחתי או עסק יחיד, אינו בקיא בנבכי הדין, ובמרבית המקרים כלל לא היה מודע לחוק, וודאי שלא התכוון להפר אותו. הוא ממהר לתקן את ההפרה ובאותה נשימה מבין כי עלות ניהול ההליך לא שווה לו כלכלית. הוא מעדיף לשלם לתובעים שכר טרחה וגמול, המגיע לסכומים של אלפי שקלים".
מה קובעת הפסיקה של השופט מאור?
בית המשפט ציין כי במקרים שבהם התביעות מוגשות נגד עסקים קטנים בשל היעדר פרסום הסדרי הנגישות, חובות תום הלב וההגינות של המבקש מחייבות ביצוע פנייה מקדימה לבעל העסק. עו"ד וילינגר: "במקום שהמבקש ירוץ להגיש תביעה שתאיים על בעלי העסקים ותדחק אותם לקיר, הוא יידרש לבצע פנייה מוקדמת לבעל העסק, שתאפשר לו לתקן את הליקויים ותייתר בפועל את התביעה".
עו"ד פלג: "פסיקת השופט מאור מהווה קריאת כיוון ובשורה חיובית, ונותנת תקווה לבעלי עסקים קטנים שבתי המשפט לא ימשיכו לשמש כחותמת גומי להסדרי הסתלקות (הסדרים שבמסגרתם נמחקת התובענה הייצוגית, תוך שהמבקשים ובאי כוחם מקבלים פיצוי כספי כלשהו – ל"ד). אולם אין בפסיקה זו די. בהיותה פסיקת מחוזי, היא לא מהווה הלכה מחייבת, ובכל מקרה מצומצמת למקרים של היעדר פרסום הסדרי הנגישות בלבד. כל עוד אין חובה חוקית לערוך פנייה מוקדמת בטרם הגשת תביעה, תמיד יהיו מי שינסו לעקוף את הפסיקה. הבשורה שבפסיקה היא הקריאה החד־משמעית למחוקק לפעול. בית המשפט קורא למחוקק להחיל את הכלים העומדים לרשותו כדי למנוע את המשך הניצול הכלכלי בידי אותם יזמים אינטרסנטיים בתחום הנגישות. חובת המחוקק לפעול וליצור מנגנון מרתיע אמיתי שימנע את המשך הניצול, שגם משיא לעורכי הדין לא מעט כסף".
