קריית־שמונה פתחה את העונה בסערה והובילה את הטבלה במשך מרבית העונה. היורדת מליגת העל נראתה כמו עולה בטוחה, והצדיקה את התקציב הגבוה שהעמיד איזי שרצקי לשם כך. אבל המלחמה טרפה את הקלפים, והקבוצה סובלת מאוד מהשלכותיה: כמו רוב תושבי קריית־שמונה, גם המועדון נאלץ לעזוב את המקום. השחקנים הפכו לאפסנאים שסוחבים כדורים ומטפלים בכביסה, והמצב החל להשפיע על הביצועים והתוצאות. גורם בקריית־שמונה מספר: "הקבוצה מפוזרת ברחבי הארץ, עוברים מחדרה לאור עקיבא, מכפר יונה לנתניה ולכל מקום אפשרי במרכז. אבל המטרה נותרה זהה – לחזור בסיום העונה לליגת העל".
מי שמספק את הסחורה בגדול הוא אריאל שרצקי, הנכד של איזי, שביסס את מעמדו ותורם שערים ובישולים. החלוץ אלפרדו סטיבנס מפנמה נראה כמו בינגו, והבלם הוותיק עאיד חבשי משמעותי מאוד עבור המועדון בזכות הניסיון העשיר.
המאמן שי ברדה: "מה שיפה בקריית־שמונה הוא שזו קבוצה שרוצה לעלות ליגה, ומצד שני יש שילוב של ארבעה שחקני נוער. מי שיש לו סף מנטלי ואורך רוח גבוהים יותר יעלה ליגה".
